מחלק תה

מְחַלֵּק תה הוא אדם שתפקידו לחלק משקאות חמים (בדרך כלל תה או קפה) לעובדי משרד, לרוב באמצעות עגלת תה ובשעות קבועות.

בעשורים האחרונים של המאה ה-20 החל מקצוע זה להיעלם מן העולם, שכן מנהלי החברות והגופים שבהם הועסקו מחלקי תה העדיפו לספק לעובדיהם שתייה חמה באמצעים זולים יותר כגון פינות קפה בשירות עצמי, מכונות אוטומטיות, או שהפסיקו לספק שתייה חמה כליל. בסקר שנערך בבריטניה בשנת 2005, נמצא כי רק 2% מהעובדים קיבלו את התה שלהם ממחלקי תה, בעוד 66% הכינו לעצמם את התה בקומקום חשמלי ו-15% רכשו אותו במכונת שתייה.

חלוקת תה נחשבת למקצוע של צווארון ורוד, שכן רוב העוסקים בו הן נשים (בבריטניה אף מכונה התפקיד "Tea Lady"). בקומדיות בריטיות התבסס סטריאוטיפ של הנשים העוסקות במקצוע כנשים כבדות משקל בגיל המעבר. המקצוע נחשב גם לסמל לבזבזנות ולאי יעילות במגזר הציבורי, ובפרט בהסתדרות. בסדרה "כן, אדוני השר" אחת הדרכים שהוצעו תדיר לחיסכון כלכלי הוא קיצוץ בתקציב חלוקת התה, אף שלאורך חמש עונות הסדרה, לא נראתה אף לא מחלקת תה אחת.

בסאטירות על הבירוקרטיה משמשת מחלקת התה גם כאנטי-תזה לבעלי התפקידים במשרד ולמנגנונים המנופחים. כך בבדיחה ידועה על אריה שהסתובב וטרף פקידי הסתדרות ואיש לא הבחין בדבר עד שנטרפה מחלקת התה. במחזה "שמו הולך לפניו" מאת אפרים קישון, אחת הדמויות המרכזיות, ציונה, היא מחלקת תה, המאופיינת בכך שחרף תפקידה הזוטר, היא היחידה שמבינה כיצד עובדים הדברים במשרד בו היא עובדת.