כוח עבודה
כוח העבודה הוא מונח מתחום הכלכלה המתאר את כמות האוכלוסייה בגילאי העבודה המעוניינת בעבודה - כולל מובטלים.
כוח העבודה כולל את כלל האוכלוסייה העובדים או מעוניינים וזמינים לעבודה, בטווח גיל מסוים. טווח הגיל הנפוץ ביותר למדידת כוח העבודה היא מגיל 15 ומעלה, או עד גיל הפנסיה. עם זאת, ישנם מדדים המתייחסים לכוח העבודה מגיל 25 ומעלה ובעיקר עד גיל 64.
כוח העבודה לא כולל בתוכו אנשים שאינם מחפשים עבודה ולא עובדים, ובכלל זה אסירים, עקרות בית ותלמידים.
הגדרות
עריכהשיעור התעסוקה של קבוצה מסוימת מוגדרת כאחוז חברי הקבוצה המועסקים.
כוח עבודה של מדינה כולל את החלק של האוכלוסייה של המדינה העובדת או מעוניינת לעבוד.
שיעור ההשתתפות בכוח עבודה של קבוצה מסוימת מוגדר כאחוז חברי הקבוצה המועסקים ומובטלים.
כוח העבודה בישראל
עריכהעד 2012 נהוג היה להתייחס לכוח העבודה בישראל כאל כוח העבודה האזרחי, ועל כן המשרתים בצה"ל בסדיר ובקבע לא נכללו בכוח העבודה. מ-2012 בעקבות הצטרפותה של ישראל ל-OECD עברה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשימוש בכוח עבודה כללי המוגדר ככלל המועסקים כולל בשירות הביטחון והבלתי מועסקים (כלומר חיפשו עבודה).[1].
קבוצת מי שאינם בכוח העבודה הם אנשים שאינם מעוניינים לעבוד או מעוניינים לעבוד אך לא חיפשו עבודה בחודש שקדם לתקופת הסקר של הלמ״ס, לדוגמה: תלמידים, מתנדבים, עובדי משק הבית, ושאינם מסוגלים לעבוד ומקבלים קצבה או פנסיה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- דירוג המדינות לפי כוח העבודה שלהן, אתר ה-CIA ספר העובדות העולמי.
- נתון כח התעסוקה המפורסם על ידי משרד העבודה בארצות הברית
- נתוני תעסוקה על פי סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל