כולל ווהלין

כולל ווהלין הוא כולל שנוסד על ידי אדמו"רי פולין, רבי מרדכי מנשכיז, יחד עם האדמו"רים רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא על מנת לאסוף כספים לטובת קהילת החסידים יוצאי פולין אשר החלו לעלות לארץ ישראל.

בהמשך התפצלו ממנו כוללים אחרים, וכוללים שונים ייחסו עצמם כממשיכיו. בולט במיוחד הוא כולל ווהלין-ירושלים אשר הוקם בה בשנת ה'תר"א, (1841) על ידי רבי ישראל מרוז'ין.

רקע

לאחר עליית החסידים לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה ר' מנחם מנדל מוויטבסק שהיה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה אוקראיניה ופולין באמצעות גבאי צדקה מקומיים ובעידודם של שד"רים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל.

לאחר פטירתו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק, התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה-ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית- ידוע היום בשם "כולל ווהלין". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796). בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם קופת רבי מאיר בעל הנס. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים הבאות מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' נחמן מברסלב.

במשך שנים נחשב כולל ווהלין ככולל הראשון והעיקרי של החסידים יוצאי פולין, וידוע שהוא התקיים לפחות עד שנת תקצ"ב 1832.

עם התגברות עליות האשכנזים לארץ ישראל התפתחה נטייה שלהם להתחלק לכוללים נפרדים האוספים את הכספים בקהילות מוצאם ומייעדים אותם לקרוביהם אשר בארץ. ההתפלגות הזו הביאה ככל הנראה לדעיכתו או סגירתו של כולל ווהלין.

בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו, לפני 1948

עם התבססות האשכנזים בירושלים, הוקם בה בשנת ה'תר"א, (1841) כולל חדש בשם כולל ווהלין אוקריינע ובסרביה, כולל זה אסף כספים גם עבור חסידים וגם עבור הפרושים אשר נמנו על יוצאי ווהלין ופולין. את הכולל ייסדו ר׳ ישראל ב"ק ובנו ר' ניסן ב"ק שהיו מראשי החסידים בירושלים בשליחותו של רבי ישראל מרוזי'ן וממשיך דרכו רבי אברהם יעקב מסאדיגורה, שהוכתר לנשיא הכולל, ואחריו כיהנו בנשיאות צאצאיו האדמורי"ם מבויאן שהיו אחראים על אספת כלל כספי התמיכות מהקופה ושליחתם לממונים בארץ. כולל זה היה הכולל הראשי לעדת החסידים, אולם כבר בשנות החמישים החלו בהדרגה להתפלג ממנו כוללים שונים למיניהם. (בכולל זה היו גם פרושים וחלק מחב"ד שעלו מחבלי הארץ בו נאספו התרומות של הכולל).

קבלה של כולל וואהלין הירושלמי מתקופת נשיאות רבי מנחם נחום מבויאן טשרנוביץ

בין פעולותיהם הבולטות הייתה בניית בית הכנסת הגדול תפארת ישראל לעדת החסידים בעיר העתיקה.

כבר בתחילת שנות החמישים של המאה ה-19 החלו תתי קהילות להתפלג בעצמם מכולל הפרושים או מכולל החסידים שבירושלים כגון:

• כולל הו"ד - ליוצאי הולנד וגרמניה.
• כולל פולין או כולל ורשה. ליוצאי פולין הרוסית, הוקם על ידי רבי יעקב לייב לעווי ואחיו רבי נחום משאדיק.
• כולל הורדנא ליוצאי גרודנא-רוסיה.
• כולל עסטרייך - ליוצאי אוסטריה וגליציה. הוקם כנראה בשנת 1851. בין ראשי הכולל היה רבי חיים מקוסוב. בשנת 1854 חזר והתאחד עם כולל ווהלין אך נפרדו שוב בשנת 1858. נשיא הכולל היה הרב מרדכי זאב איטינגא ואחריו בנו רבי יצחק אהרן. בסוף שנות ה-60 התפצל לשלושה כוללים, כולל לבוב בראשות הרב איטינגא, כולל קוסוב בראשות רבי יעקב שמשון מקוסוב וכולל ויז'ניץ בראשות רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ.
• כולל שומרי החומות - ידוע גם בשם כולל אונגרין ליוצאי הונגריה. התפצל מכולל עסטרייך בשנת 1863.

במחצית המאה ה-19 איחד ר' יוסף ריבלין כמעט את כל כוללות האשכנזים תחת הוועד הכללי כנסת ישראל, אך דבר זה לא החזיק זמן רב, כפי שמעיד על כך משה מונטיפיורי באחד מביקוריו באותם ימים.

ידיעה על חנוכת שכונת בתי הורנשטיין, החבצלת 1910

משנות ה-70 של המאה ה-19 עם התפתחות המואצת של היישוב היהודי בירושלים והפיכת הקהילות בה לקהילות העיקריות בארץ שוב התגברה ההתפלגות אצל האשכנזים לכוללים רבים. חלקם כנראה נפרדו מכולל ווהלין-ירושלים, וחלקם הוקמו בפני עצמם על ידי חסידים יוצאי מדינות שונות בהם הכוללים הבאים:

• כולל קרלין נפרד מווהלין שבירושלים ב-1870 והוא גם לבני פינסק
• כולל זיטומיר - נפרד מוואהלין 1872. נפתח על ידי חסידי צ'רנוביל
• כולל בסרביה - (רומניה בוהוש) נפרד 1873
• כולל קואידונוב - בני מינסק נוסד בתחילה בטבריה וב-1907 בירושלים
• כולל בוקובינה
• כולל אהבת ציון - ליוצאי זיבנבירגן (טרנסילבניה)
• כולל מונקטש
• כולל מולדובה
• כולל וולכיה

חצר בתי הורנשטיין, משמאל - בניין הישיבה

חלק מהכוללים הללו ראו עצמם כממשיכי כולל ווהלין וקראו אף הם לקופות שלהם בשם קופת ר' מאיר בעל הנס.

כיום ישנם כוללים שונים המחזיקים בנכסים שנרכשו או הוקדשו לטובת בני אותו הכולל. כוללים אלה ממשיכים לאסוף תרומות לטובת בני הכולל ובמסגרת זו נערכים פרויקטים שונים של חסד בתחומים שונים בהם יש נזקקים.

כיום

כיום קיים כולל בשם כולל ווהלין וחברים בו כ-1800 איש בעלי זכות בחירה, בעלי זכות הבחירה לא מוגדרים בחסידות מסוימת.

בין הנכסים בהם מחזיק 'כולל וואהלין', ניתן למנות את בתי אורנשטיין ברחוב ישעיהו בירושלים, נכסי וכספי ה'כולל' מוגדרים כהקדשים. בניין בית המדרש המרכזי שימש מאז בנייתו על ידי הכולל כמרכז של חסידות בויאן בירושלים וכיום שוכנת בו הישיבה לצעירים של החסידות.

בספטמבר 2011 התקיימו בו בחירות לראשותו לאחר 30 שנה בהן לא מונו אחראים חדשים. במקביל בשנת התשע"ב חידש האדמו"ר מבויאן שליט"א את 'קופת מעות ארץ ישראל' העומדת בנשיאותו ומחלקת כספים לעניים ולנזקקים מכל העדות.

לקריאה נוספת

• הרב מנחם מענדל שטראקס, "יסוד כולל וואהלין והשד"רים למעות א"י בשנים תקנ"ה–תקנ"ח", היכל הבעש"ט מג (חורף תשפ"ג), עמ' רפט–שלו

קישורים חיצוניים

• ייסוד כולל ווהלין. הרב שלום דב לוין ותגובת הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל מס' 13. באתר היברובוקס.
• כולל ווהלין ב"חלוקה", אברהם משה לונץ, אתר היברובוקס.