טרגדיית האדם
מחזה מאת אימרה מדאץ'
טרגדיית האדם (הונגרית: Az ember tragédiája) הוא מחזה טרגי-היסטורי שנכתב על ידי הסופר ההונגרי אימרה מדאץ'. הצגה זו נחשבת לפסגת הספרות ההונגרית ולאחת היצירות המשפיעות ביותר בה. המחזה עוקב אחר הדמויות של אדם, הדמות המקראית, ולוציפר, השטן באמונה הנוצרית, כשבכול סצנה הם נמצאים בתקופה אחרת בזמן, כאשר לוציפר טוען כי האנשים ואדם ירצו להפוך להיות אלים ולהפיל את יוצרם, האל. חוה מופיעה יחד עם אדם ולוציפר ברוב הסצנות, אך היא אינה בעלת תפקיד מרכזי במחזה ואינה יוצאת מתפקידה ההיסטורי, בניגוד לאדם ולוציפר אשר מופיעים בכל סצנה מההתחלה שלה, ותמיד מוצאים אחד את השני כאדם ולוציפר, לא משנה מה התפקיד ההיסטורי של שניהם.
שער המהדורה הראשונה מ-1861 | |
כתיבה | אימרה מדאץ' |
---|---|
דמויות |
אדם לוציפר חוה אלוהים |
מקום ההתרחשות | מקומות שונים (ראו למעטה) |
תקופת ההתרחשות | זמנים שונים (ראו למעטה) |
מדינה | הונגריה |
סוגה | טרגדיה |
הצגת בכורה | 1861 |
שפה | הונגרית |
בשנת 2011, המחזה עובד לסרט אנימציה בשפה ההונגרית, בעל אותו שם.
חלוקה לסצנות
עריכהבמחזה יש 15 סצנות, כאשר 10 מתוכן נמצאות ברגעים היסטוריים חשובים.
- סצנה 1: ב"עולם הבא", ישירות לאחר בריאת העולם.
- סצנה 2: בגן עדן, בתחילת הזמן.
- סצנה 3: מחוץ לגן עדן, בתחילת ההיסטוריה האנושית.
- סצנה 4: מצרים העתיקה, 2650 לפנה"ס, אדם הוא פרעה, ככל הנראה ג'וסר, לוציפר הוא עוזרו, וחווה היא אשתו של עבד.
- סצנה 5: אתונה, 489 לפנה"ס, אדם הוא מילטיאדס הצעיר, לוציפר הוא שומר, וחווה היא אשתו של מילטיאדס.
- סצנה 6: רומא, 67 לספירה, אדם הוא רומאי עשיר, לוציפר הוא חברו וחווה היא זונה.
- סצנה 7: קונסטנטינופול, 1096, אדם הוא טנקרד, נסיך הגליל, לוציפר הוא נושא כלים, חווה היא אצילה שנהפכת ללא רצונה לנזירה.
- סצנה 8: פראג, 1615, אדם הוא יוהאנס קפלר, לוציפר הוא תלמידו, חווה היא אשתו, ברברה.
- סצנה 9: פריז, 1796, אדם הוא ז'ורז' דנטון, לוציפר הוא מוציא להורג, חווה מופיעה בשתי דרכים: פעם ראשונה כאריסטוקרטית שעומדת להיהרג, ובפעם השנייה כענייה.
- סצנה 10: פראג, 1615, אדם הוא יוהאנס קפלר, לוציפר הוא תלמידו, חווה היא אשתו, ברברה. (כמו בסצנה 8)
- סצנה 11: לונדון, המאה ה-19, אדם ולוציפר הם אנגליים חסרי-שם, וחווה היא אישה צעירה ממעמד הביניים.
- סצנה 12: פאלאנקס (קומונה חקלאית טכנולוגית אוטופית) בעתיד, אדם ולוציפר הם כימאיים נודדים, וחווה היא עובדת שמוחה כאשר מפרידים אותה מתינוקה.
- סצנה 13: חלל, אדם ולוצפיר הם עצמם, חווה לא מופיע בסצנה הזו.
- סצנה 14: בעידן קרח בעתיד, בערך 6000 לספירה, אדם הוא אדם זקן, לוציפר הוא עצמו, חווה היא אשתו של אסקימואי.
- סצנה 15: מחוץ ל"עולם הבא", בתחילת הזמן.