ליקיה
ליקיה (בליקית: Trmmisa; ביוונית: Λυκία; בפיניקית: 𐤋𐤅𐤊, לוכּ[1]) הייתה ברית ערים לחופי הים התיכון בדרום-מערבה של אסיה הקטנה, בין אנטליה ממזרח לפטהייה ממערב בטורקיה של ימינו.
היסטוריה
עריכהאזור ליקיה היה מיושב מאז הפרהיסטוריה. ברית הערים העצמאית שקמה במקום התפתחה מממלכות חתיות חדשות לאחר התמוטטות האימפריה החתית במאה ה-12 לפנה"ס. לפי הרודוטוס נקראה ליקיה על שם המלך ליקוס, בנו של מלך אתונה פנדיון השני. באיליאדה הזכיר הומרוס את ליקיה כבת בריתה של טרויה, ולפי המיתולוגיה היוונית נשלטה על ידי סרפדון, אחיו של המלך מינוס מכרתים ובנה של אירופה.[2]
ליקיה גבלה בקאריה ממערב, בפמפיליה ממזרח ובפיסידיה מצפון, ותושביה דיברו שפה הודו-אירופית. לפי סטראבון הייתה קסנתוס (Ξάνθος, ליקית Arinna) העיר הגדולה בליקיה. הרודוטוס ציין כי כאשר קרבו הפרסים לקסנטוס, הרגו תושביה את נשותיהם, ילדיהם ועבדיהם, והרסו את האקרופוליס בעיר. לאחר מכן, יצאו תושבי קסנתוס בהתקפה חסרת סיכויים כנגד הצבא הפרסי, ולמעט 80 משפחות שנעדרו אותה עת מהעיר, כל אוכלוסייתה אבדה.
עיר אחרת בליקיה הייתה פאטרה אשר שכנה לחופו של הים התיכון. העיר יושבה על ידי דורים מכרתים ורווח בה פולחן אפולו. האורקל של פאטרה היה שני רק לזה של דלפי. פייסליס (אנ') בצידה המזרחי של ליקיה הוקמה על ידי מהגרים מרודוס בסביבות שנת 700 לפנה"ס והייתה לעיר הנמל החשובה בחלק זה של האזור.
כאשר לידיה השתלטה על מערב אסיה הקטנה במאה ה-6 לפנה"ס הייתה ליקיה היחידה ששמרה על עצמאותה, אולם היא נכבשה על ידי הפרסים בשנת 546 לפנה"ס, והייתה לחלק מהממלכה האחמנית יחד עם כל שכנותיה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אתר אודות ליקיה
- ליקיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ליקיה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ CIS I 45, ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 86
- ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1–3.1.2