יצחק אדל

יצחק אֶדֶל (Edel;‏ 1 בינואר 1896 – 12 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.

יצחק אדל

לידה	1 בינואר 1896 ורשה, פולין
פטירה	12 בדצמבר 1973 (בגיל 77) תל אביב, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מוקד פעילות	ישראל

יצחק אדל מימין עם פאול בן-חיים (במרכז) והפסנתרן פרנק פלג

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

יצחק אדל נולד ב-1896 בעיר ורשה שבפולין, בנם הבכור של אסתר לבית חלֶמֶר ושמואל אדל, סוחר למדן, ונינו של הרב יהודה ליב הלוי אדל, המגיד מסלונים, בעל "אפיקי יהודה".

למד בקונסרבטוריון של קייב ואחר במוסקבה, והשלים את לימודיו בשנת 1927 בקונסרבטוריון הממלכתי של ורשה, שבראשו עמד באותן שנים המלחין הפולני קרול שימנובסקי. בשנות לימודיו האחרונות (1925–1927) עבד אדל כמורה למוזיקה בבית היתומים של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק, והושפע ממנו לא מעט. יש מקום להניח כי דמותו של קורצ'אק וההשראה שקיבל ממנו הם שהנחו את אדל לכיוון החינוך המוזיקלי. היה פעיל בתחום המוזיקלי בקן "השומר הצעיר" בעירו.

בוורשה הקים אדל את "החברה למוזיקה יהודית", שהייתה הראשונה שערכה קונצרטים של מוזיקה יהודית.

בראשית שנות ה-20 עלו לארץ ישראל אחיו הצעירים אברהם ויעקב כחלוצים. עד סוף העשור הצטרפו אליהם שאר בני המשפחה, ובהם יצחק, שעלה ארצה ב-1929.

בארץ הכיר את פאני לבית ביליג (ילידת 1898 בקולבושובה שבפולין), מורה למתמטיקה, שעלתה באותה שנה לאחר גירושיה מבעלה הראשון, הפיזיקאי ליאופולד אינפלד, עם בנם היחיד. אדל נישא לה ואימץ את בנה. הבן, גיל (1925–1944), חלה ונפטר בעת שירותו בפלמ"ח.

בארץ עבד במשך שנים רבות בהוראה בסמינר לוינסקי למורים וגננות בתל אביב ואחר, בשנותיו האחרונות, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. רבים מן המוזיקאים הישראלים הם מתלמידיו.

כמלחין כתב שירי ילדים, בין הידועים שבהם: "כושי כלב קט" שכתבה אנדה עמיר ו"קן לציפור" שכתב ביאליק.

וכמו כן, מוזיקה ווקאלית, מוזיקה קאמרית ומוזיקה תזמורתית.

יצחק אדל נפטר בתל אביב בשנת 1973, בגיל 78. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק. אשתו פאני נפטרה כעבור שנה, בדצמבר 1974, ונקברה לצדו.

הותיר אח בקיבוץ יפעת ואחות בתל אביב.

ארכיונו, הכולל יצירות מוזיקליות, שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית. ארכיון נוסף מצוי במרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל בתל אביב.

יצירתו

מוזיקה ווקאלית

• "לשוננו רינה", שירון הכולל 50 שירים, חלקם משלו וחלקם עיבודים, מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-40' של המאה ה-20.
• "חלמתי" (1931) למילים של שאול טשרניחובסקי
• "תשמחו" (1932) לסופרן ותזמורת, גם הוא למילים של טשרניחובסקי
• "נוצת הזהב", עשרה שירי ילדים לסופרן ופסנתר (1934), ביצוע בכורה: מרים סגל ופאול בן-חיים למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד. גרסה נוספת לסופרן ותזמורת קטנה מאותה שנה.
• "שיר הרועה", (1938) לסופרן ותזמורת, גם הוא למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד
• "שני שירים תנ"כיים" למקהלת נשים וכלי קשת (1938) לפסוקים מספר ישעיהו
• "חמישה שירים לפסנתר וכלי קשת (1940), שלושה מהם לפסוקי תנ"ך, אחד למילים של יהודה לייב גורדון ואחד לשיר של חיים נחמן ביאליק
• "קנטטת אבל לבן" לבריטון, מקהלה ותזמורת (1945), למלים של אלישע רודין. נכתבה לזכר בנו של אדל, גיל שנפל בפעולה של הפלמ"ח. עיבוד נוסף לבריטון ופסנתר מאותה שנה. ביצוע בכורה: יהושע זוהר עם המקהלה והתזמורת של קול ישראל בניצוח חנן שלזינגר, 1951.
• "שלושה שירים לסופרן ופסנתר" (1948) למילים של יהודה קרני ומרים ילן שטקליס. השירים הושמעו בעיבוד לתזמורת בביצוע יוספה שוקן ותזמורת קול ישראל בניצוח איתן לוסטיג (1950)
• "אנית זהב", (1955), למילים של אנדה עמיר פינקרפלד, עיבוד גיל אלדמע, השיר הוקלט ב - 1955 על ידי נעמי צורי, בשנת 1964 הושמע על ידי חבורת רננים, ובשנת 2004 על ידי חבורת שהם. מבצעים נוספים של השיר : יהורם גאון, ריקי גל, יזהר כהן וורדינה כהן.,נתניה דברת, מיצי לוקר, אתל זוסמן, צילה דגן, מקהלת קול ציון לגולה.
• "למתנדבים בעם", קנטטה על פי שיר של ביאליק בשם זה לטנור, מקהלה ותזמורת (1957) ביצוע בכורה לייב גלאנץ, מקהלת קול ציון לגולה ותזמורת קול ישראל בניצוח איתן לוסטיג, 1959, הוקדשה לדוד בן-גוריון
• "שלושה שירי אהבה סיניים" לסופרן ופסנתר (1959), לשירים סיניים עתיקים בנוסח עברי של אהרן שבתאי. ביצוע בכורה: רחל אדונאילו וחרות ישראלי, 1960
• "אהבת עולם" למילים מתפילת ערבית, לחזן, מקהלה ועוגב (1963), ביצוע בכורה: ניו יורק, 1963, נכתב בשביל החזן מייזלס.
• "אל הציפור" לבריטון ופסנתר (1967), ביצוע בכורה: יהושע זוהר, 1969. השיר הוקדש לאחייניתו גילה אוריאל
• אם אשכחך למילים של מנחם מנדל דוליצקי, הלחן של היימן כהן. יצחק אדל, עיבוד מוזיקלי, 1971..
• "דרכו האחרונה" לקול ופסנתר, למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד, לזכרם של יאנוש קורצ'אק וחניכיו, (1972). הייתה זו יצירתו האחרונה של יצחק אדל.

מוזיקה תזמורתית

• "הורה" (1943) ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח היינץ פרוידנטל, 1948.
• "קפריצ'ו" בצורת רונדו. חובר תחילה לפסנתר (1946), ביצוע בכורה: עליזה שמוקלר-הס, 1946

הגרסה התזמורתית מ-1948 זהה פרט לכמה שינויים שהכניס המלחין לקראת הסוף. ביצוע ראשון על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח ברנרדינו מולינרי, 1948

• "אנדנטה לכלי קשת" (1948), תזמורת קול ישראל בניצוח קראל שלמון
• "ריקוד ישראלי לתזמורת סימפונית" (1951) התזמורת הפילהרמונית. היצירה חוברה קודם לפסנתר (1950), ביצוע בכורה: אליהו רודיאקוב
• "דיוורטימנטו" לכלי קשת (1958) חובר במקור לחמישיית כלי נשיפה.
• "סינפונייטה רוסטיקאנה" לתזמורת סימפונית (1969) ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח מנדי רודן, 1970. הנושאים של שלושת פרקי הסינפוניה נלקחו משיר עממי של מתתיהו שלם.

מוזיקה קאמרית

• "סונאטינה" לאבוב ופסנתר (1943) ביצוע בכורה: הוגו באייר ופרנק פלג, 1945. ליצירה שלושה פרקים והיא בין יצירותיו המושמעות ביותר של אדל.
• "סוויטה לזכר קדושי פולין" לפסנתר, אבוב, קלרינט ובסון (1947) ביצוע בכורה: פאול בו חיים, אליהו טורנר, יונה אטלינגר ומרדכי רכטמן, 1948, נכתבה בהזמנת יהויכין סטוצ'בסקי. נוסח לשלישיית פסנתר (1947) בוצע בנגינת חרות ישראלי, אלכסנדר טל ויעקב מנזה
• "קפריצ'ו זעיר לכינור סולו" (1950) ביצוע בכורה: צבי רוזן 1950. עיבודים של אדל מאותה שנה לכינור ופסנתר ולצ'לו ופסנתר.
• רביעיית מיתרים, הראשונה או "המיקסולידית", בשני פרקים (1957) ביצוע בכורה: נגני התזמורת הפילהרמונית, 1958
• רביעיית מיתרים שנייה, בשלושה פרקים, מכילה סולו לסופרן, למילים מתוך ספר תהילים (1965). ביצוע בכורה: הרביעייה הישראלית עם ליליה שני (1967)
• "קאפריצ'ו", היצירה החשובה ביותר של אדל לפסנתר.
• "טריפטיק", יצירתו האחרונה לפסנתר (1963) ביצוע בכורה: חרות ישראלי, 1967.

פרסים ואותות כבוד

• פרס ראשון בתחרות השיר הישראלי היפה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים לשנת 1938 על "שיר הרועה";
• פרס "דיפלומה די מריטו" בתחרות בינלאומית באיטליה לשנת 1952 על "קאפריצ'ו" לתזמורת;
• פרס אנגל לשנת 1956 על "קנטטת-אבל לבן";
• פרס קול ישראל לחגיגות העשור של מדינת ישראל (1958) על רביעיית המיתרים הראשונה;
• פרס מילוא לשנת 1968 על מכלול יצירתו כמלחין וכמחנך.

כתביו

• יסודות המוזיקה: הכנה להרמוניה, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ג. (מהדורה ב: תשי"ז)
• "השיר הארץ-ישראלי", תל אביב: מרכז לתרבות (ספריה שמושית לבעיות תרבות), תש"ג 1946. (הרצאה) (יצא גם בתרגום לאנגלית ביוזמת איגוד המלחינים היהודים בניו יורק)

הייתי מורה לזמרה – זכרונות וחוויות, שאדל לא הספיק לסיים ונותרו בכתב יד. אחייניתו גילה אוריאל פרסמה לקט מתוכו:

• יצחק אדל: משנתו בחינוך ובמוזיקה; בעריכת גילה אוריאל, תל אביב-יפו: מכון למוזיקה ישראלית, תש"ם 1980.
  • וילי י' אליאס, 'רשימת יצירותיו של יצחק אדל, ביבליוגרפיה'. (בעברית ובאנגלית)

בעריכתו

• זמר עם: קבץ לפולקלורה מוזיקלית יהודית; נערך ונסדר בידי יצחק אדל, שמשון מלצר, יהויכין סטוצ'בסקי, דב שטוק, תל אביב: מ’ ניומן, תש"ו 1945. (תווים)

קישורים חיצוניים

• יצחק אדל, באתר זמרשת
• יצחק אדל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יצחק אדל, דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת הפרסומים של יצחק אדל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "יצחק (יחיאל) אדל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3405
• אדל פאני ויצחק(הקישור אינו פעיל) באתר מכללת לוינסקי לחינוך
• נדב מן, חלוץ מרכזי: סיפורו של אברהם (אֶדֶל) עדיני, באתר ynet, 19 בפברואר 2010 (על אחיו ומשפחתו)
• חג-יובלו של י. אדל, דבר, 9 בינואר 1946
• משה גורלי, קומפוזיטורים ישראליים: יצחק אדל, דבר, 5 במאי 1950
• ר. ע., יצחק אדל – בן ששים, מעריב, 23 בדצמבר 1955
• אוליה זילברמן, המלחין יצחק אדל: במלאות 30 שנה לפעולתו המוסיקלית בארץ, מעריב, 22 באפריל 1960
• ג. יהודה, תודעה יהודית – ביודעים ובלא־יודעים, דבר, 26 ביולי 1965
• מנשה רבינא, יצחק אדל (ליובלו ה־70), דבר, 2 במאי 1967
• מת יצחק אדל, דבר, 13 בדצמבר 1973
• נפטר המוסיקאי יצחק אדל, מעריב, 13 בדצמבר 1973
• מרים בר, יצחק אדל, דבר, 24 בדצמבר 1973
• יצחק אדל באסופת מלחיני שירי משוררים, בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

מפרי עטו:

• על החינוך המוסיקלי בעיר ובכפר: בעקבות כינוס שנתקיים במעברות, משמר, 15 בספטמבר 1943