מגדר
ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית | |||
| |||
פורטל להט"ב |
מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין גבר לבין אישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג (sex) לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין). בדרך כלל, מתפתחת זהות מגדרית אחת, הזהה לזהות המינית.
המונח מגדר הוא תרגום חברתי-תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם ומאפיינים מקובלים של נשיות, וגברים – להתנהג על פי קודים חברתיים ומאפיינים של גבריות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הביתי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם הספרה הציבורית (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהיגיון.
הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הנשיות והגבריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים נשיים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לנשים מלגברים) כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת: אכפתיות, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, שאפתנות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר. עם זאת, מאפיינים המיוחסים למגדר מסוים יכולים להשתנות.
מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים רק מהבדלים ביולוגיים בין המינים, אלא מבטאים גם כן את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. המערכת הפטריארכלית המערבית מציבה את הגבר בהיררכיה מעל האישה ומעל אנשים חורגים מגדרית. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומסייעות להתפתחות זהותם המגדרית.
בנוסף לכך, המונח "מגדר" משמש לתיאור כל ההבדלים שבין גברים ונשים הקשורים לתחום המיני ולכן מקובל כיום להשתמש בביטויים כגון "רפואה מגדרית" ו"תזונה מגדרית".
זהות מגדרית
עריכה- ערך מורחב – זהות מגדרית
ברוב המקרים לכל בן אדם מתפתחת זהות מגדרית עיקרית אחת; מן המחקר הפסיכולוגי[דרוש מקור] עולה שלעיתים הזהות המגדרית שבנפשו של אדם שונה מזו שנתנו לו בלידה בהתאם למאפיני המין, ובמקרה כזה האדם עשוי לעבור לחיות כבן הקבוצה המגדרית התואמת את זהותו או לעבור תהליך קוסמטי וכימי של התאמה מגדרית; אנשים אלו מכונים טרנסג'נדרים. על פי מחקרים שונים 3% מאוכלוסיית העולם שייכים לקשת הטרנסג'נדרית[דרוש מקור], אם כי כמות הטרנסג'נדרים תלויה גם בהגדרת המונח "טרנסג'נדריות", וייתכן שעם הגדרות מסוימות יגיעו חוקרים למסקנות שונות. קיימים מקרים בהם לאדם יש זהות מגדרית שאינה רק גבר או אישה; למשל, אדם שלעיתים מרגיש שהוא גבר ולעיתים מרגיש שהוא אישה (ג'נדרפלואיד), או אדם ביג'נדר הגדרות אלו אינן בערך קשורות למאפיינים פיזיולוגים אלא קשורות לאופן הפסיכולוגי והסוציולוגי שבהן נתפס מגדר.
התפתחות המושג
עריכהעד לשנות ה-60 של המאה ה-20, שימש הביטוי הלועזי ג'נדר (gender) בעיקר במשמעות של מין דקדוקי. במדעי החברה לא התקיימה ההבחנה בין מגדר לבין מין ביולוגי. המינוח המקובל במדעי החברה היה תפקידי מין, וציין את כלל ההבדלים החברתיים בין גברים לנשים. בהגדרה זו טמונה ההנחה כי מקורם של ההבדלים החברתיים בין גברים לבין נשים הוא בהבדלים הביולוגיים.
בשנות השישים החלו תאורטיקניות פמיניסטיות בעיצוב ההבחנה בין מין לבין מגדר. הן יצרו הפרדה בין המין המוכתב ביולוגית, לבין מערכת ההגדרות והאבחנות התרבותיות, שאנו מייחסים להיות גבר או אישה. המילה העברית מגדר נוצרה בתחילת שנות ה-90 על ידי ורדה ביקוביצקי. המילה מבוססת על השורש ג.ד.ר שלו שתי משמעויות: חיץ (כמו במילה גדר) והגדרה. משקל המילה מציין בין השאר קבוצות. בנוסף, המילה משמרת את הצלילים של המונח הלועזי gender.
להבחנה בין מין לבין מגדר חשיבות בשני מישורים. במישור המחקרי האנליטי, השימוש במושג המגדר נותן לחוקרים את הכלים לשאול מגוון של שאלות חדשות, בדבר מיקומם של הבדלים שונים בין נשים לגברים, נסיבות יצירתם והתפתחותם. במישור הפוליטי, יצירת ההבחנה בין המין למגדר ממקמת את מרבית ההבדלים בין גברים לנשים במישור החברתי ההיסטורי, ובכך מכירה בכך שהבדלים אלו ניתנים לשינוי על ידי פעולה פוליטית.
בשנות ה-90 חוקרי המגדר הצביעו שהגישה שקובעת שמין הוא נתון ביולוגי מוחלט ומגדר הוא היחיד שמושפע מהסביבה גם היא מוטעית[דרוש מקור]. בשיח הנפוץ מקובל לדבר על כך שההבדלים הביולוגיים יוצרים שתי קטגוריות מובחנות, שעל בסיסן נבנות ההבחנות החברתיות, והגישה החדשה מבקשת לערער את התפיסה הביולוגית ולהפוך גם את אבחנותיה, ואת האופן בו אנו מבינים את ההבדלים בין המינים, לתופעה היסטורית.
גישה זו אינה באה לערער על העובדות הפיזיות – המחזיקים בה יסכימו כי קיימים יצורים אנושיים רבים בעלי איברי רבייה זכריים או נקביים, אך יטענו כי מעובדה זו לא ניתן להסיק את קיומם של שני מינים מובחנים. תומכי גישה זו מצביעים על שתי נקודות לחיזוק טענתם:
- ראשית, התפיסה של המינים הייתה שונה לאורך ההיסטוריה. כך למשל ישנם חוקרים הטוענים כי תפיסת ההבדלים בין המינים בימי הביניים, הייתה שונה מזו של ימינו. נשים וגברים לא נתפסו כשני מינים מובחנים אלא כשני קצוות של רצף.[1]
- משקל רב יש בתאוריה זו גם לתופעת האינטרסקסואליות. העובדה כי קיימים בני אדם בעלי מערכת ביולוגית שאינה זכרית או נקבית מעידה, לדעת תאורטיקניות מזרם הפמיניזם הפוסט-מודרני וחוקרי תאוריה קווירית, כי החלוקה הביולוגית, לכאורה, בין גברים לבין נשים אינה חלוקה דיכוטומית כפי שנהוג להציגה, וקיימים מקרים בהם המין הכרומוזומלי, הגונדי והאנטומי אינם תואמים[דרוש מקור]. ממקרים אלו מסיקים החוקרים כי קביעת הקטגוריה המגדרית אינה עניין ביולוגי-טכני אלא פעולה חברתית של מתן משמעות.
היבטים והקשרים למונח מגדר
עריכההמונח עצמו קשור באופן מובהק בשלושה היבטים פסיכו-חברתיים: אישי-זהותי (Gender Identity, כלומר, זהות מגדרית), תפקודי-התנהגותי (Gender Role) – האם הפרט מתנהג כפי הראוי בתרבותו, לאנשים עם זהות מגדר מסוימת, והיבט חברתי-ייחוסי (Attributed Gender) – איזו זהות מגדרית מייחסים פרטים שונים בחברה לאותו אדם. הפסיכולוג ג'ון מאני הקדיש חשיבות רבה לשני ההיבטים הראשונים, הוא טבע את המונח "Gender identity-Role", כראוי לשימוש בהקשר לאנשים שיש הלימה, כביכול, בין זהותם המגדרית לבין התפקיד המגדרי שאותו הם חיים[2] (יש להבחין בין "תפקיד מגדרי" לבין "תפקידי מגדר"). מונח זה אשר טבע מאני, משמש במחקר בהתייחסות לאנשים עם הלימה זו.
למונח "מגדר", מספר הקשרים משמעותיים ופרקטיים. למשל, ההקשר המשפטי - אשר יתבטא בסוגיות כגון שאלת השוויון החוקתי בין המינים, זכויות בן או בת מין מסוים בתחומי המשפחה והירושה, מעמדם המגדרי-ליגאלי של אינטרסקסואלים, טרנסג'נדרים, וטרנסקסואלים, ועוד; ההקשר הכלכלי-עסקי – המקיף נושאים כגון: הרגלי צריכה בקרב בני המינים, הקשר שבין שיווק ופרסום מגדרי לסטריאוטיפים מגדריים, הקשר תעסוקתי הנוגע למספרים כמותיים ויחסיים של מועסקים בתחומים מסוימים על פי שיוך מגזרי, הקשר תעסוקתי הנוגע לגובה המשכורות המשולמות בתפקידים מסוימים ובמקצועות שונים בהשוואה מגדרית, ועוד; הקשר אמנותי – זכריות ונקביות בקלאסיקה אמנותית, שיח מגדרי בקולנוע, השפעת סופרים ומשוררים לעומת סופרות ומשוררות, ועוד; הקשר חברתי-חינוכי – סביב תפישות לימוד שונות ומקצועות לימוד בחלוקה מגדרית, הדרה או מיזוגניות באירועי תרבות, ועוד.
הומוסקסואליות כמגדר
עריכההומוסקסואליות היא על פי הגדרה נטייה מינית. אבל מפני שהמגדר והנטייה המינית מקושרים מאוד ומשתתפים באופן פעיל בעיצוב התפיסתי בחברה אחד של השני יש חוקרים שטוענים[דרוש מקור] שהומוסקסואלים ובמקרים מסוימים לסביות הם מגדר בפני עצמם (מכיוון שתפקידי המגדר, התרבות ובמקרים מסוימים זהותם נבדלים).
מבחינה לא פורמלית חוקרים מסוימים של תאוריות קוויריות טוענים כי קיימת הבנייה חברתית של הומוסקסואלים ולסביות כמגדר העומד בפני עצמו[דרוש מקור]. גם אם מבחינה פורמלית מגדר עוסק בקטגוריות חברתיות של גברים מול נשים, לא פורמלית הומוסקסואלים הם מגדר באופן שבו הם נתפסים על ידי אחרים. כיוון שהאבחנות החברתיות בין נשים לגברים כוללות גם את התפיסה לפיה נשים אמורות להימשך מינית לגברים ולהפך, ולסביות והומוסקסואלים מחזיקים, בהיבט זה, במאפיינים של בני המין השני. בנוסף, לא רק התוכן של סוגיית המגדר מובנה חברתית אלא גם הגבולות שלה. לכן, גם אם מבחינה פורמלית זו אינה סוגיה מגדרית, העובדה שרבים מגדירים אותה כך היא בעלת משמעות.
ביקורת
עריכהעל המשמעות הפוליטית של יצירת ההבחנה בין מין ומגדר, נמתחת ביקורת. המבקרים טוענים כי אף שברור שבאופן בסיסי גברים ונשים דומים אלו לאלו, שהרי כולם שייכים לאותו מין ביולוגי, בין נשים וגברים קיימים הבדלים פיזיולוגיים, תפיסתיים ופסיכולוגיים משמעותיים שאינם תוצר של הבניה חברתית. התעלמות מהבדלים אלה מביאה לטענת המבקרים לכשלים חינוכיים. כדוגמה לתוצאה של בידול המגדר מהמין הם מביאים את מקרה דייוויד ריימר.[3] ביקורת דומה נמתחה גם על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט והאלוף במילואים יואב גלנט על הניסיון לשלב נשים בתפקידי לוחמה הדורשים כישורים פיזיים גבוהים.[4]
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל פמיניזם | |||
פורטל להט"ב |
לקריאה נוספת
עריכה- רחל אליאור, רבגוני: בין איש לאישה: מגדר יהדות ודמוקרטיה, מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו 3, מכון ון ליר בירושלים, (תש"ס): 30—35, ספטמבר 2000
- ג'ודית באטלר, קוויר באופן ביקורתי, תרגום: דפנה רז, רסלינג, 2001
- יאיר קדר, עמליה זיו, אורן קנר (עורכים), מעבר למיניות - מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003
- לוס איריגארי, מין זה שאינו אחד: מבחר (מצרפתית: דניאלה ליבר; ייעוץ מדעי והקדמה: דינה חרובי; אחרית דבר: מירי רוזמרין), תל אביב: רסלינג, 2003
- קתרין מקינון, "פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה," עריכה: דפנה ברק-ארז; תרגום מאנגלית: עידית שורר. תל אביב: רסלינג, 2005
- חנה הרצוג, "מגדר", בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים), אי/שוויון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006, עמ' 220–227
- מרגלית שילה וגדעון כ"ץ (עורכים), מגדר בישראל: מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה (קובץ מחקרים בשני כרכים), 2011, עיונים: סדרת 'נושא', הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
- עינת רמון, מחיר החופש - מבניין האומה לנזילות האהבה ומפוסט־מגדר לפוסט־אנושיות, אקדמות כ"ח, תשע"ג
- צבי טריגר "כסף, חוזים ומגדר" משפט ועסקים כרך יח', 2014
- דורי, נ' (תשע"ט). הגחכת דמות האישה בספרות ילדים: מסטראוטיפ מגדרי למחאה פמיניסטית, חמדעת, יא, תשע"ט
- Sally Haslanger, Gender and Race: (What) Are They? (What) Do We Want Them To Be?, NOUS 34:1, 2000, 31–55
קישורים חיצוניים
עריכה- מגדר, כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם
- מגדר באתר המגזין Psychology Today
- הבלוג יחסי מין - הגיגים של (א)נשים על מגדר - מאמרים על מגדר וזהות מגדרית
- ערן רותם, "המדריך למפרסם המגדרי", 30 באוקטובר 2016, באתר איגוד השיווק - דוגמאות לפרסום סקסיסטי ושוביניסטי ועל שיווק ופיתוח עסקי מגדרי חכם
- הסרט "הקוד המגדרי - על האידיאל המגדרי ויחסי הכוחות בין המינים", לצפייה באתר yes דוקו
- דיאנה לוצאטו, על מגדר וחברה, באתר האנתרופולוגי
- Colin Stokes: How movies teach manhood – הרצאה מאתר TED על תפקידי מגדר בסרטי ילדים
- שריל סנדברג: מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות – על השפעת המגדר בעולם העסקים. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- מרכז אדוה - ניתוח מגדרי של תקציבי רשויות מקומיות
- על אסטרטגיית בחירת ספרי ילדים על פי שיקולים מגדריים - באתר "הפנקס"
- בוויקיפדיה האנגלית: Language and gender
הערות שוליים
עריכה- ^ Linda Nicholson, Interpreting Gender, Signs: Journal of Women in Culture and Society 20, University of Chicago Press, 1994 doi: 10.1086/494955 (באנגלית)
- ^ John money, Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy, Prometheus Books; 1St Edition edition (December 1998)
- ^ חיים נבון, לא, ההבדלים בין גברים ונשים אינם "הבניה חברתית"
- ^ ניר כהן ואלכסנדרה לוקש, גלנט: לא לקחת נשים לחי"ר. לוחמת: יכולות לעשות הכול, באתר ynet, 5 בפברואר 2018