מזוכיזם

מזוכיזם הוא פאראפיליה, הלך נפש שבו האדם נהנה לסבול כאב והשפלה על מנת להגיע לסיפוק, לגירוי מיני או לאורגזמה.

המושג נטבע לראשונה על ידי הפסיכיאטר והסקסולוג האוסטרי-גרמני ריכרד פון קְרַאפְט-אֶבִּינג וקרוי על שמו של לאופולד פון זאכר-מאזוך אשר תיאר בספרו חוויות רבות המבוססות על הצורך לסבול כאב והשפלה כדי להגיע לגירוי, לאקט מיני ולאורגזמה. בעוד המרקיז דה סאד (על שמו נקראת התופעה ההפוכה - סאדיזם) מתאר את החוויה בלבד, מדגיש מאזוך בתיאור חוויותיו את הנאתו הרבה. המזוכיסט מוצא לו בן/בת זוג שיביא לסיפוק כשם שמאזוך מצא לו אשה ושתי פילגשים שסיפקו אותו. לעיתים משולבת סטייה זו בפטישיזם או במציצנות.

המשותף למזוכיזם עם הסאדיזם הוא הכאב כתנאי לגירוי מיני. בסאדיזם מדובר בהכאבה אקטיבית ובצורך לעיתים בשליטה ואילו במזוכיזם מדובר בקבלה פסיבית של כאב מהזולת, ולעיתים בצורך בהשפלה ובמילוי בקשותיו, גם אם אין הן הגיוניות, של השולט.

מערכת יחסים של סאדיסט ומזוכיסט לא בהכרח תהיה קבועה מבחינת התפקידים. כלומר ייתכן כי יתקיימו חילופי תפקידים בין השניים. לרוב יש עדיפות לאחד מהשניים ולעיתים היא גבולית, אך בכל מימוש מערכת יחסים של סאדיסט ומזוכיסט אחד חייב להיות זה שמכאיב בצורה אקטיבית.

לעיתים מדובר לא רק בשליטה ובהכאבה גופנית, אלא שליטה על התודעה, רמת דיכוי 2 ואפילו 3 בסולם של מרקוזה.

יש האומרים כי מאחורי העדפה מינית שכזו מסתתר עבר נפשי מעורער, כלומר ילדות עם אב או אם מתעלל (פיזית או נפשית). לעיתים קרובות הצורך לשליטה פיזית נובע מהעובדה שלאדם אין שליטה על חייו. ובהתאם, הצורך שישלטו בפרט נובע מהעובדה שמדובר באדם עם התלבטויות רבות בחייו ויש לו צורך לפתור אותן והעובדה שבמערכת היחסים המינית יישלטו בו מרצה את הצורך. עמדה זו היא בעיקר עמדתם של המחקרים שנערכו על ידי קראפט-אבינג (1886) ופרויד. מחקרים מודרניים שנערכו החל משנות ה-70 של המאה ה-20 (פאוורס 2007, Santilla et al., 2000; Brame, 2000; Moser, 2002 ואחרים) לא מצאו תימוכין לטענות אלו, וניתן לומר כי הן הופרכו לחלוטין

החברה נותנת הרחבה לתופעה זו, גם בהקשר הלא מיני, לאנשים שמפיקים הנאה כל שהיא מסבל, מכאב ומהשפלה.

בתרבות

מזוכיזם הוא מוטיב נפוץ בספרות. עמוס עוז משתמש ביסודות מזוכיסטיים בספרו קופסה שחורה. הגיבורה אילנה, בהתנהגותה המינית, מתוארת כזקוקה לסאדיזם, זקוקה למכות ואונס מצד בעלה כדי לספק את תאוותה המינית. הסופרת האמריקאית אן רייס, המוכרת בשל ספרה ראיון עם הערפד, כתבה את הטרילוגיה בעלת היסודות המזוכיסטיים "היפהפייה הנרדמת" תחת שם העט א.נ. ואת "היציאה מעדן" תחת שם העט אן רמפלינג.

גם בשירה יש התייחסות ענפה למזוכיזם. סילביה פלאת' משתמשת לעיתים בשיריה בתיאורים העלולים לרמוז על מזוכיזם (למשל, בשירה "Daddy", בו היא מתארת השתוקקות למגף אכזרי של גרמני). הלהקה דפש מוד הוציאה ב-1984 את השיר "Master and Servant". הזמרת ריהאנה הוציאה שיר בשם "S&M", קיצור של Sado-Masochism. השיר Falling In Love של להקת Aerosmith עוסק בנושא, ובקליפ של השיר יש סצנות רבות המתארות יחסי שליטה. בקליפ של השיר Last Cup of Sorrow של להקת פיית' נו מור יש סצנה שבה רואים אדם מזמין מלכת סאדו לביתו. להקת הפאנק רוק Sum 41 מתארת צרכים מזוכיסטיים בשיר Jessica kill .

ראו גם

• פגיעה עצמית

קישורים חיצוניים

• מזוכיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מזוכיזם, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.