ליקוי חמה
ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. המסלולים מצטלבים אחת לשישה חודשים בערך, ואירוע זה מכונה "עונת הליקויים". במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח נמצא בין כדור הארץ והשמש, ומסתיר את השמש או את חלקה מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-375 שנה *בממוצע*. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם.
בששת אלפים השנים שבין 2000 לפנה"ס ועד 4000 לספירה התרחשו וצפוים להתרחש 14,263 ליקויים (3,979 מהם ליקויים מלאים), דהיינו קצת פחות מ-2.4 ליקויים בשנה בממוצע. ליקוי החמה המלא הארוך ביותר ב-8,000 שנה צפוי ב-16 ביולי 2186. אורכו יהיה 7:29 דקות, רק שלוש שניות פחות מהמקסימום התאורטי האפשרי[1].
כשהירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, ולכן אינו חוסם באופן מוחלט את אור השמש. גם כאשר מתרחש ליקוי מלא, הוא נראה במלואו רק באזור צר לאורך כדור הארץ, ורק למשך דקות ספורות. בעת ליקוי מלא ניתן לראות את עטרת השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעיתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת. ליקוי חמה יכול להתרחש אך ורק סמוך מאוד לתחילתו או לסופו של החודש העברי, משום שראש חודש נקבע תמיד בסמוך למולד הלבנה, דהיינו המועד שבו הירח עובר סמוך לקו הדמיוני המחבר את כדור הארץ עם השמש.
לא בכל פעם שיש ירח מלא או ירח חדש יופיעו ליקוי ירח וליקוי חמה, מאחר שמישור מסלול הירח מוטה ב-5.2 מעלות יחסית למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש. לכן, ליקוי ירח או ליקוי חמה יופיעו בשתי נקודות החיתוך של שני המישורים.
לליקוי חמה השלכות על המחקר המדעי. ליקוי החמה שהתרחש ב-29 במאי 1919 שימש לאישוש תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. משלחת מדעית הצליחה לצלם בזמן הליקוי המלא כוכב שהיה מאחורי השמש בזמן הליקוי. העובדה שכוכב זה נצפה, הוכיחה את טענתו של איינשטיין לגבי השפעת הכבידה של גוף גדול דיו על קרני אור, השפעה שגרמה לאורו של הכוכב לנוע בקו עקום ולעקוף את השמש[2]. ליקויי חמה שהתרחשו לאורך ההיסטוריה מסייעים להיסטוריונים לתארך אירועים מהעבר.
מחזורי ליקוי
עריכה
אם ידוע זמן של ליקוי אחד, ניתן לחשב את מועד הופעתם של ליקויים נוספים, על פי מחזורי הליקוי. הידוע במחזורי הליקוי הוא מחזור סארוס, שמשכו 6,585.3 ימים, כלומר לאחר 18 שנים ו-11 ושליש ימים, שהם 223 חודשים סינודים (חודש סינודי הוא זמן ההקפה של הירח ביחס לקו המחבר את השמש וכדור הארץ), יתרחש ליקוי נוסף 120 מעלות אורך מערבה מהליקוי שלפניו. על סמך הכרת מחזורים אלו הצליח, על פי ההיסטוריון הרודוטוס, תאלס איש מילטוס לחזות מראש ליקוי חמה בשנת 585 לפנה"ס. הליקוי התרחש בעת קרב בין שני צבאות וחיילי שני הצבאות נבהלו, השליכו את כלי נשקם וכרתו ברית של שלום.
ליקוי חמה בתרבות
עריכה
ליקויי חמה תועדו משחר ההיסטוריה, ולעיתים הם מאפשרים להיסטוריונים לתארך מאורעות בעת העתיקה. התיעוד הראשון של ליקוי חמה היה בסין בשנת 2137 לפנה"ס. באשור תועדו אירועים כאלה ברשימות הלימו שהיו פקידים אשוריים. ברשימות נמצא תיעוד של ליקוי חמה בשנתו התשיעית של המלך אשור-דן השלישי, תיעוד זה וחישוב מועד ליקוי החמה לפי חישוב אסטרונומי-מתמטי אפשר לקבע את תאריך הליקוי ל-15 ביוני 763 לפנה"ס, כנ"ל תועד ליקוי חמה מלא בתקופת מלכותו של אשורבניפל שחושב לשנת 661 לפנה"ס[3]. ציון מאורעות אלה סייעו להיסטוריונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.
הליקויים נחשבו לעיתים קרובות בעבר לאותות מבשרי רע. כך מזכיר איינהרד ליקויי חמה בסימנים מבשרים למותו של קרל הגדול[4]. לפי המיתולוגיה הסינית ליקויי החמה נגרמים על ידי "כלב השמיים", יצור מאיים, שבנוסף להפרעת פעולתם של גרמי השמיים נוהג לזלול ילדים על פני האדמה. הסינים נהגו לתופף, להכות בסירים ולהקים רעש כדי לסלק את המפלצת ולהציל את השמש. עוד במאה ה-19 ירו ספינות הצי הסיני בתותחים בניסיון להציל את הירח בעת ליקוי לבנה.
ליקוי חמה נחשב כמנבא את עתיד הצלחתו ובריאותו של הקיסר, ולכן נודעה לו חשיבות מכרעת לחיזויים אסטרונומיים. בשנת 2300 לפנה"ס נערפו ראשיהם של שני אסטרונומים שלא הצליחו לחזות ליקוי חמה מלא. במאה הראשונה לפני הספירה כבר הבינו האסטרונומים הסינים את הגורם לליקוי החמה, ובשנת 8 לספירה נעשו תחזיות חלקיות שהתבססו על מחזור של 135 חודשים. במאה השלישית כבר ידעו הסינים לחזות את הליקויים.
גם במיתולוגיה היוונית יש לליקוי החמה תפקיד של מטה זעם. באודיסיאה (סיפור מסעו של גיבור מלחמת טרויה, אודיסאוס, לביתו וניצחונו על מחזריה של אשתו) רועה החזירים, היחיד ממשרתיו של אודיסאוס שנשאר נאמן לאדונו, מתנבא כי אודיסאוס ישוב בתחילת החודש:
אשר לתקופת השנה הנה ישוב אודיסס
עם האסף ירח זה ובהתחדש השני
ישוב הלה אל-ביתו ועשה נקמתו
בכל אלה אשר המיטו פה חרפה על אשתו— שיר 14 שורות 161–163, תרגום טשרניחובסקי
כזכור, רק בראש חודש עשוי להתרחש ליקוי חמה ואכן, בחגיגת ראש החודש חוזר אודיסאוס (מחופש כנווד) לביתו, ופוגש את המחזרים. הסימן לפורענות העומדת לבוא עליהם הוא ליקוי חמה מפתיע:
צלמי בלהות שתו על מלא הפרוזדור והחצר
אצים נחפזים אל ירכתי אפל, והשמש
כבתה בעריפיה, ניטשו חושך וצלמוות— שיר 20, 355-358
הן האסטרונומים הסינים והן עמיתיהם מיוון הבינו כבר לפני 2400 שנה את סיבת הליקויים. כך, למשל, מספר פלוטרכוס כי בשנת 430 לפנה"ס גרם ליקוי חמה לבהלה בקרב צוותי אוניות אתונאיות שהיו בדרכן לתקוף את הפלופונז, אולם פריקלס אשר רכש ידע באסטרונומיה מאנקסגורס, הרגיע את הצוותים
בראות פריקלס כי רב החובל אחוז בהלה ואובד עצות, הסיר מעליו את אדרתו והחזיקה לפני עיניו של האיש לבל יראה הלה דבר ושאל אם סבור הוא שיש בכך משום אסון גדול או סימן לאסון. משהשיב רב החובל בשלילה אמר לו "ובכן מה לך כי תירא? הרי כל ההבדל הוא בכך שהדבר אשר גרם לאפלה הוא גדול יותר מהאדרת"
— פלוטארכוס, תרגום שלמה שמואלביץ
היוונים אף הסיקו מצורתו העגולה תמיד של הצל, הנופל על הירח בליקוי לבנה את כדוריות הארץ. שכן רק גוף כדורי יטיל תמיד צל עגול (בלי תלות בזווית ההארה).
ליקוי חמה ביהדות
עריכה|
מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים? בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ. וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם– אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל ‑עַמֵי הָאָרֶץ, כּיִ בְרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים, / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים. אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נָפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ, וּבְהִדָּבְקוֹ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה, אִם יְהִי תְּלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קַו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם – אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל ‑רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ: לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל ‑רוֹאֵיהֶם, / כִּי אֵין הַמַּלְכוּת לִצְבָא הַשָּׁמַיִם וְחֵילֵיהֶם, / אֲבָל יֵשׁ אָדוֹן עֲלֵיהֶם, / מַחְשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם, / כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. / וְהַחוֹשְׁבִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם / בָּעֵת הַזֹּאת יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם וְיֵדְעוּ כִי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת וְאֵין לַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלֶת, וְהַמַּחְשִׁיךְ אוֹרָהּ – לוֹ לְבַדּוֹ הַמֶּמְשֶׁלֶת! וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיהָ, / גְּמוּל חֲסָדֶיהָ, לְהַסְתִּיר אוֹרָהּ / וְלִכְרוֹת מִפְלַצְתָּהּ וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה. |
| שלמה אבן גבירול, כתר מלכות י"ב |
יש המפרשים את דברי הנביא עמוס:
- ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם אֲדֹנָי יֱֹיִ, וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר. וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, וְכָל-שִׁירֵיכֶם לְקִינָה” (ספר עמוס, פרק ח', פסוק ט')
כמתייחסים לליקוי חמה שאירע בתקופתו ובהתאם מתארכים את "היום ההוא" ל-15 ביוני 763 לפנה"ס (א' בסיוון ב'תתקצ"ז) שליקוי החמה בו תועד גם על ידי הבבלים (אם כי ליקוי חמה זה נצפה ביהודה בשעות הבוקר ולא בצהרים)[5]. אולם רש"י ושאר מפרשי המקרא המסורתיים, מפרשים את הפסוק כאלגוריה לנפילת מלכות בית דוד והריגתו של יאשיהו.
הנביא ירמיהו קרא לבני ישראל, שלא ללמוד מהגויים, ולא לפחד מ"אותות השמיים" (ליקויי המאורות):
- ”כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה” (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק ב').
בגמרא מפורש ליקוי המאורות כסימן לכעסו של הקב"ה:
- ”בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך...לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו” (בבלי סוכה כט א).
ובהמשך אותו קטע נמנים ארבעה חטאים שגורמים לליקוי חמה:
בשביל ארבעה דברים חמה לוקה:
על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה
ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה
ועל משכב זכור
ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד
עם זאת, התלמוד אינו רואה בליקוי חמה סימן ודאי לפורענות:
- ”ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתייראין מכל אלו", שנאמר, "כה אמר ה': אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה". (ירמיהו, י', ב')” (שם)
המהר"ל, בספרו "באר הגולה", עוסק בדברי הגמרא במסכת סוכה ומעלה את השאלה כיצד ניתן לקשור את התרחשות ליקוי החמה בהתנהגות האדם, בעוד שדבר ידוע הוא שהדבר קורה ויקרה ממילא בדרך הטבע:
- ”וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים.” (שם, הבאר השישי עמ' קו)
בתרוצו מזכיר המהר"ל את אחד מעקרונותיו החשובים - "סבת הסבה", ונדרש גם לנגזרות העולות ממנו:
- ”וגם דבר זה הוא טעות, שאין מדרך חכמים ז"ל להסיר הסיבה הקרובה שודאי תלוי לקות המאורות במהלך המאורות, אבל סיבת הסבה נתנו הם ז"ל. כי אם לא היה החטא בעולם לא היה דבר זה, כי אין ספק שלקות המאורות הוא פחיתות גדול וחסרון בעולם, ואם לא היה החטא נמצא בעולם לא היה סדר הבריאה נותן שיהיה לקות המאורות שהוא פחיתות וחסרון כמו שמוסכם מכל אדם... הרי שהשם יתברך סידר הנהגת העולם לפי מדריגתו ומעלתו. ומפני כי העולם שייך בו חטאים אלו, ולפיכך מתחלת בריאת העולם לא נתן השם יתברך להם אור שלא יקבל ליקוי, ובזולת חטא לא היה סדר זה. סוף סוף בשביל חטאים אלו הוא ליקוי המאורות. ואולי תאמר, אם כן מוכרח האדם לחטוא. אין זו קושיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים, ל') ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר (ישעיה, כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם, אבל בעולם הזה אין העולם נקי מן החטא.” (שם)
רבי יהונתן אייבשיץ מבאר, כי ליקוי המאורות המוזכר בתלמוד אינו מה שמכונה בימינו שהוא רק חציצה בין העולם ולא ליקוי של המאורות עצמם, אלא לכתמי השמש[6].
שד"ל טען, שהאמונה בהשפעתם של ליקויי המאורות על המציאות אינה אמונה יהודית:
- ”וטעם "אותות" - סימנים, ואומות העולם קראום כן, מפני שהיו מאמינים, שהם סימנים על מה שעתיד לבוא, וכמו שאמר ירמיה "כי יחתו הגוים" "מהמה". והנה ראוי היה שיאמר תחלה, "והיו לימים ושנים ולמועדים", ולבסוף יזכיר האותות שאינם אלא לפרקים, אלא שרצה להחל בגדול..., מפני שהאותות הם עיקר המכוון בחצי הפסוק הזה, כי רצה הקב"ה להודיע את ישראל, כי גם אותות השמים אינם אלא כמו הימים והשנים, כולם מסודרים ברצונו כשאר חוקות הטבע, וכמו היום והלילה וזרע וקציר וקור וחום, וכמו שהיום והלילה והקור והחום אין להם אלוה מיוחד, ואינם מודיעים העתיד לבוא; כן גם אותות השמים; ומאחר שהאמונה באותות השמים ובלקיות חמה ולבנה ללמוד מהן העתיד היתה מפורסמת אצל האומות, ומשה (ואחריו ירמיה) מרחיק הטעות הזאת, ומודיע, שהן דבר טבעי כמו הימים והשנים, הרי זו ראיה גדולה לתורה מן השמים. ואין לתמוה, למה לא רצה הקב"ה לגלות לעמו שאר שיבושים שהיו מורגלים בהם, כי שאר השיבושים לא היו מזיקים בעיקרי האמונה ולא בתיקון המידות, מה שאין כן האמונה באותות השמים, שהיא מזקת כאמונת הניחושים וחברותיה שאסרה תורה, כי תרפה ידי האדם בעבודתו אשר הוא עמל, ותמלא לבו הבל ותסיר בטחונו מהאל” (שד"ל על בראשית, א').
השפעה על בעלי חיים
עריכהליקוי חמה, שגורם להסתרת אורה של השמש ולחשכה חלקית או מלאה, מבלבל את תחושת הזמן של בעלי חיים[7]. בעלי חיים, שפעילים ביום, מתנהגים כאילו ירד הלילה, כך למשל נצפו דגי שונית שפעילים בשעות היום שחיפשו מסתור, ודגים שפעילים בשעות הלילה שיצאו החוצה[8]. מעבר מהיר לדפוסי פעילות ליליים נצפה גם בתנועת פלנקטון בזמן ליקוי מלא[9], ציפורים מתכנסות ללינה[10], ועדרי צאן ובקר שנעים לכיוון מכלאות הלילה[11]. לעומתם, חיות שפעילות בלילה נעשות אקטיביות: צרצרים מתחילים לצרצר, ועטלפים מגיחים מהמערות והנקיקים.
רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000
עריכה| רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הליקוי | שעה UTC | סוג | זמן כיסוי מלא (דקות) |
מסלול הליקוי | ||
| התחלה | אמצע | סוף | ||||
| 15 בינואר 1991 | - | 23:53 | - | טבעתי | 07:53 | - |
| 11 ביולי 1991 | - | 19:06 | - | מלא | 06:53 | הוואי, מקסיקו, אמריקה המרכזית, אמריקה הדרומית (קולומביה, ברזיל) |
| 4 בינואר 1992 | - | 23:05 | - | טבעתי | 11:41 | - |
| 30 ביוני 1992 | - | 12:10 | - | מלא | 05:21 | - |
| 24 בדצמבר 1992 | - | 00:31 | - | חלקי | - | - |
| 21 במאי 1993 | - | 14:19 | - | חלקי | - | - |
| 13 בנובמבר 1993 | - | 21:45 | - | חלקי | - | - |
| 10 במאי 1994 | - | 17:11 | - | טבעתי | 06:14 | - |
| 3 בנובמבר 1994 | - | 13:39 | - | מלא | 04:23 | אמריקה הדרומית (פרו, צ'ילה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי) |
| 29 באפריל 1995 | - | 17:32 | - | טבעתי | 06:37 | - |
| 24 באוקטובר 1995 | - | 04:32 | - | מלא | 02:10 | המזרח התיכון, איראן, הודו, תאילנד, דרום-מזרח אסיה, אינדונזיה, הפיליפינים, אוסטרליה |
| 17 באפריל 1996 | - | 22:37 | - | חלקי | - | - |
| 12 באוקטובר 1996 | - | 14:02 | - | חלקי | - | - |
| 9 במרץ 1997 | - | 01:24 | - | מלא | 02:50 | - |
| 2 בספטמבר 1997 | - | 00:04 | - | חלקי | - | - |
| 26 בפברואר 1998 | - | 17:28 | - | מלא | 04:09 | - |
| 22 באוגוסט 1998 | - | 02:06 | - | טבעתי | 03:14 | - |
| 16 בפברואר 1999 | - | 06:34 | - | טבעתי | 00:40 | - |
| 11 באוגוסט 1999 | 09:29 | 11:03 | 12:36 | מלא | 02:23 | אירופה, אסיה |
| 5 בפברואר 2000 | - | 12:49 | - | חלקי | - | - |
| 1 ביולי 2000 | - | 19:33 | - | חלקי | - | - |
| 31 ביולי 2000 | - | 02:13 | - | חלקי | - | - |
| 25 בדצמבר 2000 | - | 17:35 | - | חלקי | - | - |
רשימת ליקויי חמה 2001 - 2020
עריכה
ערך מורחב – ליקויי החמה המלאים של המאה ה-21
רשימת ליקויי חמה 2021 - 2040
עריכה- ערך מורחב – ליקויי החמה המלאים של המאה ה-21
| רשימת ליקויי חמה 2021 - 2040 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הליקוי | שעה UTC | סוג | זמן כיסוי מלא (דקות) |
מסלול הליקוי | ||
| התחלה | אמצע | סוף | ||||
| 10 ביוני 2021 | - | 16:14:39 | - | טבעתי | 3:51 דקות | קנדה |
| 4 בדצמבר 2021 | - | 7:34:38 | - | מלא | 1:54 דקות | אנטארקטיקה |
| 30 באפריל 2022 | - | 20:42:36 | - | חלקי | דרום אמריקה | |
| 25 באוקטובר 2022 | - | 11:01:20 | - | חלקי | אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, מערב אסיה | |
| 20 באפריל 2023 | - | 04:17:56 | - | מעורב | 1:16
דקות |
אינדונזיה ואוסטרליה |
| 14 באוקטובר 2023 | - - | 18:00:41 | - | טבעתי | 5:17 דקות | מערב ארצות הברית, מרכז אמריקה, קולומביה, ברזיל |
| 8 אפריל 2024 | - | 16:38:44 | - | מלא | 4:28 דקות | ראו ליקוי החמה המלא ב-8 באפריל 2024. מקסיקו, מרכז וצפון-מזרח ארצות הברית (טקסס, אוקלהומה, ארקנסו, מיזורי, אילינוי, קנטקי, אינדיאנה, מישיגן, אוהיו, פנסילבניה, ניו יורק, צפון ורמונט, ניו המפשייר ומיין), מזרח קנדה |
| 12 באוגוסט 2026 | - | 17:47:06 | - | מלא | 2:18 דקות | האזור הארקטי, גרינלנד, איסלנד, האוקיינוס האטלנטי, וצפון ספרד |
| 2 באוגוסט 2027 | - | 10:07:50 | - | מלא | 6:23 דקות | מרוקו, ספרד, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, ערב הסעודית, תימן, סומליה |
| 22 ביולי 2028 | - | 2:56:40 | - | מלא | 5:10 דקות | אוסטרליה וניו זילנד |
| 25 בנובמבר 2030 | - | 6:51:37 | - | מלא | 3:44 דקות | בוטסואנה, דרום אפריקה, אוסטרליה |
| 30 במרץ 2033 | - | 18:02:36 | - | מלא | 2:37 דקות | מזרח רוסיה, אלסקה |
| 20 במרץ 2034 | - | 10:18:45 | - | מלא | 4:09 דקות | ניגריה, קמרון, צ'אד, סודאן, מצרים, ערב הסעודית, איראן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, סין |
| 2 בספטמבר 2035 | - | 1:56:46 | - | מלא | 2:54 דקות | סין, קוריאה הצפונית, יפן, האוקיינוס השקט |
| 13 ביולי 2037 | - | 2:40:36 | - | מלא | 3:58 דקות | אוסטרליה, ניו זילנד |
| 26 בדצמבר 2038 | - | 1:00:10 | - | מלא | 2:18 דקות | אוסטרליה, ניו זילנד, דרום האוקיינוס השקט |
| 15 בדצמבר 2039 | - | 16:23:46 | - | מלא | 1:51 דקות | אנטארקטיקה |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ליקוי חמה, מאמרים וכתבות באתר סוכנות החלל הישראלית
- אשכול ליקויים, באתר "הידען"
- שי שמש, ליקוי חמה בתרבויות עתיקות, באתר מדע גדול, בקטנה, 19 באוגוסט 2017
- ניצן מורן ורועי גביש, כשהירח מסתיר את השמש: ליקוי חמה, באתר מכון דוידסון: הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, 24 באוקטובר, 2022
ליקויי חמה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ The maximum possible duration of a total solar eclipse
- ^ הליקוי שהדליק את האור, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2019-05-29
- ^ J. B. Zirker, Total Eclipses of the Sun; Science 19 December 1980, Volume 210, Number 4476
- ^ איינהרד, תרגום: יצחק חן, 32, חיי קרל הגדול
- ^ Ben-Menahem, Ari, Cross-dating of Biblical History via Singular Astronomical and Geophysical Events Over the Ancient Near East, Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society 33, 1992, עמ' 175-190
- ^ יערות דבש, ב', דרוש י"ב.
- ^ When The Sun Goes Out, Science Today, February 1980
- ^ S. Jennings et al, Reef fish behaviour during a total solar eclipse at Pinta Island, Galápagos; Journal of Fish Biology, Volume 53, Issue 3, pages 683–686
- ^ G. Economou et al; Eclipse effects on field crops and marine zooplankton; Atmospheric Chemistry and Physics Discussions, 8, 1291–1320, 2008
- ^ Elliot J. Tramer; Bird Behavior During a Total Solar Eclipse; The Wilson Bulletin 112(3):431-432. 2000
- ^ Hall, G. H; The Total Solar Eclipse of 1932; Journal of the Royal Astronomical Society of Canada, Vol. 26, p.337