מיכאל גור
מיכאל אליהו גוֹר (13 בספטמבר 1898 – 21 באפריל 1969) היה שחקן תיאטרון ישראלי, ממייסדי "התיאטרון הארץ ישראלי" (התא"י) ושחקן התיאטרון "הקאמרי".
קורות חייו
עריכהנולד בי' בתשרי תרנ"ט למנחם ורחל לבית כהן ברוקישקיס שבליטא, אז חלק מן האימפריה הרוסית. בילדותו למד בחדר מתוקן והמשיך לימודיו בגימנסיה בריגה שבלטביה. סבו עלה ארצה ב-1906, התיישב בחברון ונפטר שם ב-1910. בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיע כפליט ב-1915 לסמולנסק וסיים בגימנסיה שם את לימודיו. במהלך לימודיו הצטרף לחבורת תלמידים שעסקה בפעילות ציונית, בין השאר הפיקו עיתון ציוני מחתרתי. בשנת 1918 החל לימודיו באוניברסיטת מוסקבה ועבר משם לאוניברסיטת חרקוב. הצטרף בחרקוב לתיאטרון היידי "אונזער ווינקל" שהוקם אז וכן שיתף פעולה עם צבי פרידלנד ופאני לוביץ' בעריכת נשפים עבריים. בנוסף, הקים עם אברהם לוינסון את אגודת "הזמיר" לאמנות ותרבות עברית. בשנת 1919 עזב את "אונזער ווינקל" ואת חרקוב ושב לריגה.
גור עלה לארץ ישראל בשנת 1921, בגיל 24, והתיישב בתל אביב. בשנים 1922-1923 הופיע ב"תיאטרון העברי" עם מרים ברנשטיין-כהן, ארי קוטאי, מאיר תאומי ויוסף אוקסנברג. בשנת 1922 הקים בגימנסיה הרצליה חוג דרמטי. ב-1924 הצטרף לתיאטרון הארץ ישראלי והופיע בין היתר במחזות "הדיבוק", "קשה להיות יהודי" ו"אין מזל" מאת שלום עליכם, "רוחות", "אל נקמות" לשלום אש ו"יזרעאל" של הנרי ברנשטיין. בשנת 1925 יצא עם מספר שחקנים לשנת השתלמות מקצועית בברלין. שם העלו את המחזה "בלשאצר". גור הוזמן על ידי רשת החינוך העברית תרבות לקובנה ב-1926 כדי לייסד שם תיאטרון עברי. בהיותו בקובנה נישא בשנת 1929 למרים ברנשטיין-כהן. בשנת 1935 שבו בני הזוג לארץ ישראל והקימו את תיאטרון "קומדיה ארץ ישראלית". הם העלו את המחזות "הילד הזר" מאת שקורקון, "המכשפה" מאת גולדפדן וכן מחזה ארצישראלי ראשון "גיטל מחפשת עבודה" מאת לאופולד לינדטברג. ייסד עם יוסף גולנד ומיה ארבטובה בשנת 1939 את להקת הרביו - "אף על פי" וביים חלק מהצגותיה. בשנת 1944 הצטרף לתיאטרון לי לה לו. בשנת 1949 הצטרף לתיאטרון הקאמרי והופיע בו עד לפטירתו. במהלך הקריירה שלו הופיע גם במחזות ז'אן ד'ארק, הטירה, הקמצן, וויצק, מהומה רבה על לא דבר, הצל, אדם לכל עת, אופנהיימר, רומיאו ויוליה, האדרת, הנרי הרביעי, חלק שני, המבול, תעלולי נאסר א-דין, האיש שבא לסעוד, פונדק בדרך, אני והסרג'נט, אין ברירה להובסון, הקיצו ורננו, לאחר הנפילה, המטאור, נוכלים ואוהבים, רומנוב וג'ולייט, גיבור היום, גנרל קישוט, שועלים קטנים. גור השתתף ב-1953 בסרט דני ועליזה וב-1963 בקומדיה רק בלירה.
מיכאל גור נפטר מהתקף לב בג' באייר תשכ"ט, בגיל 70 ונטמן בבית העלמין הדרום. הותיר אחריו את רעייתו מרים ברנשטיין-כהן ובת משותפת, שחקנית הקאמרי אביבה גור.
עיריית תל אביב הנציחה את זכרם בשלט בחזית הבניין בו התגוררו בני הזוג ברחוב ביל"ו 5.
קישורים חיצוניים
עריכה
מיכאל גור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מיכאל גור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מיכאל גור, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- דוד תדהר (עורך), "מיכאל אליהו גור", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1242
- מיכאל גור, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב