כתב עת מדעי
כתב עת מדעי, כתב עת אקדמי או כתב עת שפיט הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.
פרסום מאמר בכתב עת מדעי
עריכהכתבי עת מדעיים הם זירה להצגת מחקר חדש וביקורת על מחקר קיים. רוב התוכן של כתבי העת האקדמיים הם מאמרים שעברו ביקורת עמיתים המדווחים על מחקר מקורי. כתבי עת מדעיים יכולים להכיל גם מאמרי ביקורת או ניתוח מחודש של מחקרים אחרים, סקירת ספרות או סיכום מחקרים בשאלה מסוימת, ביקורת על ספרים בתחום, הצעות לתאוריות חדשות שטרם נבדקו, מאמרי דעה ולעיתים גם מכתבי קוראים.[1]
מחברים הרוצים לפרסם בכתב עת-מדעי בוחרים את כתב העת המדעי אליו בו הם מעוניינים. בחירה זו מבוצעת על סמך תוכן המאמר שלהם וקהל היעד המיועד.[1] כתבי עת הם בעלי היררכיה של חשיבות, של כלליות ושל יוקרה – כותב של מאמר בעל פוטנציאל לעניין מדענים רבים יותר, ובעל חשיבות ואיכות גבוהים יותר ינסה להגיש את המאמר לכתב עת מרכזי יותר כמו Science או Nature. מאמרים בתחום צר יותר ינסו לפרסם בירחונים חשובים בתחומם לדוגמה Cell בביולוגיה. כתבי עת פחות מרכזיים מדווחים על מאמרים פחות פורצי-דרך או כאלה העוסקים בתת-תחומים הנוגעים לקבוצות קטנות יותר של מדענים.
עורך כתב העת הוא לעיתים קרובות מדען בעל שם בתחומו, אם כי לכתבי עת רבים עורך מקצועי – אדם בעל דוקטורט בתחום, אך מתמחה בתחום העריכה ולא מבצע מחקר. הוא קובע אם כתב היד שהוגש נמצא בתחום העניין של כתב העת ונראה שהוא באיכות מתאימה. לאחר מכן הוא מגיש את המחקר לביקורת עמיתים – מומחים חיצוניים שקוראים את המאמר ומנסים להעריך את נכונותו וחשיבותו. בדרך כלל המומחים יודעים מי כותב המאמר, אם כי קיימים כתבי עת בהם השיפוט אנונימי, והמומחים אינם יודעים את זהות הכותבים. המומחים מגישים לעורך את חוות דעתם על המאמר,[1] והעורך מחליט אם לדחות את המאמר או להמשיך בתהליך. בדרך כלל הערות חוזרות לכותב המאמר (שכמעט תמיד אינו יודע מי הם כותבי הביקורת) שנדרש לתקן את המאמר המקורי. תהליך זה נמשך עד לקבלת המאמר על ידי עורך כתב העת, או דחייתו.
כתבי עת אקדמיים ללא ביקורת עמיתים נקראים בדרך-כלל "כתבי עת מקצועיים".
איכות כתב העת
עריכהכתבי עת מדעיים נמדדים בעזרת מספר מדדים סטטיסטיים המבוססים על מספר האזכורים שמקבלים המאמרים המתפרסמים בהם. המדד המקובל ביותר הוא ה-impact factor. נתוני האימפקט פקטור מתפרסמים כל שנה ב-Journal Citation Report שמתפרסם על ידי Web of Science. לא כל כתב עת זוכה לקבל אימפקט פקטור. לכתבי עת חדשים או פחות חשובים לא מחושב אימפקט פקטור. ניתן לראות את רשימת כתבי העת הנכללים בבדיקה באתר של Web of Science.[2] כתבי העת המקבלים אימפקט פקטור נוהגים לפרסם אותו בתוך אתר כתב העת.
מדד שני לאיכות כתבי עת הוא Scimago Journal & Country Rank או SJR.[3] בניגוד לאימפקט פקטור הדורש מנוי בתשלום, SJR מפורסם בחינם לכל. בשונה מהאימפקט פקטור, ה-SJR מתחשב לא רק במספר הציטוטים של המאמרים, אלא גם בדירוג כתבי העת של המאמרים המצטטים.[4] בנוסף לחישוב ציון ספציפי, ה-SJR מחלק את כתבי העת לארבעה רבעוני איכות.
לצד כתבי העת המדעיים הלגיטימיים, הופיעו גם כתבי עת טורפים הדורשים מהכותבים תשלום עבור הפרסום, ולא מבצעים בקרת איכות ראויה. אם יש חשד לגבי כתב עת מסוים, ניתן לבדוק אותו ברשימת כתבי העת הטורפים.[5]
איכות של מאמר מדעי תלויה הן באיכות כתב העת בו פורסם המאמר, והן במדדים נוספים. מדדים אלה כוללתי את הוא מספר האזכורים שמקבל מאמר מצד מאמרים מדעיים אחרים, שחזור ניסויים שבוצעו במאמר המקורי, קיום מחקרי המשך הנסמכים על תוצאות או התזה של המאמר. מדד נוסף לאיכות המאמר הוא שנת הפרסום שלו.[6] ככל שמאמר עדכני יותר, כך עולה הסיכוי שהוא עשה שימוש בכלים מתודולוגיים איכותיים יותר והתבסס על ספרות מחקרית ענפה יותר. מדד נוסף לאיכות המאמר הוא איכות החוקר – כמו מה המוסד שאליו הוא משתייך וכמה הוא מפורסם בהקשרים של כמות אזכורים או שם שיש לו בתחום. לקוראים שאינם מומחים בתחום הידע, אחד המאפיינים החשובים ביותר בבחירה של מאמר איכותי הוא היותו מאמר סקירה.[7]
תפקיד
עריכההמונח "כתב עת אקדמי" מתייחס לפרסומים מדעיים בכל התחומים. עם זאת, קיימים הבדלים בין כתבי עת בתחומים מדעיים או במחקרים כמותיים במדעי החברה לכתבי עת אקדמיים בתחומי מדעי הרוח ובמחקר איכותני במדעי החברה.
פיתוח טכנולוגיית המידע נתן אפשרות להופעת סוג חדש של כתבי עת המופיעים במדיה ממוחשבת בלבד. כך למשל Journal of Visualized Experiments הוא כתב העת המפרסם פרוטוקולים מדעיים בפורמט וידאו. הפורמט הייחודי מאפשר לתאר פרוצדורות של מחקר וניסוי שלעיתים מסובך להסביר אותן בכתב.
קיימת ביקורת כלפי כתבי העת המדעיים, ובפרט כלפי חוסר הנגישות שלהם לציבור הרחב.[8]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 What Are Scientific Journals?, באתר האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
- ^ Master Journal List, Clarivate
- ^ Scimago Journal & Country Rank
- ^ מדידה, ניתוח והערכה של תפוקה אקדמית, באתר הספריה למדעי החברה, לניהול ולחינוך, אוניברסיטת תל-אביב
- ^ Beall's List – of Potential Predatory Journals and Publishers (באנגלית אמריקאית)
- ^ ג'ניפר רף, כיצד קוראים מאמרים מדעיים?, באתר מדע גדול, בקטנה, 2 באוגוסט 2017
- ^ סיגל תפארת, איך להעריך איכות של מאמר, 1 ביוני 2020
- ^ אלמוג, תמר., שוד המדע - משבר הנגישות, כל שקרי האקדמיה : מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות אחרונות, 2020, עמ' 163-193, מסת"ב 978-965-564-948-2