שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א – מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 – ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך.
 | |
| ציור דמיוני של מהרש"א מתוך ספר תולדות אדם (1912) | |
| לידה |
1555 ה'שט"ו קרקוב, ממלכת פולין השווה  |
|---|---|
| פטירה |
1631 (בגיל 76 בערך) ה' בכסלו ה'שצ"ב אוסטרוה, אוקראינה |
| מקום קבורה |
אוסטרוה |
| השכלה |
האוניברסיטה היגלונית |
| תקופת הפעילות |
?–1631 |
  | |
תולדות חייו
עריכה
המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג) ולרבי יהודה הלוי הספרדי בשנת ה'שט"ו (1555) בעיר קז'ימייז' שבממלכת פולין, ונודע כעילוי עוד בילדותו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (יידיש: של איידל).[1] בשנת ה'שס"ח, 1608, נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לפי ש.מ. חונס (תולדות הפוסקים), לאחר כהונתו בלובלין, כיהן כרב בטיקטין, אך יש שמקדימים את תקופתו בטיקטין לשנת שמ"ה.[2] לאחר מכן שימש כרב באוסטרוה והקים שם ישיבה. השתתף בוועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום "דלתי לארח אפתחנו" (איוב).[3] כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר בה' בכסלו ה'שצ"ב (1631), ונקבר באוסטרוה.
חתנו היה ר' משה בן יצחק בונמש (נקרא גם רבי משה מלובמלא)[4] ערך את פירושיו בספר "מהדורא בתרא" והוסיף הערות וחידושים משלו. בהקדמת הספר רשם את צוואת חותנו המהרש"א להפיק את חידושי ההלכות וחידושי האגדות זה לצד זה. תבנית זו נשמרה בדפוס וילנא.[6]
פירוש המהרש"א
עריכההמהרש"א חיבר שני חיבורים על הש"ס: חידושי הלכות המבאר את החלק ההלכתי בתלמוד, וחידושי אגדות המפרש את אגדות חז"ל. חיבורים אלו צורפו לחיבור אחד בדפוסים והם משולבים זה בזה לפי סדר הדפים, כאשר החלק האגדי הודפס בגופן קטן יותר על מנת להבדיל בין שני החלקים.[5] חיבור זה מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה. בנוסף, חתנו רבי משה חיבר חיבור בשם "מהדורא בתרא" הכולל את חידושיו וחידושי חותנו. חיבור זה נדפס אף הוא ברוב מהדורות הש"ס.
פירושו של המהרש"א מתמקד בעיקר בתוספות, אבל לפעמים מפרש גם את הגמרא ורש"י. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א, והחזון איש באגרותיו מדריך ללמוד מהרש"א כחלק עיקרי בלימוד. גם חכמי צפון אפריקה והמזרח החשיבו מאוד את לימוד המהרש"א, לדוגמה, הרב עזרא עטיה הנהיג בישיבת פורת יוסף, שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר. וכן נהגו בישיבות צפון אפריקה.[7]
בספרו מרבה המהרש"א לחלוק על המהרש"ל.[8] על המהרש"א נערכו מספר חיבורים, המפורסם שבהם הוא קרני ראם, המודפס לצד המהרש"א ברוב מהדורות הש"ס.
בשנת תשס"ז, הדפיסו מכון המאור בתוך מהדורתם לספר ארבעה טורים את הערות המהרש"א על חלק חושן משפט, מכתב יד של תלמידו.
צאצאיו
עריכה- יהודה לייב.
- חתנו משה מייזליש מלובמלא, מחבר "מהדורא בתרא".
- אברהם.
- בת (אמא של אליהו אברהם).
- משולם זלמן.
- שרה, בזווג ראשון אשת שמואל הירש. בזווג שני אשת בנימין וולף טויבער מווילנה, בנו של יצחק וולף בונם מייזליש, בנם של דרייזל שמחה בונם מייזליש.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הרב ראובן מרגליות, תולדות אדם, באתר היברובוקס
- ציור נוסף המיוחס למהרש"א באתר הספרייה הלאומית
- שמואל אליעזר הלוי איידלס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס באתר אהלי צדיקים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל אליעזר הלוי איידלס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1320–1323, באתר היברובוקס
שמואל אליעזר בן יהודה אידלש (1555–1631), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אליקים כרמולי, זכרון לראשונים וגם לאחרונים, הכרמל, 31 במרץ 1867
- ^ הרב שמואל זינויל כהנא, ענף עץ אבות. מצוטט בספר טיקטין, תל אביב תשי"ט, עמ' 64.
- ^ על פי 'סיפורי צדיקים' ביידיש שם מתורגמת הכתובת "דלתו פתח לעני". הפסוק המקורי אינו ברור: סביר שמדובר על חלק מפסוק מתחילת קינת איוב "כִּי לֹא סָגַר, דַּלְתֵי..." או ממשלי איוב "בַּחוּץ - לֹא יָלִין גֵּר (במשמעות: זר), דְּלָתַי - לָאֹרַח אֶפְתָּח". ייתכן גם שהיה זה משחק מילים מהפסוק בפרשת כי תצא: "פתח תפתח" במשמעות פתיחת דלתות, במקור: עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ, או משחק מילים על מאמר התלמוד הבבלי (פרק השותפין) דלית ליה דלת במשמעות 'אין לו עניים', וגם 'לקחת (כלומר: פתחת) לו דלת'. ובספר תולדות אדם כתב הרב מרגליות "מעל המשקוף נחרת בכתבת קעקע 'בחוץ לא ילין גר, דְּלָתַי לאורח אפתח' (איוב לא לב)".
- ^ ספר תפארת אבותינו חלק ב', יצחק הכהן מאשקוויטש, הוצ' תמר, התשע"א, עמ' פ"ג.
- ^ 1 2 הספר חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א המכונה: מהדורא בתרא הודפס בלובלין בשנת ה'ת"ל (1670). לאחר מכן הועתק בש"ס בדפוס וילנא בסופי הכרכים של התלמוד הבבלי, עם שיבושים רבים, וביניהם גם אבדה ההפרדה בין הערות וחידושי רבי משה בונמש לתוכן המקורי והערוך של המהרש"א. ר' על הספר בכרטסת הספרייה הלאומית.
- ^ [5]
- ^ ראו 'תורת ישיבות צפון אפריקה' פרק ח', 'משחת אהרן', 'משמרות כהונה' בהקדמה שם. וכן בספר 'עבודת הלוי' הוצאת בני יששכר - הספרייה הספרדית.
- ^ וראו על כך בשם הגדולים לחיד"א, ערך "חכמת שלמה".
| תקופת חייו של הרב שמואל אליעזר הלוי איידלס על ציר הזמן |
|---|
 |