כירכוכ

כירכוכ
کەرکووک
كركوك
	מצודת כירכוכ
מדינה	עיראק
מחוז	כירכוכ (א-תאמים)
חבל ארץ	כורדיסטן
שטח	10,282 קמ"ר
גובה	350 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	972,272 (1 ביולי 2018)
קואורדינטות	35°28′N 44°24′E / 35.467°N 44.400°E
אזור זמן	UTC +3
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת עיראק רגילה) בגדאד מוסול בצרה ארביל פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ.; הפ.; כירכוכ

כירכוכ (בכורדית: کەرکووک/Kerkûk; בערבית: كركوك, תעתיק מדויק: כרכוכ; בארמית חדשה: ܟܪܟ ܣܠܘܟ - כרכ סלוכ) היא עיר בכורדיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בצפון עיראק. העיר שוכנת על גדת נהר ח'אסה (אנ') כ-240 ק"מ מצפון לבירה בגדאד במקום שבו ניצבה בימי קדם העיר חוריה וכן עיר הבירה החורית ערפה (אנ') שהייתה עיר מרכזית באשור במאות ה-10 וה-11 לפני הספירה. הודות למיקומה האסטרטגי של העיר, כירכוכ הייתה לזירת קרבות בימי שלוש אימפריות: אשור, בבל ומדי, אשר שלטו בעיר בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה. מצפון-מזרח לעיר שוכנים הרי זגרוס, ממערבה נהרות הזב הגדול והחידקל, מדרומה הרי חמרין ומדרום-מזרח נהר דיאלא.

הכורדים והטורקמנים העיראקים רואים בה עיר בירתם מבחינה תרבותית. היא כונתה "בירת התרבות של עיראק" על ידי שר התרבות של עיראק בשנת 2010.

משאל עם בנושא האם כירכוכ צריכה להצטרף לכורדיסטן העיראקית היה אמור להיערך בנובמבר 2007 אך נדחה שוב ושוב.

לאור החמרה באלימות אסלאמית באזור ומתקפה של דאעש על מוסול ואתרים נוספים שבשליטת ממשלת עיראק כבשו כוחות כורדיים ביוני 2014 את העיר מידי המדינה האסלאמית. מאז כירכוכ תחת שליטת הממשלה האזורית של כורדיסטן. בעקבות משאל העם של הכורדים לעצמאות החבל הכורדי האוטונמי בספטמבר 2017, פתח צבא עיראק בהוראת ראש ממשלת עיראק חיידר אל עבאדי במתקפה על כירכוכ לכיבוש האזור. הכורדים נסוגו ללא קרבות וכירכוכ חזרה לשליטת ממשלת עיראק בתוך פחות מיומיים.

אוכלוסייה

אוכלוסייתה של כירכוכ מגוונת ויושבים בה אשורים, כורדים, ערבים, טורקמנים עיראקים וארמנים. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מנתה 972,272 בני אדם, עובדה ההופכת אותה לעיר הרביעית בגודלה בעיראק, אחרי בגדאד, מוסול ובצרה.

יהודים

ליהודים היסטוריה ארוכה בכירכוכ. רשומות של האימפריה העות'מאנית מראות כי בשנת 1560 היו בעיר 104 בתי אב יהודיים. ב-1896 היו 760 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, גדלה משמעותית האוכלוסייה, בעיקר לאחר שכירכוכ הפכה למרכז נפט. ב-1947 נרשמו במפקד 2,350 יהודים. מרבית היהודים בעיר עסקו במסחר, במלאכות זעירות ובחקלאות. הקהילה ישבה בשכונה היהודית בתוך המצודה וניהלה חיי קהילה ערים ומוסדות דת וחברה. עד עלייתם לישראל של יהודי כירכוכ, היה נציג של הקהילה בפרלמנט העיראקי.

בשנת 1951 עזבו כמעט כל היהודים ועלו לישראל. שם המשפחה "כרקוקלי" של האחיות טלי ולירון כרקוקלי מגיע מהעיר כירכוכ בעיראק.

שדה הנפט

בשנת 1927 התגלתה פריצת נפט ענקית בשדה הנפט באבא גורגור סמוך לעיר כירכוכ. הפקת נפט החלה משדה זה בשנת 1934 על ידי חברת הנפט העיראקית (IPC – Iraq Petroleum Company, שלמרות שמה הייתה תאגיד-על של מספר חברות מערביות ולא מקומיות) ומאז הוא המקור העיקרי להפקת נפט בצפון עיראק. בשנת 1998 נמצאו בשדה רזרבות נפט של למעלה מעשרה מיליארד חביות נפט. לאחר כשבעים שנות הפקת נפט, שדה הנפט בכירכוכ עדיין מפיק כמיליון חביות ביום, כמעט מחצית מכמות הנפט המיוצאת מעיראק. מעת שפרצו הקרבות בעיראק היה שדה הנפט מוקד לחבלות חוזרות.

לדעת מומחי נפט, ניהול כושל של השדה בימי שלטונו של סדאם חוסיין פגע קשות בתפוקתו של השדה.

בתקופה שבין אפריל 2003 ודצמבר 2004 היו לפי הערכות 123 התקפות על מתקני הנפט בעיראק, כולל על רשת צינורות הנפט במדינה שאורכה למעלה מ-6,000 ק"מ. התקפות אלה גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים בהפסדי הכנסות מנפט ובתיקון הנזקים לתשתיות. צבא ארצות הברית הקים כוח משימה מיוחד להגנה על תשתיות האנרגיה בעיראק ובאופן מיוחד על קו צינור הנפט מכירכוכ לקיהאן השוכנת בטורקיה לחוף הים התיכון.

אתרים בעיר

צילום של בן ציון ישראלי בכירכוכ עיראק

בין האתרים הראויים לציון בעיר נימנים:

מצודת כירכוכ הניצבת על תל עתיק.
בניין הקישלה אשר שימש כמפקדה לצבא העות'מאני.
קברם של הנביאים דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
שוק קיסריה.
מינארט נאקשלי המפואר (בטורקית: Nakışlı Minare).
חורבות קלעת ג'רמו הנמצאות בשולי העיר המודרנית.
עתיקות העיר האכדית נוזי (Yorghan Tepe), כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לעיר כירכוכ המודרנית.

האתרים הארכאולוגיים בעיר ובסביבותיה סבלו נזקים כבדים במהלך מלחמת העולם הראשונה וכן לאחרונה בעת מלחמת עיראק.

דמויות בולטות מכירכוכ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כירכוכ בוויקישיתוף

על הקהילה היהודית בכירכוכ (אורכב 16.08.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן
כירכוכ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כירכוכ (עיראק), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Iraq: Governorates, Major Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de

הערים הגדולות של עיראק אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018^{[אוכלוסין 1]}
^ IRAQ: Cities & Urban Centers
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בגדאד מוסול
	1	בגדאד	בגדאד	6,719,476	11	אל-חלה	באבל	455,741	בצרה כירכוכ
	2	מוסול	נינוה	1,361,819	12	א-דיוואניה	אל-קאדסיה	403,796
	3	בצרה	בצרה	1,340,827	13	אל-כות	ואסט	389,376
	4	כירכוכ	כירכוכ	972,272	14	דהוכ	דהוכ	340,871
	5	ארביל	ארביל	879,071	15	זובייר	בצרה	300,751
	6	נג'ף	א-נג'ף	747,261	16	בעקובה	דיאלא	279,133
	7	כרבלא	כרבלא	711,530	17	פלוג'ה	אל-אנבאר	250,884
	8	סולימאניה	סולימאניה	676,492	18	רמאדי	אל-אנבאר	223,525
	9	נאסריה	ד'י קאר	558,446	19	סמאווה	אל-מות'נא	221,743
	10	עמארה	מיסאן	527,472	20	זאכו	דהוכ	211,964

[1] Iraq: Governorates, Major Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de

[2] IRAQ: Cities & Urban Centers

[1]

[אוכלוסין 1]


מצודת כירכוכ
מדינה	עיראק עיראק
מחוז	כירכוכ (א-תאמים)
חבל ארץ	כורדיסטן כורדיסטן
שטח	10,282 קמ"ר
גובה	350 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	972,272^[1] (1 ביולי 2018)
קואורדינטות	35°28′N 44°24′E / 35.467°N 44.400°E / 35.467; 44.400
אזור זמן	UTC +3
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת עיראק מוגדלת) בגדאד מוסול בצרה ארביל פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ. הפ. כירכוכ (למפת עיראק רגילה) בגדאד מוסול בצרה ארביל פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ. הפ. כירכוכ