להיטון
להיטון היה שבועון ישראלי בתחום המוזיקה והבידור הקל, שיצא לאור מ-1969 ועד 1989.
תדירות | שבועון |
---|---|
סוגה | בידור, מוזיקה |
תאריכי הופעה | ספטמבר 1969 – דצמבר 1989 (כ־20 שנה) |
שפה | עברית |
מדינה | ישראל |
אתר להיטון | |
היסטוריה
עריכה"להיטון" החל את דרכו כדו-שבועון בספטמבר 1969, מייסודם ובעריכתם של אורי אלוני ודוד פז[1]. כעבור שנה בדיוק, בספטמבר 1970, הפך לשבועון. "להיטון", שהיה נפוץ בעיקר בקרב הדור הצעיר, יצר ז'אנר עיתונאי מהסוג שלא היה מוכר או נגיש בישראל. הוא הביא מידע נרחב על כוכבי מוזיקה ובידור של הימים ההם, דירוגים של מצעדי הפזמונים, רכילויות, ביקורת תקליטים, חדשות וכתבות על כוכבי פופ בישראל ומחוצה לה, מילים לשירים, תמונות ופוסטרים. הגיליונות הצבעוניים שימשו במה כמעט יחידה, ולבטח מרכזית, לפרסומם של כוכבי התקופה. הפוסטרים הגדולים שהפיץ, בכלל זה פוסטרים בגודל טבעי, קישטו את קירות חדרי הילדים והנוער ברחבי הארץ.
כשבועון ייחודי בתחומו, יצר "להיטון" דירוג שנתי ללהיטי התקופה, ואף יזם את מופע "תקליט הזהב של להיטון". בתחילת שנות ה-70 הביא "להיטון" לישראל, להופעות מיוחדות, את כוכבי סדרות הטלוויזיה "המלאך" (רוג'ר מור), "איירונסייד" ו"האחים" וכן את אליל-הזמר מייק בראנט (שנחשף לראשונה למעריצים בישראל מעל דפי השבועון).
בין כותביו נמנו: אהוד מנור, מני פאר (עם טורו "ממני אליכם"), הסופר יצחק בן-נר, המשורר דוד אבידן, עמוס אורן, נעמי רון, יגאל גלאי, יואל ריפל, אריה רייכמן, אביק גלבוע וג'ודי סולומון (הוליווד), שמואל שי (עם טורו "ושי לחכימא ברמיזא"), דודו דותן, פנינה רוזנבלום, יורם מארק-רייך, דב זעירא, בני דודקביץ', שאול גרוסברג, הלל אברמוב, אלי ניסמן וכתב הרכילות ג. עיטור.
בספטמבר 1976 התמזג להיטון עם השבועון "עולם הקולנוע", ונוספו לו תכנים מתחום הקולנוע והטלוויזיה, שהחל לצבור תאוצה ועניין באותם ימים. באמצע שנות ה-80 התמעטו קוראי השבועון עד שחדל להופיע, בין היתר עקב חדירת העיתונים הגדולים לתחומים זהים, הרחבת מדורי הבידור והוצאתם לאור של שבועונים דומים ובהם, שבועון הצעירים "ראש 1" (שאותו הקים וערך דוד פז, לשעבר עורך "להיטון עולם הקולנוע" ועורך "עולם האשה") ושבועון הטלוויזיה "פנאי פלוס" (שאף אותו הקים וערך דוד פז)[2].
בהחל מ-1982 עד סגירת העיתון המעצבת גרפית הראשית שלו הייתה מרים קנדיוטי.
ב־1987 החל לערוך דודו אורן את השבועון "להיטון". את הרכילות כתב שלומי בוצ'צ'ו - שם מדור הרכילות נקרא "בINיינים". בוצ'צ'ו ערך את מדור הרכילות עד 1989.
נערת היופי של ישראל
עריכה"להיטון" יזם את תחרות היופי לצעירות "נערת היופי", והקפיד להביא לתחרות כוכבים נערצים באותן שנים, דוגמת השחקן ומפתח הגוף ארנולד שוורצנגר[3], דייוויד סול ופול-מייקל גלזר (כוכבי הסדרה "סטארסקי והאץ'") ופיטר שטראוס (כוכב הסדרה "עשיר ועני")[4][5]. הזוכה בתואר נשלחה לייצג את ישראל בתחרות-היופי הבינלאומית לצעירות "Miss Teenage International".
הזוכות:
- 1977 - עדי הרצל
- 1978 - אילנה שושן[6]
- 1979 - אורלי ברכה
מיקום:
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של להיטון
- עמי פרידמן, זהו בידור: זיכרונות לוהטים מימי "להיטון", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ עמי פרידמן, זהו בידור: זיכרונות לוהטים מימי "להיטון", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2023
- ^ רונן טל, "להיטון" יכול ללכת, חדשות, 5 בדצמבר 1989
- ^ הגיע "מר עולם", דבר, 13 ביולי 1977
- ^ סוף שבוע של כוכבים, דבר, 2 בספטמבר 1979
- ^ גידי אורשר, פיטר שטראוס לארץ, מעריב, 7 ביוני 1978
- ^ נערת היופי של ישראל זכתה בתואר סגנית ראשונה, דבר, 30 באוקטובר 1978