המרכז לטכנולוגיה חינוכית
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה שיווקית. | |
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה. מטח נוסד ב-1971 בעקבות החלטת ממשלה מספר 78 מ-25 באוקטובר 1970 כשותפות בין מדינת ישראל ו"יד הנדיב". מנהלה הראשון והמייסד היה ד"ר יונה פלס. מנכ"ל מטח כיום הוא יוסי בידץ.
 | |
 | |
| תחום |
טכנולוגיה חינוכית  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| תקופת הפעילות |
1971–הווה (כ־53 שנים) |
|
home | |
  | |
המרכז נמצא בתל אביב ומעסיק כ-600 עובדים, לרובם תארים במגוון מקצועות הלימוד וכן בתכנון לימודים, במדידה והערכה ובטכנולוגיה.
מיום הקמתו ועד לשנת 2020 מטח הוציא לאור מעל 1,400 כותרים מודפסים ומעל 1,000 כותרים דיגיטליים, פיתח ובנה מאות אתרי אינטרנט וכן עסק בפיתוח תוכנות ומשחקי מחשב, והכשיר עשרות אלפי מורים.
המרכז חבר בפנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית.
היסטוריה
עריכה- 1974 – מטח מקים הוצאה לאור של ספרי לימוד.
- 1976 – מטח עובר למשכנו הקבוע בתל אביב.
- 1977 – מטח מפתח את תואם (תרגול ואבחון במחשב), מטח מייצר מחשבים[דרוש מקור].
- 1978 – מטח מוביל בבתי הספר גישה חדשה בהוראה: ההוראה המותאמת.
- 1980 – מטח מוציא לאור את חומרי הלימוד בהדפסה צבעונית ופורץ דרך בעולם המולטימדיה. מטח מייצר לומדות ומשחקי מחשב חינוכיים המשלבים מוזיקה, סרטוני וידאו, אנימציה ועוד.
- 1989 – פיתוח משחק מחשב "סוחר הים".
- 1990 – מתחיל עידן האינטרנט. מטח מפתח אתרי אינטרנט המתמקצעים בתחומי הדעת השונים. מיזם "הספרייה הווירטואלית" מושק.
- 2000 – עולים לרשת ספרי לימוד דיגיטליים, בתי ספר ראשונים מתחילים לאמץ מודל של מחשב אישי לכל תלמיד – למידה מכל מקום, בכל זמן, מכל מכשיר. תלמידים ראשונים מתחילים ללמוד במסגרת התיכון הווירטואלי באמצעות למידה מקוונת.
- 2002 – הקמת תוכנית נחשון – חונכות וירטואלית.
- 2011 – מטח זוכה בפרס לאיכות ולמצוינות על שם יצחק רבין, בתחום החינוך במגזר הציבורי.
- 2012 – מטח הקים את MindCet - המרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך.
מנכ"לי מטח
עריכה| תאריך מינוי | שם |
|---|---|
| 1971 | ד"ר יונה פלס |
| 1987 | ישראל רגב |
| 2004 | גילה בן הר |
| 2018 | יוסי בידץ |
סביבות דיגיטליות
עריכהבתחילת המאה ה-21 החל מטח בפיתוח סביבות דיגיטליות לתלמידים וצוותי הוראה.
אופק – מערכת ניהול למידה לבתי ספר. סביבת אופק מקדמת פדגוגיה דיגיטלית בכיתה ובבית, ומשמשת להוראה, ללמידה ולהערכה. הסביבה מכילה פעילויות אינטראקטיביות, הדמיות, משחקים, מצגות וסרטונים, המאפשרים לתלמידים לימוד בדרך חווייתית. סביבת אופק מציעה מערכת לניהול הלמידה (LMS), ובכלל זה לשייך משימות לכל תלמיד על פי רמתו, לבצע הערכה מעצבת ומסכמת של החומר הנלמד באמצעות מגוון דוחות ועוד[1]. נכון לשנת 2018, 2,300 בתי ספר מכל הארץ עובדים עם סביבת אופק.
כותר ספרי לימוד – מאגר של ספרי לימוד במהדורה דיגיטלית. הספרים עשירים בחומרי הרחבה, העשרה ופעילויות אינטראקטיביות. פלטפורמת כותר ספרי לימוד מכילה ספרים של הוצאות לאור נוספות כמו Eric Cohen, רמות, משרד החינוך, English Adventure ועוד.
הילקוט הדיגיטלי – סביבת למידה דיגיטלית המיועדת לתלמידי וצוותי הוראה בחטיבות הביניים, כוללת מגוון רחב של תכנים ופעילויות אינטראקטיביות, יחידות לימוד, משימות הערכה, פעילויות העשרה, מאגרי מידע, מעבדות והדמיות. הילקוט הדיגיטלי כולל ספרי לימוד המקושרים לתכנים דיגיטליים מגוונים ולמערכת ניהול הלמידה.
האטלס הדיגיטלי – סביבת עבודה המכילה עשרות מפות פיזיות ונושאיות המתעדכנות באופן שוטף: אקלים, צפיפות אוכלוסייה, ריכוזים עירוניים ועוד. האטלס מלווה בגרפים, בקישורים, בתמונות ובסרטונים. לכל מפה מצורפת יחידת חקר המשלבת מיומנויות מפה בעידן הדיגיטלי והבנת נושאים ועקרונות מרכזיים במקצוע הגאוגרפיה. כל המידע במפות מוצג בעברית ונותן מענה לצרכים של תוכנית הלימודים. פיתוח האטלס הדיגיטלי הוא שיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומטח.
הסטודיו שלי – בסביבה זו ניתן לייצר מגוון פעילויות למידה והערכה דיגיטליות הכוללות סרטים, טקסטים ותמונות. בנוסף, סביבה זו מאפשרת למורה לבחון את בקיאות התלמידים בחומר הנלמד.
כותר עיון – ספרייה מקוונת הכוללת אלפי ספרי עיון.
חדשנות טכנולוגית
עריכהMindCET
עריכהבשנת 2012 הוקם MindCET, המרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך, מייסודו של מטח. משרדי ההנהלה ממוקמים בירוחם. נקודת המוצא להקמת המרכז היא הפער המתרחב בין האופן בו אנו מתפקדים כלומדים עצמאיים וכאזרחי תרבות הרשת לבין האופן שבו אנו לומדים כתלמידים בבית הספר.
שלוש זרועות מרכזיות
עריכההנחת היסוד של MindCet היא שכדי לדמיין את סביבת הלמידה בעידן הטכנולוגי ולהפוך את החינוך לרלוונטי לעולמם של התלמידים, דרושה סינרגיה בין שלוש קהילות שונות: קהילת הסטארט-אפ הטכנולוגית, קהילת המורים וקהילת החוקרים. סינרגיה זו עומדת בבסיס המבנה של MindCet, הנשען על שלוש קבוצות הפועלות כרשת תוך שיתוף פעולה המאפשר לייצר ידע, רעיונות וחדשנות בעלי ערך לתחום החינוך [2]:
- קבוצת היזמים: הגראז' - הגראז' הוא מרחב משותף לפיתוח מיזמים ומהווה חממה טכנולוגית ליזמים עצמאיים. החממה היא תוכנית התומכת במיזמים בהיבטים מגוונים לצורך הבשלת רעיון לידי מוצר. מרחב שבו פועלים מפתחים ויזמים העוסקים באופן ממוקד במציאת פתרונות לבעיות ולאתגרים שונים בתחום החינוך.
- קבוצת המורים: המעבדה - המעבדה היא רשת של בתי ספר ומורים, השותפים לקהילה מקצועית לומדת בנושא טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. המעבדה פועלת בשני מעגלים: המעגל הראשון קבוצה של מורים-יזמים הפועלים במשותף עם קבוצת הגראז'. המעגל השני הוא קבוצה גדולה של מורים השותפים להתנסות בפתרונות חדשים ולשיח סביב פתרונות אלה. המעבדה מקשרת בין מרכז הפיתוח למציאות היומיומית בכיתות ובחדרי המורים.
- קבוצת החוקרים: האקווריום - מוקד ידע שבו נערך מחקר המאפשר למידה והתעדכנות בכל הקשור לצומת שבין טכנולוגיה לחינוך, ומנגיש את המידע לקהל הרחב. האקווריום מלווה את היזמים במחקר הבוחן את מוצריהם ומפרש את הנתונים שנאספו מהשטח לצורכי שיפור והתאמה. האקווריום כולל יחידת מחקר קטנה, המספקת שירותי תחקיר ליחידות האחרות ומפרסמת דוחות תקופתיים בסוגיות שונות בתחום הטכנולוגיה החינוכית.
אפליקציות
עריכההחל משנת 2013 מפתחים במטח אפליקציות בתחומים שונים למכשירי קצה שונים.
הסוד של מיה: משחקי חשבון לגיל הרך.
ממלכת החשבון: פעילויות ומשחקים להכרת המספרים 1 עד 10 לילדי הגן וכיתה א'.
לשון לבגרות: הכנה למבחן הבגרות בלשון בנושאים כמו תחביר ואוצר מילים.
Touch of Hebrew: לימוד עברית כשפה שנייה.
כותר ספרי לימוד: ספרי הלימוד במהדורה דיגיטלית.
המפלצות של קסם: אפליקציית תרגול קריאה וכתיבה לכיתה א'.
תרומה לקהילה
עריכהמטח שם לעצמו למטרה להגדיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרות מוגברת ולקדם מצוינות בפריפריה. לשם כך הוקמו שתי תוכניות מובילות ללא עלות לתלמידים:
תוכנית נחשון - חונכות וירטואלית בשיתוף משרד החינוך, הפועלת משנת 2002 ובמסגרתה סטודנטים מצטיינים חונכים תלמידים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של הוראה וחניכה מרחוק. השימוש בטכנולוגיה מאפשר "להביא" אל הפריפריה מנחים שהם סטודנטים מצטיינים מפקולטות מובילות באקדמיה, המשתמשים בחומרי למידה עדכניים ומותאמים לצרכים המשתנים. התוכנית פועלת כמו "שיעור פרטי" והלימוד בה מתבצע בקבוצות הומוגניות קטנות המונות כ־2-3 תלמידים בשעות אחר הצהריים. התוכנית פועלת גם בשפה הערבית.
לתוכנית נרשמים תלמידים בעלי יכולת להגיע ללימודים מוגברים (בגרות 5 יח"ל) בתחומים מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית, ואשר אינם מגיעים לכדי מימוש יכולת זו מסיבות שונות. תוכנית נחשון תורמת להעלאת רמת המוטיבציה של התלמידים וחיזוק דימוים העצמי, מזמנת מפגש עם דמות המהווה מודל לחיקוי עבור התלמידים ומסייעת לפתיחת שערי האקדמיה בפניהם.
בשנת 2016 החל לפעול פרויקט 5 אונליין, פרויקט ללמידה חברתית של תלמידי תיכון, הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה בכיתות יא' ויב' באמצעות אפליקציית whatsapp. בכל קבוצה משתתפים 100 תלמידים ומורה מוביל למתמטיקה.
בשנת 2017 הופעל פרויקט נחשונט כפיילוט שפועל לקידום מצוינות בקרב תלמידי כיתה ט מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. החונכים בנחשונט הם תלמידי יב אשר לוקחים חלק בתוכנית נחשון.
התיכון הווירטואלי - בשיתוף משרד החינוך. פרויקט זה מאפשר לתלמידים, בעיקר מהפריפריה הגאוגרפית, ללמוד ולגשת לבחינות בגרות בהיקף של 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, באזרחות ובאנגלית (בבתי ספר שחסרים בהם מורים המלמדים לבגרות במתכונת מורחבת, בבתי ספר שאין בהם אפשרות לפתוח כיתה נוספת ובבתי ספר שבהם מספר התלמידים קטן ואינו מאפשר פתיחת מגמה)[3]. התיכון פועל מאז שנת 2011, ובשנת 2018 לומדים בתיכון הווירטואלי כ-1000 תלמידים בשכבות י'-י"ב. הלימודים בתיכון הווירטואלי נערכים במודל און ליין (שיעורים סינכרוניים) שבו בכיתה אחת לומדים תלמידים מבתי ספר שונים בארץ. חלק מן הלימודים מתקיימים במסגרת שעות הלימוד בבית הספר, וחלק אחר מתקיים בשעות אחר הצהריים. הלמידה בתיכון הווירטואלי משלבת שיעורים של מורים, שעות תרגול עם מתרגל ומערך עשיר של מבדקים, מבחנים ומשימות הערכה חלופית. בתיכון הווירטואלי נערכים שיעורים גם בשפה הערבית. הפרויקט הוא שיתוף פעולה של משרד החינוך, קרן טראמפ ומטח.
מטח בשפה הערבית
עריכהמטח מפתח תכנים מודפסים ודיגיטליים בשפה הערבית (לדוברי ערבית כשפת אם) במקצועות: מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, רכישת השפה הערבית (חינוך לשוני) וגאוגרפיה. כמו כן, מטח מפתח סביבות דיגיטליות כגון אופק בשפה הערבית, ומעביר שיעורים בשפה הערבית במסגרת תוכנית נחשון והתיכון הווירטואלי.
מיזמים ייחודים בתחום חברה ורוח
עריכהתנ"ך לכולם: "פרק אחד ביום"
עריכהמיזם בשיתוף משרד החינוך, שמטרותיו הן:
- לבסס את מעמדו של התנ"ך כמעצב זהות יהודית-ציונית וכבסיס תרבותי-לאומי מאחד לעם היהודי ולשפתו העברית.
- ליצור מסלול משותף ללימוד התנ"ך למעגלים רחבים.
- לתת ביטוי לפנים השונות של התנ"ך ולפרשנויות מגוונות וליצור אווירה סובלנית כלפיהן.
המיזם מציע הטמעת שיטה של לימוד פרק יומי, הנגשה של התנ"ך במגוון כלים דיגיטליים, עידוד ליצירת תכנים מגוונים ופעילות נרחבת ברשתות החברתיות.
תרבות il
עריכהאתר בתחום תרבות ישראל בשותפות עם קרן פוזן, קרן אבי חי ומכון הרטמן. האתר מיועד לציבור הרחב ולקהל המורים והתלמידים ומתמקד בתחומי הדעת "תרבות ישראל ומורשתו","מחשבת ישראל" ו"תורה שבעל-פה". האתר מציג ומנהל דיאלוג בנוגע לתרבות היהודית ולביטוייה בתחום המחשבה, הדיבור והפעולה, תפיסות המוסר, המקום והזמן. האתר הוא גם פלטפורמה להצגת ספרי הלימוד בתחומי הדעת האלה.
קמפוס קריית משה רואו
עריכהמתחם המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוקם ביחד במתחם הראשון של האוניברסיטה הפתוחה ובשיתוף פעולה עמו ברמת אביב, בסמיכות אל קמפוס אוניברסיטת תל אביב ואל הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
הזירה הבינלאומית
עריכההוראת עברית בתפוצות - תוכנית נטע-מטח
עריכהתוכנית נטע-מטח היא תוכנית להוראת עברית בתפוצות, בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות. התוכנית פותחה והופעלה במימון קרן אביחי ואומצה על ידי מטח בהסכם שנחתם עם הקרן בשנת 2012. התוכנית פועלת זה כעשור בכ-90 בתי ספר בצפון אמריקה ובכ-30 בתי ספר נוספים ברחבי העולם ולומדים בה כ-15,000 תלמידים. ביוני 2013 יצא לאור הספר הראשון בסדרה החדשה בשביל העברית. הספר יצא לאור הן בדפוס והן בכותר ובאפליקציה לספרים דיגיטליים של מטח והוא כולל שכבות דיגיטליות של קטעי האזנה, סרטים ופעילויות מתוקשבות[4]. בנוסף, פותח עבור התלמידים והמורים כלי מתוקשב וחדשני להוראת מערכת הפועל בעברית (ה"פעלולן"), מאגר המידע הועשר בהרצאות מצולמות ואף התקיימו "וובינרים" (מפגשי הדרכה וירטואליים) העוסקים בספר החדש ובהיבטים השונים של הוראת השפה העברית.
עברית בקליק ופיתוח תוכנית ווהל לחטיבת הביניים בבריטניה
עריכהעברית בקליק הוא מאגר מתוקשב להוראת עברית בבתי ספר יהודיים בבריטניה (כיתות ג'-ו'), שפותח במשותף עם ארגון Jewish Curriculum Partnership) JCP) ובתמיכת קרן מוריס ווהל. פיתוח המאגר הושלם ב-2012 והוא מוטמע כיום בכל בתי הספר היהודיים באנגליה ומשווק גם לבתי ספר יהודיים במדינות אחרות בעולם. במהלך 2018 רכשו כמה בתי ספר בעולם (בדרום אפריקה, באוסטרליה, בארצות הברית ועוד) הרשאות לשימוש במאגר עבור המורים והתלמידים שלהם[4].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לטכנולוגיה חינוכית- אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (בערבית)
המרכז לטכנולוגיה חינוכית, דף שער בספרייה הלאומית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ברשת החברתית פייסבוק
המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ברשת החברתית LinkedIn
המרכז לטכנולוגיה חינוכית, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר פשיטא - מאגר ספרות תלמודית
- מקום מיוחד להורים ומשפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מופעל בשיתוף עם מרכז "קשר"
- בין הצלצולים - מקום מפגש למחנכים העוסק באקלים הבית ספרי ובהתמודדות עם תופעת האלימות. מופעל בשיתוף עם הסתדרות המורים
- תולדוט - על הוראת ההיסטוריה
- אזרחות – אדם, קהילה, דמוקרטיה
- מגינים על זכויות אדם
- כותר - הספרייה המקוונת של ישראל
- התיכון הווירטואלי
- נחשון
- אופק
- MindCET
- תרבות IL
- הסוד של מיה - אתר משחקים ולמידה המעניק חוויה התפתחותית מאתגרת ומעשירה לילדים לילדים בגילאי 3 עד 7
- מקראנט - עולם המקרא. מופעל בשיתוף עם "סנונית" ו"גשר", ובמימון קרן אבי חי
- קו לחינוך - פורטל החינוך של ישראל
- אור קשתי, מט"ח רווחי ביותר, באתר nrg, 28 בנובמבר 2005 - תחקיר על המרכז לטכנולוגיה חינוכית והעומדת בראשו גילה בן-הר
- ערוץ היו-טיוב של מטח
- המרכז לטכנולוגיה חינוכית, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
עריכה