לקוס קורטיוס

לקוס קורטיוס
מידע כללי
סוג	אתר ארכאולוגי, בור, בריכה מלאכותית, מונומנט
על שם	מרקוס קורטיוס
כתובת	פורום רומאנום
מיקום	רומא
מדינה	איטליה
קואורדינטות	41°53′32″N 12°29′06″E / 41.892345°N 12.485106°E

לקוס קורטיוס (בלטינית: Lacus Curtius, מילולית: אגם קורטיוס) היה מעין בור או בריכת מים קטנה בלב הפורום רומאנום. הקרקע עליה הוקם הפורום הייתה לפנים אגם, שכן רומא בכללותה נבנתה על אדמות נחלים וביצות. שטח מצומצם מהאגם הקדמון מעולם לא נוקז, והתכווץ בהדרגה עד שנותרה ממנו רק בריכת מים קטנה, היא הלקוס קורטיוס^[1]. טיבו ומשמעותו של הלקוס קורטיוס בהיסטוריה המוקדמת של רומא אינם ברורים, וקיימים מספר סיפורים סותרים באשר למקורו ומטרתו הראשונית. סביר להניח ששם המקום קשור לבית האב הקורטיאני, מבתי האב הוותיקים ברומא.

היסטוריה

ההיסטוריה המדויקת של האתר לא הייתה ידועה היטב אפילו לרומאים עצמם, ולפחות שלושה הסברים שונים ניתנו באשר לשמו. שניים ניתנו על ידי טיטוס ליוויוס, והשלישי על ידי וארו. ההסברים לפי סדר כרונולוגי:

הסבר המלחמה הסבינית של ליוויוס

על פי ההסבר העתיק ביותר מבחינה כרונולוגית (המאה ה-8 לפני הספירה), המבנה נקרא על שמו של לוחם סביני בולט, הפרש מטיוס קורטיוס. נאמר עליו כי במלחמה שפרצה בעקבות חטיפת ואונס הנשים הסביניות הוא נלכד באדמת ביצה בפורום במהלך הקרב. טענה זו מאוששת על ידי העובדה שהפורום אכן נבנה על אדמת ביצות, העובדה שבית האב הקורטיאני היה ממוצא סביני, ומשום שהשם מטיוס הוא שם סביני שמקורו במילה הסבינית "medìss" שמשמעותה היא "מנהיג"^[1].

הסבר הברק של וארו

על פי ההסבר השני בסדר הכרונולוגי (סביבות שנת 445 לפני הספירה), וגם הפרוזאי ביותר, גאיוס קורטיוס פילון, קונסול, הקדיש את האתר לאלים לאחר שברק פגע בו (באתר)^[1]^[2].

ההסבר המיתולוגי של ליוויוס

מרקוס קורטיוס (תבליט רומי שנחשף בטאבולאריום בשנת 1553)

ייתכן שהלקוס קורטיוס זכה לאהדה עממית על ידי הרומאים הקדמונים. ההסבר הידוע ביותר והאחרון שהתרחש מבחינה כרונולוגית (סביבות שנת 362 לפני הספירה), וגם זה שליוויוס חשב לנכון ביותר ככל הנראה, היה מיתוס גבורה המפאר את האומה הרומית: רומא עמדה בפני סכנת חורבן כאשר בור גדול נפער בלב הפורום. חוזי הנבואות הסבירו לעם כי הדרך היחידה לפייס את האלים מחרונם ולהציל את העיר מכליה היא לזרוק לבור את הדבר היקר ביותר לעם הרומי. לאחר שניסו לזרוק לבור דברים שונים והעלו חרס בידם, לוחם צעיר ומיוחס בשם מרקוס קורטיוס (שוב, צאצא לבית האב הקורטיאני) הציל את העיר כשהבין שהדבר היקר ביותר לעם הרומי הוא אומץ ליבו. הוא קפץ על סוסו תוך שהוא עטוי שריון וחגור בנשק, וקפץ אל תוך הבור, שמיד נסגר עליו, וכך רומא ניצלה^[3]^[4]. הסיפור, אשר מאופיין באופי מיתי מובהק, הוא ככל הנראה גלגול של סיפור יווני עתיק יותר דומה על המלך מידאס^[1].

הסברים נוספים

מעט ממזרח ללקוס קורטיוס נמצאו שרידי שלדים של גבר, אישה וילד שנכרכו יחדיו והוטבעו. ממצאים אלו תומכים בסברה כי ייתכן והסיפורים המיתיים על מטיוס ומרקוס קורטיוס הם למעשה שרידי זכרונות עמומים של טקס הטבעת קורבנות קדמוני שנעשה כאשר מבנה הבריכה עדיין היה עמוק מספיק כדי לאפשר הטבעה בתוכו. לחלופין, השלדים יכולים להיות קשורים ל"מחוללי קודש" המוזכרים בכתובת שנמצאה במקדש הסמוך, מה שהופך את הלקוס קורטיוס לאתר ענישה^[1].

באמנות

מוטיב ההקרבה העצמית של מרקוס קורטיוס היה נושא פופולרי בקרב אמני הרנסאנס, ותואר ביצירותיהם של פאולו ורונזה, לוקאס קראנאך האב ורבים אחרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לקוס קורטיוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Lacus Curtius - Livius, www.livius.org
^ מרקוס טרנטיוס וארו, על אודות השפה הלטינית 5.150
^ טיטוס ליוויוס, מאז ייסוד העיר 7.6
^ Susanne William Rasmussen, Public Portents in Republican Rome, L'ERMA di BRETSCHNEIDER, 2003. (באנגלית)

[הערה1-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Lacus Curtius - Livius, www.livius.org

[2] מרקוס טרנטיוס וארו, על אודות השפה הלטינית 5.150

[3] טיטוס ליוויוס, מאז ייסוד העיר 7.6

[4] Susanne William Rasmussen, Public Portents in Republican Rome, L'ERMA di BRETSCHNEIDER, 2003. (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]