מיומטריום
המיומטריום (באנגלית: Myometrium) הוא השכבה האמצעית של קיר הרחם, הוא מורכב בעיקר מתאי שרירי רחם חלקים, הנקראים גם תאי שריר הרחם,[1] וגם מתמיכה של סטרומות וכלי הדם ברקמות. פעולתו העיקרית היא לגרום להתכווצויות הרחם.
 | |
| שיוך |
רחם  |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
tunica muscularis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A09.1.03.025 |
| TA2 (2019) |
3520 |
| FMA |
17743 |
| קוד MeSH |
A02.633.570.500 |
| מזהה MeSH |
D009215 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0027088 |
  | |
מבנה מאקרו
עריכה
המיומטריום ממוקם בין רירית הרחם (באנגלית: endometrium), השכבה הפנימית של הרחם והממברנה או הפרימטריום (באנגלית: perimetrium), השכבה החיצונית של הרחם.
למיומטריום יש 3 שכבות: שכבת השרירים הארוכים החלקים החיצונית, באמצע נמצאת שכבת סיבי שריר חוצצת, ובפנים שכבת הסיבים העגולים.[2] שכבת הסיבים החוצצת מתנהגת כמו חוט קשירה חי במהלך הליפוף של הרחם על מנת למנוע אובדן דם.
נראה כי השליש הפנימי של המיומטריום, המכונה גם צומת או שכבת תת-רירית הרחם, נגזר מהצינור המולריאני ואילו מקורה של השכבה החיצונית, הדומיננטית יותר של המיומטריום, אינו נגזר מצינור זה והיא רקמת הכיווץ העיקרית במהלך הלידה וההפלה.[1] שכבת הצומת מתפקדת כמו שכבת שרירים מעגלית, המסוגלת לבצע תנועה פריסטלטית ואנטי פרסטילטית, בדומה לשכבת שרירי המעיים[1].
מבנה מולקולרי של השריר
עריכההמבנה המולקולרי של שריר חלק של המיומטריום מאוד דומה לזה של שריר חלק במקומות אחרים של הגוף, כאשר מיוזין ואקטין הם החלבונים השולטים. בתוך השריר החלק של הרחם יש כ-6 קפלי אקטין יותר מאשר מיוזין.[1] שינוי בביטוי של המיוזין של השריר החלק של הרחם עשוי להיות אחראי לשינויים בכיוונים של התכווצויות של הרחם בזמן המחזור החודשי.
דפוסי כיווץ
עריכהלשריר החלק של הרחם יש דפוס הדרגתי שמשתנה בין דפוס ההתכווצות לבין תחזוקה של טון המנוחה עם צירים נפרדים בעלי התכווצויות בדידות השונות בתדירותן, משרעתן ומשכן.[1]
כפי שצוין במבנה המאקרו של השריר החלק של הרחם, שכבת הצומת מסוגלת גם לבצע פעולות דומות למערכת המעיים וגם כאלו השונות ממנה.[1]
מצב מנוחה
עריכהפוטנציאל המנוחה של הממברנה (Vהשאר) של המיומטריום נמצא בין -35 ו-80 mV.[1]כאשר פוטנציאל המנוחה של ממברנות של אסוגי תאים אחרים, מתוחזקת על ידי משאבת נתרן אשלגן אשר גורמת לריכוז גבוה יותר של יוני נתרן בחלל החוץ-תאי מאשר בתוך התאים, וריכוז גבוה יותר של יוני אשלגן בתוך התאים מקום מאשר בחלל החוץ-תאי. כתוצאה מכך, יש לערוצי יוני האשלגן פתח לרמה גבוהה יותר מאשר לערוצי יוני הנתרן דבר המסתכם בהופעה של יונים חיוביים, וכתוצאה מכך בפוטנציאל שלילי.
פוטנציאל מנוחה זה עובר קצבי תנודות, אשר מכונים גלים איטיים, והם משקפים באופן מהותי את הפעילות של הפוטנציאל של הגלים האיטיים הללו .[1]גלים איטיים אלו נגרמים על ידי שינויים בחלוקת יוני +Ca2+, Na+, K+ ו-Cl− בין פנים התא והרווחים החוץ תאיים אשר, בתורם, משקפים את החדירות של פלאזמת הממברנה לכל אחד מאותם יונים.[1] K+ הוא היון העיקרי שאחראי על שינויים אלה בשטף היונים, כאשר הוא משקף שינויים שונים בערוצי יוני אשלגן.[1]
עירור - התכווצות
עריכהתהליך העירור-התכווצות של המיומטריום מאוד דומה לזה של שרירים חלקים באופן כללי, עם עלייה ביוני הסידן בתוך התאים המובילה להתכווצות. עם זאת, גורמי הגירוי של שריר זה שונים מסוגים משרירים חלקים אחרים.
חזרה למצב מנוחה
עריכהההסרה של יוני הסידן לאחר ההתכווצות גורמת להרפיה של השריר החלק, והיא משחזרת את המבנה המולקולרי של הרשת הסרקופלסמיט לקראת הגירוי הבא .[1]
פונקציות
עריכההמיומטריום נמתח, מצב בו תאי השריר החלק מתרחבים גם בגודלם וגם במספרם,[3] במהלך ההריון כדי לאפשר לרחם להיות מספר פעמים בגודל טבעי שהוא מצב שבו אין עובר, ומתכווץ באופן מתואם באמצעות משוב חיובי שמשפיע על "רפלקס פרגוסון", במהלך תהליך לידה. לאחר הלידה המיומטריום מתכווץ וחוצה את הסיבים של השכבה האמצעית הדוחסת את כלי הדם כדי למזער את אובדן הדם במהלך גירוש השליה. יתרון חיובי להנקה מוקדמת הוא גירוי של רפלקס זה כדי להפחית עוד יותר את אובדן הדם ולהקל חזרה מהירה למצב הרחם מלפני ההריון ולגוון השריר הבטני. המיומטריום אחראי להוצאת העובר מהשלייה במהלך הלידה בעזרת היכולת שלו להתכווץ בחוזקה. ליכולת הכיווץ שלו יש תפקידים חשובים בפעולות יצרניות נוספות הכוללות העברת הזרע והעובר, השתלה והוסת.[4]
פתולוגיה
עריכהחוסר התכווצות בשלב זה מכונה חולשת הרחם. אחרי ההריון הרחם חוזר לגודל הלא הרתי שלו על ידי תהליך של ליפוף מיומטרי, מלשון מיומטריום.
גידולי שפיר במיומטריום נפוצים מאוד, הם מכונים סיבי הרחם. הגרסה הממאירה שלהם, ליומיוסרקומה, נדירה מאוד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ניתוח המיומטריום בזמן הריון אל מול לא בזמן הריון - אתר DOAJ
- (Myometrium at the US National Library of Medicine Medical Subject Headings (MeSH
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Aguilar, H. N.; Mitchell, S.; Knoll, A. H.; Yuan, X. (2010). "Physiological pathways and molecular mechanisms regulating uterine contractility". Human Reproduction Update. 16 (6): 725–744. doi:10.1093/humupd/dmq016. PMID 20551073.
- ^ מילר-קין אנציקלופדיה & מילון הרפואה, סיעוד, בריאות ברית, Seventh Edition.
- ^ Steven's and Lowe Histology, James S.Lowe Peter G.Anderson, 2014
- ^ Susan Wray, Sarah Arrowsmith, Uterine Smooth Muscle