יהודית הלוי-צוויק
יהודית הלוי-צוויק (1 בדצמבר 1923 – 1 ביולי 2012) הייתה חוקרת ספרות ומחנכת ישראלית, פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה.
 | |
| פרופ' יוסף קלוזנר ויהודית הלוי-צוויק בטקס הענקת פרס קלוזנר לצוויק, 1956 | |
| לידה | 1 בדצמבר 1923 |
|---|---|
| פטירה | 1 ביולי 2012 (בגיל 88) |
| מדינה |
ישראל  |
| תפקיד | פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה |
| בן זוג | אברהם צוויק (1919–2001) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיהודית הלוי נולדה בשנת 1923 בעיירה קֶלם שבליטא, בת בכורה לאברהם ורבקה הלוי. בינקותה, ב-1925, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה, שהתיישבה בעפולה, שם נולדו שני אחיה, יוסף וגדעון. למדה בבית ספר יסודי של זרם "הפועל המזרחי" בעפולה והמשיכה בכפר ילדים שבגבעת המורה. המשיכה בגימנסיה ביאליק בחיפה. בשנת 1937, בהיותה בת ארבע עשרה, זכתה בתחרות חיבורים מטעם חברת "הסנה" על חשיבות הביטוח והחיסכון.[1] לאחר סיום לימודיה בתיכון עברה ללמוד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם קיבלה תואר מוסמך בספרות עברית וערבית. עבודת הגמר שלה, שכותרתה "מושג היהדות בספרות ההשכלה", זיכתה אותה בשנת 1948 בפרס קלוזנר מטעם עיריית תל אביב.[2] בשנת 1956 זכתה שוב בפרס קלוזנר.[3] עוד במהלך לימודיה עבדה כמורה בכפר ילדים.
ב-1952 מונתה למנהלת בית הספר התיכון בקריית טבעון, שהוקם באותה שנה וצמח בהדרגה תחת ניהולה. בבית ספר זה גם לימדה ספרות, תנ"ך וערבית. בשנות השישים חזרה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1969 קיבלה תואר דוקטור על עבודה שכותרתה "תקופת גרמניה (1914–1924) ביצירתו של ש"י עגנון", שנכתבה תחת הנחייתו של פרופ' דב סדן. ב-1972 הצטרפה לסגל החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. בשנים תשל"ח–תש"ם עמדה בראש החוג. במקביל הרצתה בסמינר אורנים.
פרסמה מאמרים בעיתונים "הפועל הצעיר", "דבר הפועלת", "למרחב" ו"דבר" ובכתב העת "עלי שיח".
בשנת 1990 נבחרה כיקירת קריית טבעון. בשנת 1991 קבלה את "פרס קריב" מטעם עיריית חיפה, על ספרה "תולדות ספרות האגרונים".
לאחר פרישתה מהאוניברסיטה התנדבה במשך שנים רבות, עד לפטירתה, להרצות על ספרות ושירה ובעיקר על יצירות עגנון, במרכז ההנצחה בטבעון ובחוג לקשישים ביישוב.
משפחתה
עריכהב-1949 נישאה למהנדס אברהם צוויק, לימים מנכ"ל רכבת ישראל,[4] והם התיישבו בקריית טבעון.[5] לבני הזוג נולדו שלושה בנים: רמי, פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה בריוורסייד, אורי, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, וחנן, כלכלן.
בשנת 2001 התאלמנה מבעלה. נפטרה בי"א בתמוז תשע"ב, 1 ביולי 2012 ונטמנה לצד בעלה בבית העלמין של קריית טבעון.
ספריה
עריכה- מושג היהדות בספרות ההשכלה: ממשה מנדלסון ועד מנדלי מוכר-ספרים, הוצאת דביר, 1955.
- ראשיתה של ביקורת עגנון: תרס"ט–תרצ"ב, אוניברסיטת חיפה, 1984.
- עגנון במעגלותיו: עיונים באמנות הסיפור של עגנון, פפירוס, 1989.
- תולדות ספרות האִגְּרונים (הבריוונשטעלערס) העבריים (מאה 16 – מאה 20), פפירוס, 1990.
בעריכתה:
- יהודה עמיחי - מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה
- "ללמוד על מנת ללמד" - יהודית הלוי-צוויק (1923-2012) (אורכב 06.01.2018 בארכיון Wayback Machine), באתר הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון
- יהודית הלוי-צוויק, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של יהודית הלוי-צוויק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יהודית הלוי-צוויק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מכּתביה:
- שימו לב לסגול הרועד, דבר, 30 במרץ 1973
- ספר תכלית המחשבות, דבר, 22 בנובמבר 1974
- האמנם חיים כפשוטם וכסתמם, דבר, 7 במרץ 1975
- ספר המפתחות ליצירת עגנון, דבר, 5 בספטמבר 1975, המשך
- עגנון על עצמו, דבר, 13 באוגוסט 1976, המשך
- "עיון ב'פרנהיים' של עגנון", דפים למחקר בספרות 2, 1985, עמ' 223–235 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "על הסיכום ביצירתו של עגנון (מטכניקה למטפיזיקה)", דפים למחקר בספרות 3, עמ' 151–166 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "ברדיצ'בסקי ועגנון: פנים אחרות", דפים למחקר בספרות 3, עמ' 167–174 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "המלמד הפולני כדמות ייצוגית מומחזת (בשולי הסטירה המשכילית)", דפים למחקר בספרות 11, 1997-98, עמ' 71–90 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "חנוך כדמות איקונית בספרותנו", דפים למחקר בספרות 13, 2001–2002, עמ' 55–77 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הערות שוליים
עריכה- ^ חלוקת הפרסים בהתחרות "הסנה", דבר, 20 באוגוסט 1937
- ^ יהודית הלוי וש. זמירין - חתני פרס קלוזנר, המשקיף, 23 בפברואר 1948
- ^ חולק פרס קלויזנר, למרחב, 6 במרץ 1956
- ^ ראובן בן צבי, ממלא המקום קיבל... קביעות, מעריב, 22 במרץ 1965
- ^ יהודת הלוי - אברהם צוויק נשאים, דבר, 17 במאי 1949
- ^ גבריאל מוקד, יהודה עמיחי: התקבלותו של משורר, מעריב, 6 בינואר 1989