כישוף אזנדי
הכישוף על פי האמונות המסורתיות בקרב אנשי האזנדה הוא קסם רשע שמטרתו לפגוע באדם.
לפי האזנדיים, מקורם של כל הדברים יוצאי הדופן והנוראיים המתרחשים הוא בכישוף, והאמונה בו נוכחת בכל היבט של החברה האזנדית. הם מאמינים כי מכשף מבצע כישופים כאשר יש לו שנאה כלפי אדם אחר, כאשר הכישוף מסוגל לתפעל את הטבע כך שהוא יפגע בקורבן של המכשף. לפי אמונתם הכישוף הוא כוח שיכול לעבור מההורה לילד בלבד בתורשה.
אנשי נבואה ורופאים-מכשפים קובעים האם מישהו אשם בשימוש בכישוף כלפי אדם אחר מהכפר. במקרים אלו, נעשה שימוש בכשפים נוספים, כנקמה של הקורבן, ועל מנת להעניש את זה שביצע את העבירה.
תיאור
עריכהשבט האזנדה הוא שבט אפריקאי הנמצא לרוב בדרום סודאן, הרפובליקה המרכז-אפריקאית וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו[1]. הכישוף מקיף את התרבות האזנדית, ולפי האמונה הוא מהווה את הגורם העיקרי למחלות, מוות ואירועים מצערים נוספים[2].
לפי אמונתם הכישוף נצמד למערכת העיכול של הגוף ויכול לעבור בתורשה רק כאשר מין הצאצא זהה למין המכשף או המכשפה. כלומר, ממכשף לבנו, או ממכשפה לביתה[3].
הכישוף הוא כוח נפשי שניתן להשתמש בו בטווח קצר בלבד[3]. כתוצאה מכך, האזנדיים נוטים להתרחק משכניהם ולהתגורר סמוך לאנשי נבואה. בנוסף, כישוף מסוגל להשתמש בטבע על מנת לגרום לפציעה, ואף מוות, אם זוהי מטרת המכשף. ביכולתו לתפעל חיה כדוגמת תאו כדי להרוג אדם, או לגרום למבנים להתמוטט[2]. למרות האמונה שהכישוף הוא הסיבה לכלל האירועים השליליים שעלולים להתרחש, האזנדיים לא מאשימים אותו בטעויות אנוש. הכישוף אינו גורם לאנשים לעשות טעויות בפעילויות כמו חקלאות, ציד או ביצוע מלאכת יד. בנוסף, לפי אמונתם, כישוף אינו גורם לאנשים לבצע פשעים מוסריים, כגון שקר, בגידה או רמאות[2].
לפי האמונה, מכשף יפגע באחר רק כאשר הוא אינו מחבב אותו[2]. כאשר מכשף מפעיל כישוף על קורבן, הכישוף זורם מתוכו אל תוך גופו של קורבן, בעת שינה, על מנת לגנוב את נשמתו. קבוצה של מכשפות יאכלו לאחר מכן את נשמת הקורבן. הריגת אדם היא תהליך איטי, ולכן על מנת לבצע זאת, לעיתים המכשף נאלץ לבצע את הכישוף מספר פעמים. במהלך זמן זה, קרוביו של הקורבן יכולים לתכנן תוכנית הגנה מפני הכישוף[3], אך על מנת לעשות זאת עליהם לבקש לעצתו של איש הנבואה[2]. מכשפים אזנדיים לא משתמשים בקסומים או בתרופות, אלא מבצעים את הכשפים באמצעות פעולות פיזיות[4].
תפקיד אנשי הנבואה
עריכהתפקידם של אנשי הנבואה הוא למצוא את אלו שהטילו כשפים או חזו טרגדיות עתידיות. במקרה שאדם מאמין שכישוף הוטל על אחד מקורביו כדי לגרום למזל רע, הוא יבקש את עזרתו של איש הנבואה על מנת לבדוק האם אכן זהו המקרה. ישנן שיטות שונות בהן משתמשים אנשי נבואה כדי לקבוע האם מישהו משתמש בכישוף כדי להביא אסון על אדם אחר[3]. האזנדיים נועצים באנשי הנבואה עבור היבטים רבים. בתקופה הטרום-אירופאית, נועצו המפקדים האזנדיים באנשי הנבואה בסוגיות צבאיות.
האזנדיים נועצים בשלושה סוגים שונים של אנשי נבואה. הסוג הראשון ובכל הכוח הרב ביותר הוא ה"בנג'". באנשי נבואה אלו יכולים להיוועץ גברים בלבד. החלטותיהם מתקבלות תמיד, ולא מוטלות בספק. דוגמה לשיטה הנועדה לגלות האם הוטל כישוף היא האכלת תרנגולת ברעל בשם בנג'. התשובה של אנשי הנבואה נקבעת על פי הישרדותה של התרנגולת. אנשי נבואה אלו מסייעים גם במקרי ניאוף, כדי לעזור לקבוע האם העומד לדין הוא אשם.
סוג נוסף של אנשי נבואה הוא הטרמיטים. אנשי נבואה אלו זמינים יותר עבור כולם[5]. כאשר מוצגת שאלה בפני אנשי נבואה אלו, הם לוקחים שני ענפים, דאקפה וקפויו, מכניסים אותם לתלולית טרמיטים. כעבור לילה בודקים איזה ענף אכלו הטרמיטים, וכך מקבלים את החלטותיהם.
תפקיד הרופאים–מכשפים
עריכהבנוסף לאנשי הנבואה, גם רופאים-מכשפים יכולים לחזות אסונות ולחשוף מכשפים שהשתמשו בכשפים כדי לגרום לנזק[3]. על רופאים-מכשפים לעבור הכשרה מקיפה והם נחשבים ליותר מדויקים מאנשי נבואה בחשיפת המכשפים[6]. כאשר עזרתם נחוצה, הרופאים המכשפים מבצעים יחד ריקוד בסמוך לביתו של אדם שחלה או נפטר, על מנת לאתר את מקור הכישוף. בדרך כלל, קהל של כפריים מקיף את הרופאים המכשפים במהלך הריקוד, כך שהם שואפים לבצע את הריקוד באופן מושלם, על מנת להרשים את הצופים. מקורו של הכוח המאפשר לרופאים המכשפים לאתר את המכשפים הוא בצמחי מרפא.
קישורים חיצוניים
עריכה- Simons, Gary F.; Fennig, Charles D., eds. (2018). "Zande". Ethnologue: Languages of the World (21th ed.). Dallas, Texas: SIL International Retrieved April 9, 2017.
- Evans-Pritchard, E. E. (1935). "Witchcraft". Africa. 8: 417–422. JSTOR 3180590.
- Wagner, Günter (October 1937). "Witchcraft among the Azande". Journal of the Royal African Society. 36 (145): 469–476 doi:10.1093/oxfordjournals.afraf.a101484. JSTOR 717946.
- Evans-Pritchard, E.E. (1937). Witchcraft, Oracles, and Magic Among the Azande. Oxford: The Clarendon Press. p. 1.
- Singer, André (Director) (1981). Witchcraft among the Azande (Video). Retrieved 2018-01-09 – via johnryle.com.
- Forde, C. Daryll (1939). "Review: Witchcraft, Oracles, And Magic Among The Azande By E. E. Evans-Pritchard". The Journal of American Folklore. 52: 135–136. doi:10.2307/536030.
הערות שוליים
עריכה- ^ Simons, Gary F.; Fennig, Charles D., eds., "Zande", כרך (.Ethnologue: Languages of the World (21th ed, Dallas, Texas, 2018
- ^ 1 2 3 4 5 Evans-Pritchard, E. E, Witchcraft, Africa 8, JSTOR, 1935, עמ' 417-422
- ^ 1 2 3 4 5 Wagner, Günter, Witchcraft among the Azande, Journal of the Royal African Society 36 (145), October 1937, עמ' 469–476
- ^ Evans-Pritchard, E.E, Witchcraft, Oracles, and Magic Among the Azande, Oxford: The Clarendon Press, 1937, עמ' 1
- ^ Singer, André (Director), Witchcraft among the Azande (Video), johnryle.com
- ^ Forde, C. Daryll, "Review: Witchcraft, Oracles, And Magic Among The Azande By E. E. Evans-Pritchard", The Journal of American Folklore 52, 1939, עמ' 135-136 doi: 10.2307/536030