מיכאל פייגה
מיכאל פייגה (5 ביולי 1957 – 8 ביוני 2016) היה מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נרצח בפיגוע הירי במתחם שרונה שבתל אביב.
לידה |
5 ביולי 1957 ישראל |
---|---|
נרצח |
8 ביוני 2016 (בגיל 58) שרונה, ישראל |
ענף מדעי | סוציולוגיה, אנתרופולוגיה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום קבורה | רחובות |
פרסים והוקרה | פרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל לשנת 2010, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" |
ביוגרפיה
עריכהפייגה נולד בירושלים, בן בכור ליהודה, פיזיקאי גרעין ומומחה לקרינה רדיואקטיבית ולפיתוחים רפואיים קשורים, ולשרה ממשפחת בן-צור. כשהיה כבן שלוש עברה המשפחה מירושלים לרחובות, שם למד בבית הספר היסודי סמילנסקי ובתיכון דה שליט. שירת בצה"ל בהנדסה קרבית, בתחום של לוחמת אב"כ, ולאחר מכן החל בלימודיו לתואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. המשיך בלימודיו לתואר שני, ובשנת 1995 השלים את עבודת הדוקטורט שלו, "תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של האידאולוגיות של גוש אמונים ושלום עכשיו", שאותה כתב באוניברסיטה העברית.
ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ומרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וראש המסלול לתואר ראשון ללימודי מדינת ישראל. הוא עסק בחברה הישראלית, בזיכרון קולקטיבי ובמיתוס פוליטי (Political myth). נודע בסגנון ההוראה הישיר שלו, והדריך חוקרים רבים מישראל ומהעולם בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם.
פייגה ערך יחד עם פרופסור פנינה מוצפי-האלר את כתב העת "הגר" (Hagar), היוצא לאור בשפה האנגלית בישראל ועניינו לימודי חברה.
ב-8 ביוני 2016 נרצח בפיגוע הירי במתחם שרונה.[1]
פרסים
עריכהבשנת 2010 זכה פייגה בפרס שפירא של האגודה ללימודי ישראל,[2] לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות האידאולוגית דרך בחינת התנועה הלאומית דתית גוש אמונים.
משפחתו
עריכהפייגה היה נשוי לנורית, ולהם שלוש בנות. התגורר עם משפחתו ביישוב הקהילתי מדרשת בן-גוריון ואחר כך ברמת גן. אחיו, אוריאל פייגה, הוא מדען מחשב במכון ויצמן למדע.
ספרים
עריכה- מיכאל פייגה, שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל, ירושלים: מאגנס (2002).
- מיכאל פייגה וצבי שילוני (עורכים), קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל, מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות (2008).
- מיכאל פייגה, על דעת המקום: מחוזות זיכרון ישראליים, עורך: דוד אוחנה, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון (2017).
- Michael Feige, Settling in the Hearts, JEWISH FUNDAMENTALISM IN THE OCCUPIED TERRITORIES, Wayne State University Press, 2009
- Michael Feige, The Semiotics of Israeli Space and Time, Liverpool University Press, 2020
קישורים חיצוניים
עריכה- דף לזכר מיכאל פייגה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- מיכאל פייגה באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באנגלית)
- מיכאל פייגה, באתר Academia.edu
- ניר חסון, טראומה, מה פתאום טראומה?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
- הספרים של מיכאל פייגה, באתר "סימניה"
- מיכאל פייגה (1957-2016), דף שער בספרייה הלאומית
עם מותו:
- ד"ר מיכאל פייגה איננו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 9 ביוני 2016.
- הספד למיכאל פייגה בעיתון האוניברסיטה, יולי 2016
- אריק בנדר, "מורה נערץ": ד"ר מיכאל פייגה הספיק להעביר שיעור לתלמידיו ולהרצות בכנס לפני שנרצח בת"א, באתר מעריב אונליין, 9 ביוני 2016.
- עמית סגל, "מלח הארץ, איך ממשיכים מפה?", באתר מאקו, 9 ביוני 2016.
- נעמה אנגל משאלי, לפני חתונת בתו: ד"ר פייגה נרצח בת"א, באתר nrg, 9 ביוני 2016
- דוד אוחנה, מיכאל פייגה שנרצח בשרונה: קורבן של נושא מחקרו, באתר הארץ, 18 ביוני 2016
- מוריאל רם, בין הכרה להזרה: מיכאל פייגה (1957–2016), תיאוריה וביקורת 47, 2016
מכּתביו:
- "זה סיפור על מקום וזה המקום": דיוניסוס בסנטר ומבט נוסף על ההיסטוריוגרפיה הישראלית, תיאוריה וביקורת, 26, עמ' 201–234, אביב 2005.
- האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום, עיונים בתקומת ישראל, 20, עמ' 122–143, 2010.
- הלוויה על סף הצוק: ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון, יחד עם דוד אוחנה, ישראל, 17, עמ' 25–57, 2010.
- עוצמתו של הראש וגמישותו של הקיר, זמנים, 93, 2006.
הערות שוליים
עריכה- ^ דנה ירקצי, אור רביד ויניר יגנה, פורסמו שמותיהם של ארבעת הנרצחים בפיגוע במתחם שרונה בת"א, באתר וואלה, 9 ביוני 2016.
- ^ Shapiro Award for Best Book in Israel Studies, Association for Israel Studies