טקלובן
העיר של טקלובן או טקלובן סיטי (בפיליפינו Lungsod ng Tacloban, העיר של טקלובן) היא עיר נמל באי לייטה שבפיליפינים, הממוקמת במפרץ סן פדרו בכניסה הדרומית למיצר סן חואניקו. בעיר חיים למעלה מ-200,000 איש על פני שטח של 201.72 קמ"ר.
 | |
| בניין הקפיטול של פרובינציית לייטה בטקלובן | |
| מדינה |
 הפיליפינים |
|---|---|
| מחוז | מזרח ויסאיאס |
| נפה | פרובינציית לייטה |
| חבל ארץ | ויסאיאס |
| ראש העיר | Alfred S. Romualdez |
| תאריך ייסוד | הוכרזה כרשות מקומית ב-1770 לערך |
| שטח | 201.72 קמ"ר |
| גובה | 40 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 251,881 (1 במאי 2020) |
| ‑ צפיפות | 1,076.74 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 11°14′N 125°00′E / 11.233°N 125.000°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| www.tacloban.gov.ph | |
|
(למפת הפיליפינים רגילה)  מיקום טקלובן במפת לייטה | |
גאוגרפיה
עריכהטקלובן היא בירת פרובינציית לייטה, והעיר הגדולה ביותר בגודל אוכלוסייתה במחוז מזרח ויסאיאס.
בשנת 1901 נפתחה העיר לסחר עם שאר העולם. בנובמבר 1912 הכתה בעיר סופה טרופית שגרמה לאלפי הרוגים. עד מלחמת העולם השנייה שימשה העיר כמרכז חברתי, מסחרי ופוליטי של המחוז. בשנים 1942–1944 העיר הייתה תחת כיבוש האימפריה היפנית. טקלובן שימשה כמושב ממשלת הפיליפינים לתקופה קצרה בין 23 באוקטובר 1944 (שלושה ימים בלבד אחרי כיבוש העיר בידי כוחותיו של דאגלס מקארתור) ל-27 בפברואר 1945.
ב-8 בנובמבר[1] 2013 נפגעה העיר קשות מטייפון האיאן. אלפים מתושביה נהרגו, ורוב הבתים בעיר נפגעו. ב-17 בינואר 2015 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בעיר ופגש את ניצולי הטייפון.
מבחינה דתית, מרבית מתושביה של העיר (88.52%) משתייכים לכנסייה הקתולית ו-6.12% הם מוסלמים.
הממשל בעיר מורכב ממועצה עירונית בת עשרה חברים הנבחרים מדי שלוש שנים, וראש עיר הנבחר מתוך המועצה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טקלובן- מנואל מוגאטו ורולי נג, רויטרס, עיר המתים: "אי אפשר לגבור על טייפון כזה", באתר ynet, 11 בנובמבר 2013
- טקלובן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
