טטרציקלין
טטרציקלין היא אנטיביוטיקה רחבת ספקטרום המיועדת לשימוש כנגד מגוון זיהומים בקטריאליים. טטרציקלין הוא פוליקטיד, מטבוליט שניוני שמופק על ידי Streptomyces ממערכת ה-Actinobacteria. זהו מעכב יצירת חלבון. טטרציקלין משמש לרוב כטיפול באקנה ובמחלת העור רוזציאה (Rosacea). בעבר תרם להורדת התמותה ממחלת הכולרה. התרופה רשומה בארגון הבריאות העולמי (WHO), בה רשימה של התרופות החשובות הנחוצות במערכת הבריאות הבסיסית.
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| כתיב כימי | C22H24N2O8 |
| מסה מולרית | 444.435 g/mol |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 75% |
| מטבוליזם | אין |
| זמן מחצית חיים | 8-11 שעות, 57-108 באי ספיקת כליות |
| הפרשה | שתן (מעל 60%), צואה |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון D  |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | methotrexate |
| מזהים | |
| קוד ATC |
S02AA08, S03AA02, A01AB13, D06AA04, S01AA09, J01AA07, J01AA |
| מספר CAS | 60-54-8 |
| PubChem | 54675776 |
| ChemSpider | 10257122 |
  | |
משתמשים במונח טטרציקלין גם כדי לתאר מערכת של תרכובת ארבע-טבעתית. טטרציקלינים הם חומרים המשויכים זה לזה אשר מכילים את אותה מערכת ארבע-טבעתית.
שימושים רפואיים
עריכהטטרציקלין משמשת לטיפול ראשוני כנגד איתמר אהרוני, מחלת ליים, קדחת Q, פסיטקוזיס, כלמידיה, דלקת ריאות מיקופלזמית ובנוסף משמשת לטיפול באקנה, עגבת, לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה, דלקת בדרכי השתן, במעיים ולדלקת האוזן התיכונה. בעבר, שימש טטרציקלין גם לטיפול בגרענת, בשלב החריף שלה.
פעילות כנגד זיהומים חיידקיים
עריכהלאנטיביוטיקה יש ספקטרום רחב של פעולה. במקור הייתה לה פעילות בקטריוסטטית כנגד הרבה חיידקים אירובים ואנאירובים, גראם חיוביים ושליליים. למעט זני Pseudomonas aeruginosa ו-Proteus שלהם יש עמידות לאנטיביוטיקה. כיום, יותר חיידקים שבעבר היו רגישים לאנטיביוטיקה רכשו עמידות אליה (הסוגים Streptococcus, Staphylococcus, זני Enterobacteriaceae) טטרציקלין עדיין שימושית בטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים תוך תאיים כגון Chlamydia trachomatis, חיידקי Mycoplasma וחיידקי Rickettsia. בנוסף ניתן להשתמש גם לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים סלילוניים כגון Treponema pallidum, Borrelia burgdorferi ו-Leptospira. מחלות זיהומיות נוספות כגון אנתרקס, דבר וברוצלוזיס ניתנות לטיפול על ידי טטרציקלין. טטרצקלין עשויה לעזור גם כנגד פרזיטים אאוקריוטים, כגון אלו האחראיים למחלות כמו מלריה.
עמידות לטטרציקלין
עריכהישנם לפחות שלושה מנגנוני עמידות ידועים לטטרציקלין:
- האחד, נדיר יחסית, הוא תהליך אנזימטי שמייצר החיידק הגורם לאינאקטיבציה של הטטרציקלין (מוספת קבוצת אצטיל לטטרציקלין אשר הופכת אותה ללא-פעילה)
- השני הוא קידוד משאבות יונים המוציאות באופן אקטיבי את הטטרציקלין מהתא, ובכך מונעות את עליית הריכוז של טטרציקלין בציטופלזמה של התאים ובכך מונעות מהטטרציקלין לפגוע בחיידק.
- המנגנון השלישי הוא על ידי הגנה על הריבוזום מפני הטטרציקלין - קידוד חלבון אשר מונע היקשרות של הטטרציקלין לריבוזום או מפריע לפעולתה בדרכים שונות ובכך מאפשר את המשך תרגום ה-RNA בתא.
בקטריות עשויות לרכוש עמידות כנגד טטרציקלין על ידי העברה גנטית אופקית של אחד ממנגנוני העמידות.
סוגי התרופות השונים
עריכההתרופות מתחלקות לתרופות בעלות משך פעילות קצר, משך פעילות בינוני ומשך פעילות ארוך:
- תרופות בעלות משך פעילות קצר: התרופה טטרציקלין (שמה כשם הקבוצה עצמה)- שמה המסחרי הוא achromycin. תרופה נוספת- oxytetracyclie. תרופות אלו יש לקחת על קיבה ריקה היות שהמזון מפחית את ספיגתן.
- תרופות בעלות משך פעילות בינוני: תרופות כגון methacycline, demeclocycline.
- תרופות בעלות משך פעילות ארוך: כגון, doxycycline- דוקסיציקלין (שמות מסחריים- דוקסילין, ויברמיצין): לתרופה זו יש טווח פעילות רחב נגד סוגי חיידקים שונים. כמו כן שייכת לקבוצה זו התרופה מינוצין- minocycline: תרופה זו בעלת משך זמן מחצית חיים ארוך וכן בעלת תכונות הפועלות על מתווכי דלקת בגוף (אימונו-מודולציה- מקטינה שחרור של TNFa מתאי T, למשל). עם זאת, מינוצין עשוי לגרום להשפעות לוואי אוטואימוניות.
תופעות לוואי
עריכהחשיפה לאור השמש יחד עם שימוש בתרופה מביאה לשינוי הפיגמנט של העור לחום אפרפר עד סגול. טטרציקלינים עלולים לגרום לשלשולים וכאבי בטן. טטרציקלינים נקשרות לסידן בשיניים וגורמות לשינוי צבע השיניים המתבטא בכתמים כהים בשיניים והפחתה בהסתיידות השן- התקופה הקריטית היא מאמצע ההריון ועד לגיל שמונה, ולכן תרופות אלו אינן ניתנות לילדים עד גיל 8 (לפי גישה מחמירה, אין לתת תרופות אלו עד לגיל 12). תרופות אלו אסורות בהריון (בין היתר בגלל שקיעת התרופה בעצם הנבנית והצטברותה בשלד העובר, עלול לגרום לעיכוב גדילה). תופעות לוואי נוספות כוללות התכייבות של הוושט (לתרופות אלו השפעה חומצית המאכלת את רירית הוושט)- על כן מומלץ ליטול תרופות אלו עם הרבה מים לאחר נטילת התרופה. התרופות עלולות לגרום ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר שניוני (Pseudo Tumor Cerebri Syndrome) הגורם לכאבי ראש, הקאות והפרעות בראייה.
שימוש בטטרציקלין עשוי להיות מסוכן מכיוון שהתרופה יכולה לגרום למספר תופעות לוואי:
- הכתמת שיני חלב (כאשר התרופה נלקחת על ידי האם בזמן ההריון), שינוי צבע (צהוב-אפור-חום) בשיניים קבועות
- יוני סידן עשויים למנוע את פעולת התרופה. אין לקחת את התרופה עם מוצרי חלב (חלב, יוגורט וכו'). יוני אלומיניום ואבץ עלולים לגרום להשבתת התרופה. על כן אין לקחת את התרופה עם תרופות אחרות הדורשות עיכול.
- עשוי לגרום לרגישות יתר בעור מאור השמש, לא מומלץ להיחשף לשמש בזמן לקיחת התרופה
- עשוי לגרום לזאבת או צהבת הנגרמת על ידי תרופה
- סיכון לכבד שומני
- מעורב בתגובה בין תרופתית עם מטוטרקסנייט על ידי הוצאתה מאתרי קשירה בחלבונים מסוימים
- עשוי לגרום לתלונות וקשיי נשימה, בנוסף לשוק אנפילקטי ואף להשפיע על גדילת העצמות בעובר ועל כן רצוי להימנע מלקחת את התרופה בזמן הריון
- סינדרום פנקוני יכול להיגרם על ידי נטילת התרופה אם פג תוקפה
- טטרציקלין עשוי לעכב יצור חלבון במיטוכונדריה אצל יונקים
- רצוי לנקוט במשנה זהירות בשימוש ארוך טווח בתרופה בזמן הנקה. שימוש קצר טווח הוא בטוח
דרכי פעולה
עריכהטטרציקלין מונע יצור חלבונים על ידי מניעת היקשרות חומצת אמינו טעונה ל-tRNA באתר ה-A על הריבוזום. התרופה נקשרת ליחידת ה-30S בריבוזום של הבקטריה ולכן היא מונעת היקשרות חומצות אמיניות נוספות לשרשרת הפפטידית המתהווה. הפעולה היא בדרך כלל מעכבת, והפיכה כאשר צריכת התרופה נפסקת. תאיים של יונקים רגישים פחות לפעולת הטטרציקלין, זאת למרות שהתרופה נקשרת ליחידה הקטנה של הריבוזום גם בתאים פרוקריוטים וגם בתאים אאוקריוטים (30S ו40S בהתאמה). תאי הבקטריה מכניסים בצורה אקטיבית את הטטרציקלין לתוך הציטופלסמה שלהם על ידי משאבות, בעוד בתאי יונקים הדבר לא נעשה ולכן התרופה משפיעה רק בצורה מינורית על האדם.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- טטרציקלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)