יוסף אירגס
רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז) (ה'תמ"ה 1685 – ג' בסיוון ה'ת"ץ 1730) היה רב ומקובל איטלקי, מגדולי הלוחמים בנחמיה חיון ובשבתאות בכלל.
| לידה | 1685 |
|---|---|
| פטירה |
1730 (בגיל 45 בערך) ג' בסיוון ה'ת"ץ |
| מקום פעילות |
 ליוורנו, טוסקנה |
| תקופת הפעילות |
?–1730  |
| תחומי עיסוק | רב ומקובל ספרדי[דרוש מקור] |
| תלמידיו | הרב יד מלאכי |
| חיבוריו | שומר אמונים, שו"ת דברי יוסף, ועוד |
| מספר צאצאים |
6 |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד בליוורנו בשנת תמ"ה (1685), לרבי עמנואל רב הקהילה. למד תורה בעיר בישיבתו של רבי שמואל די פאס והתפרסם בגאונותו בגיל צעיר. את חכמת הקבלה למד אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמיד רבי משה זכות, במשך שבעה שבועות.[1] לאחר מכן התיישב בעיר פיזה והקים בה ישיבה בשם "נוה שלום". כן יסד בעיר זו שתי קרנות צדקה: "מוהר הבתולות" ו"מלביש ערומים". בשובו לליוורנו מונה לרב הקהילה.
התפרסם בגדלותו בתורה ורבנים רבים מאיטליה וצרפת היו מריצים אליו שאלותיהם והוא היה משיב להם בלשון ברורה ובקיצור נמרץ. החשוב שבתלמידיו היה רבי מלאכי הכהן, מחבר הספר האנציקלופדי יד מלאכי.
התפרסם בשל ספרו הקבלי החשוב שומר אמונים, בו הוא מברר את אמיתות הקבלה. הספר בנוי כדיאלוג בין שאלתיאל, חכם תלמודי, ליהוידע, מקובל. בספר זה מתווכח רבי יוסף עם רבי עמנואל חי ריקי שהיה ממצדדי ה"צמצום כפשוטו". ספרו של רבי יוסף אירגאס נחשב ספר יסוד בקבלה ולמייצג הבולט ביותר של מצדדי ה"צמצום שלא כפשוטו".[2] כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב אהרן ראטה, נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".
כמו כן חיבר שו״ת בהלכה בשם דברי יוסף.
הלך לעולמו בליוורנו[3] בג' בסיוון ה'ת"ץ (1730) בגיל ארבעים וחמש.
משפחתו
עריכהבהיותו בגיל שמונה עשרה נשא לאישה את בת אחות אמו, ממנה נולדו לו שלשה בנים ושלש בנות, ביניהם בניו רבי אברהם ורבי עמנואל.
מלחמתו בשבתאות
עריכהבשנת 1710 הגיע לליוורנו השבתאי המפורסם נחמיה חייא חיון וניסה לקבל ממנו הסכמה על ספרו, אך רבי יוסף אירגאס עמד על טיבו וגרשו מהעיר. חיון הגיע לאמסטרדם והדפיס שם ספרי התקפה חריפה נגדו. הרב אירגס השיב לו בשני ספרי פולמוס בשם תוכחת מגולה והצד נחש שהדפיס בלונדון בשנת 1715.
בשנת 1730, בעת הפולמוס נגד רבי משה חיים לוצאטו שלח מכתבים לרבי ישעיה בסאן, רבו של רמח"ל, על מנת לתהות על קנקנו, אך לא הספיק להכריע בעניין לפני מותו.
חיבוריו
עריכה- דברי יוסף, שאלות ותשובות, ליוורנו תק"ב
- שומר אמונים, מבוא לתורת הקבלה, אמסטרדם תצ"ו
- מנחת יוסף, קבלה, ליוורנו תקצ"ב
- מבוא פתחים, מבוא וכללים לכתבי האר"י, ברלין תרפ"ז
- תוכחה מגולה והצד נחש, נגד נחמיה חיון והשבתאות, לונדון תע"ה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דוד הלחמי, "רבי יוסף ברבי עמנואל אירגס (בעל „שומר אמונים”)", חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אירגאס יוסף, אנציקלופדיה יהודית דעת
- המקובל יוסף אירגס באתר MyTzadik
- חכם יוסף אירגאס, באתר "החכם היומי"
יוסף בן עמנואל אירגאס (1685-1730), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה" - שם הגדולים.
- ^ ספרו זה יצא לאור מחדש על פי כתיבת ידי מחברו, בהוצאת מכון אהבת שלום, ירושלים תש"ע, ובתרגום לאנגלית על ידי אבינועם פרנקל הוצאת אורים ירושלים - ניו יורק תשפ"א, על מהדורה זו ראו עודד ישראלי, התרגום החדש לאנגלית של ספר 'שומר אמונים' לרבי יוסף אירגס, המעין תמוז תשפ"ב
- ^ ביקורת של אברהם אירגאס ב-Google על קבר רבי יוסף אירגאס, באתר ביקורת של אברהם אירגאס ב-Google על קבר רבי יוסף אירגאס (ב־)