מורג
מורג הייתה התנחלות ברצועת עזה שהשתייכה למועצה האזורית חוף עזה, אשר פונתה בתוכנית ההתנתקות.
 | |
| מורג וברקע חממות היישוב | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1972 |
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך נטישה | אוגוסט 2005 |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 221 (2004) |
| קואורדינטות | 31°18′28″N 34°17′13″E / 31.30783056°N 34.28688611°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
הקמה
עריכהמורג הוקמה בט"ו בסיון תשל"ב (מאי 1972)[1] בין ח'אן יונס לרפיח על גבעת "אום כאלב" והייתה ההתנחלות הדרומית ביותר ברצועת עזה. היא הוקמה כהיאחזות נח"ל של איחוד הקבוצות והקיבוצים ושכנה תחילה באוהלים[2]. עוד קודם לכן, במרץ 1972 דווח על סלילת כביש אספלט לגבעה, גידורה והכשרת דרכי ביטחון סביבה[3]. חצי שנה לאחר הקמתה התקיים טקס העלייה על הקרקע בנוכחותו של שר החקלאות חיים גבתי[4]. במקום הוקם גן ירק של 60 דונם ונחפרה באר מים במליחות נמוכה יחסית, אולם הכוונה לאזרח את המקום בשנת 1974[5] לא יצאה אל הפועל והתפתחות המקום נבלמה בגלל מחסור במים[6]. בסוף יוני 1978 אוזרח המקום על ידי גרעין יבול של האיחוד החקלאי, ולא כקיבוץ כפי שתוכנן מלכתחילה[7]. עם הקמת מועצה אזורית חוף עזה הוכלל בו היישוב מורג[8]. גרעין יבול קיבל על עצמו ליישב את מורג, ולאחר שלוש וחצי שנים עבר ליישוב הקבע יבול שבפתחת שלום[9].
ביולי 1979, עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, עלה הרעיון לשכן במורג חלק ממפוני חבל ימית[10]. בחורף תשמ"ב (דצמבר 1981) הגיעה למורג קבוצת משפחות, ששהתה במקום 4 שנים לגיבוש והכשרה חקלאית. הקבוצה עברה ליישוב הקבע שלה, בדולח, בתחילת אדר א' תשמ"ו[11].
בסוף שנת תשמ"ז (ספטמבר 1987) הגיעו למורג 10 משפחות, והחלה התיישבות קבע במקום[12]. בשנת 1992 התגוררו ביישוב כ-20 משפחות שקיימו חקלאות בחממות שהשתרעו על שטח של 150 דונם[13].
היישוב
עריכהההתנחלות הייתה מבודדת יחסית. היא נפגעה פגיעות חוזרות ונשנות מפצצות מרגמה שנורו במהלך האינתיפאדה השנייה על ידי פלסטינים. בחודש אוקטובר 2004 חדרו שני מחבלים למוצב הצבאי ביישוב והרגו שלושה חיילים מחטיבת גבעתי. כמה שעות לאחר הפיגוע ירה מחבל שהסתתר בסמוך למוצב צרור יריות לעבר קבוצת עיתונאים שהגיעו לסקר את הפיגוע. כתוצאה מהירי נפצע ברגלו כתב ידיעות אחרונות באותה עת איציק סבן.
במורג גרו כ-30 משפחות, רובן עסקו בחקלאות והשאר במקצועות חופשיים. ביישוב היה בית כנסת מרכזי, סניף של בני עקיבא וצהרון.
לאחר ההתנתקות
עריכההיישוב פונה בשנת 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות. לאחר הפינוי עברו 12 משפחות להתיישב בטנא-עומרים שבדרום הר חברון. השאר התפזרו בין אתרי הקרווילות של יד בנימין וניצן.
ב-9 בספטמבר 2008 קראה עיריית אשקלון לארבעה רחובות בשכונת "הנשיא הרצוג" על שם יישובים בגוש קטיף. במסגרת זו נקרא אחד הרחובות על שם מורג[14].
קיימת תוכנית לבנות בשטח שייח' ח'ליפה סיטי.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מורג, באתר קטיף.נט
מורג (רצועת עזה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ חגי הוברמן, שורשים בחולות, עמוד 58.
- ^ החלה הכשרת הקרקע לנחל מורג ברצועה, דבר, 26 ביולי 1972
- ^ היאחזות נח״ל נוספת תעלה תוך חודשיים במרכז רצועת־עזה, על המשמר, 10 במרץ 1972
- ^ היום טקס עליה על הקרקע של נח"ל מורג, דבר, 9 בנובמבר 1972
דני צדקוני, טקס עלייה על הקרקע של נחל מורג, דבר, 10 בנובמבר 1972 - ^ נח"ל מורג מתאזרח, דבר, 19 ביוני 1973
א. סדומי, המשפחות הראשונות במושב מניין, דבר, 8 ביוני 1973 - ^ דני צדקני, התיישבות מצומצמת בפתחת רפיח, דבר, 5 ביולי 1976
- ^ האחזות מורג הפכה למושב, דבר, 26 בספטמבר 1978
- ^ עזרא ינוב, הוקמה המועצה אזורית קטיף בחבל עזה, מעריב, 10 במאי 1979
- ^ בוקי נאה, יבול ראשון ביבול אחרי שבע השנים הרזות, מעריב, 23 באוקטובר 1981
- ^ סוכם להיכן יעברו ישובי חבל ימית, מעריב, 22 ביולי 1979
- ^ שורשים בחולות, עמוד 119.
- ^ שורשים בחולות, עמוד 167.
- ^ סלמאן אל שאפי, היישוב מורג ברצועה בונה על קרקע של ערבים, חדשות, 13 באוגוסט 1992
- ^ עיתון "ארץ ישראל שלנו" תאריך כ"ה תשרי תשס"ח עמוד 8