טג'יקית
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. מספר דובריה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500 נפש. רובם מתגוררים בטג'יקיסטן, שם היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.
 | |
| מדינות | טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה |
| דוברים | 4,457,500 |
| כתב | אלפבית קירילי, אלפבית פרסי, אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 טג'יקיסטן |
| ארגון | אין |
| מוסד | אין |
| קוד שפה |
tg  |
| קוד ISO 639-1 |
tg |
| קוד ISO 639-2 |
tgk |
| קוד ISO 639-3 |
tgk |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אך במהלכה הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאיים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.
הטג'יקית עצמה נחלקת לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים: צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל כן מושפעת במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, היא ניב טג'יקי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.
טג'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. מ-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (ארבע אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק), Ӯ (ɵ), Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
הגיית השפה וכתיבתה
עריכה| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שיני) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||||
| סותם | | ʔ | | q | g | k | d | t | b | p | ||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||||
| חוכך | | h | ʁ | χ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
| l | ||||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||||
| А а | Б б | В в | Г г | Ғ ғ | Д д | Е е | Ё ё | Ж ж | З з | И и | Ӣ ӣ |
| /æ/ | /b/ | /v/ | /ɡ/ | /ʁ/ | /d/ | /eː/ | /jɔː/ | /ʒ/ | /z/ | /i/ | /ˈi/ |
| Й й | К к | Қ қ | Л л | М м | Н н | О о | П п | Р р | С с | Т т | У у |
| /j/ | /k/ | /q/ | /l/ | /m/ | /n/ | /ɔː/ | /p/ | /ɾ/ | /s/ | /t/ | /u/ |
| Ӯ ӯ | Ф ф | Х х | Ҳ ҳ | Ч ч | Ҷ ҷ | Ш ш | Ъ ъ | Э э | Ю ю | Я я | |
| /ɵː/ | /f/ | /χ/ | /h/ | /tʃ/ | /dʒ/ | /ʃ/ | /ʔ/ | /eː/ | /ju/ | /jæ/ |
| אלפבית לאטיני | ||||||||||
| A a | B ʙ | C c | Ç ç | D d | E e | F f | G g | Ƣ ƣ | H h | I i |
| /æ/ | /b/ | /tʃ/ | /dʒ/ | /d/ | /eː/ | /f/ | /ɡ/ | /ʁ/ | /h/ | /i/ |
| Ī ī | J j | K k | L l | M m | N n | O o | P p | Q q | R r | S s |
| /ˈi/ | /j/ | /k/ | /l/ | /m/ | /n/ | /ɔː/ | /p/ | /q/ | /ɾ/ | /s/ |
| Ş ş | T t | U u | Ū ū | V v | X x | Z z | Ƶ ƶ | ʼ | ||
| /ʃ/ | /t/ | /u/ | /ɵː/ | /v/ | /χ/ | /z/ | /ʒ/ | /ʔ/ | ||
| ذ | د | خ | ح | چ | ج | ث | ت | پ | ب | ا |
| /z/ | /d/ | /χ/ | /h/ | /tʃ/ | /dʒ/ | /s/ | /t/ | /p/ | /b/ | /ɔː/ |
| غ | ع או ء | ظ | ط | ض | ص | ش | س | ژ | ز | ر |
| /ʁ/ | /ʔ/ | /z/ | /t/ | /z/ | /s/ | /ʃ/ | /s/ | /ʒ/ | /z/ | /ɾ/ |
| ی | ه | و | ن | م | ل | گ | ک | ف | ق | |
| /j/ | /h/ | /v/ | /n/ | /m/ | /l/ | /ɡ/ | /k/ | /f/ | /q/ |
בנוסף השפה לעיתים נכתבת באמצעות האלפבית העברי בצורה הזו:
| גׄ | ג' | ג | גּ | בּ | ב | אֵי | אִי | אוּ | אוֹ | אָ | אַ |
| /dʒ/ | /tʃ/ | /ʁ/ | /ɡ/ | /b/ | /v/ | /e/ | /i/ | /u/ | /ɵ/ | /ɔ/ | /a/ |
| מ ם | ל | כּ ךּ | כ ך | י | ט | ח | ז' | ז | ו | ה | ד |
| /m/ | /l/ | /k/ | /χ/ | /j/ | /t/ | /ħ/ | /ʒ/ | /z/ | /v/ | /h/ | /d/ |
| ת | שׁ | ר | ק | צ ץ | פּ ףּ | פ ף | ע | ס | נ ן | ||
| /t/ | /ʃ/ | /r/ | /q/ | /s/ | /p/ | /f/ | /ʔ/ | /s/ | /n/ |
קישורים חיצוניים
עריכה
