מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית. לפי המתואר בתנ"ך, הוא היה נביא שפעל בממלכת יהודה ובממלכת ישראל באמצע תקופת בית ראשון. הוא ניבא בימי יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה, והיה עד לרעידת האדמה שהתרחשה בתקופת מלכותו של עוזיהו מלך יהודה (מיכה א, ג-ד), ב-750 לפני הספירה בקירוב. ספרו, בן שבעת הפרקים, הוא השישי בקובץ התרי עשר, וממוקם בין ספר יונה לספר נחום. בין נבואותיו יש נבואות פורענות וגם נבואות נחמה, אולם בעיקר הוא מתבלט בדברי התוכחה שלו אל ראשי העם ומושליו. מיכה היה אחד מ"ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק" - כפי שאמרו חז"ל, כלומר שפעלו באותה תקופה - הושע, ישעיהו, עמוס ומיכה (ומיכה כנראה היה הצעיר מביניהם). אף על פי שאירועים היסטוריים (דוגמת מסעות צבא אשור בארץ ישראל) לא נזכרים במפורש בספרו, ניכרת בבירור השפעתם על נבואותיו, וגם מסגרת התקופה משתלבת היטב עם ספרו. מוכרת במיוחד נבואתו "...וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה" (מיכה ד', ג').

מיכה

מיכה הנביא נושא נבואה בפני קהל. יצירתו של גוסטב דורה
עיסוק	נביא

פרטים אישיים

הכתוב לא מוסר פרטים אישיים רבים על מיכה. נכתב כי היה "מֹּרַשְׁתִּי" כשהכוונה, כך נראה, לבן העיר מוֹרֶשֶׁת גַּת או מָרֵשָׁה. מבין השורות אפשר להסיק עוד פרטים אחדים אודות מיכה: משלושה נימוקים אפשר להסיק שהיה בן המעמד הנמוך: ראשית, הוא לא מתערב כלל בענייני מדיניות, ולא מנסה להשפיע על המלכים לבצע או להימנע ממהלכים מדיניים כלשהם – זאת בניגוד לנביאים בני תקופתו כישעיהו בן אמוץ. שנית, מיכה מכנה את המעמד הנמוך בעם בתואר "עמי", ולא קורא לאנשיו בכינויים בעלי הקשר שלילי שנפוצו בקרב נביאי תקופתו, דוגמת "עניים" או "אביונים" – ומכאן אפשר להסיק שהוא עצמו חי בקרב מעמד זה. שלישית, שם אביו לא נזכר, בשונה מהושע וישעיהו. מאידך, ייתכן כי מיכה היה בן למשפחת נביאים שפעלה ממרשה. נביא נוסף מעיר זו היה אליעזר בן דודוהו, אשר הוכיח את יהושפט מלך יהודה על שיתוף הפעולה שלו עם אחזיהו מלך ישראל.

התגובות לנבואתו

על התגובות לנבואתו ניתן ללמוד משני מקורות: ספר מיכה עצמו, וסיפור על ירמיהו הנביא, המופיע בספר ירמיהו, פרק כ"ו.

בספר מיכה ניכר שהתנגדו למיכה ולא קיבלו את נבואותיו, וכנראה אף לעגו לו וביזו אותו: "אַל-תַּטִּפוּ, יַטִּיפוּן", אומר מיכה, וממשיך: "לֹא-יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת" (ב', ו'). פירוש: האנשים להם מטיף מיכה "מטיפים" לו שלא להטיף להם, על פי דבריו, והוא נסוג בבושה. הוא ממשיך ואומר "לוּ-אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר - וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה" (ב', י"א).

לעומת זאת, בסיפור המסופר בספר ירמיהו, פרק כ"ו נראה שנבואתו של מיכה עשתה רושם כביר על שומעיה: כשירמיהו הוכיח את העם (שנים רבות אחרי מיכה), ורצו להוציא אותו להורג בשל כך, נזכרו זקני הארץ בנבואת מיכה ובחזרתו בתשובה של העם בעקבותיה: "וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל-כָּל-קְהַל הָעָם לֵאמֹר: 'מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: 'כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת: צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר'; הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכָל-יְהוּדָה?! הֲלֹא יָרֵא אֶת-ה', וַיְחַל אֶת-פְּנֵי ה' - וַיִּנָּחֶם ה' אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר עֲלֵיהֶם'" (ירמיהו, כ"ו, י"ז–י"ט). מכאן נראה בבירור, שקהל השומעים, ובראשו חזקיהו המלך, חזר בתשובה בעקבות דברי מיכה. יתרה מזאת, חזרה בתשובה זו נזכרה שנים רבות לאחר מכך כמופת לנבואה מוצלחת. למעשה, זוהי הפעם היחידה בתנ"ך כולו שנביא מצוטט בספרו של נביא אחר. יש להעיר שנבואה זו מופיעה בשינויים קלים בספר מיכה עצמו (ג', י"ב).

אפשר ליישב סתירה זו בכמה דרכים. ראשית, סביר כי לרוב נבואותיו של מיכה התייחסו באדישות ואף בכעס, אך הנבואה בה קבע כי ירושלים תחרב גרמה לזעזוע ולהלם: הייתה זו, כך נראה, הפעם הראשונה שבה נובא כך. אנשי ירושלים, שהיו בטוחים ש"ה' בְּקִרְבֵּנוּ, לֹא-תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה" (ג', י"א), נדהמו לשמוע נבואה שסתרה את הנחתם וחזרו בגללה בתשובה. שנית, אין דרך לקבוע בוודאות לאיזה מלך שייכת כל נבואה (ראו בהמשך). יכול להיות שזו הייתה הנבואה היחידה מימי חזקיהו המלך, שהתאפיינו בחזרה בתשובה (ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוקים ג'–ו'), ולפיכך חזר העם בתשובה לקול מיכה.

השם מיכה

השם מיכה (קיצור של מיכיה, או מיכיהו) נפוץ בתנ"ך ושזור לאורכו, החל מתקופת השופטים ועד ימי נחמיה. מיכיהו הוא שמם של שלושה אנשים שונים ואישה אחת, מיכיה – שמם של שלושה אנשים פרט למיכה הנביא המכונה גם מיכיה (בכתיב, הקרי הוא מיכה) והשם מיכה חוזר עוד כמה פעמים. בסך הכול קרויים בשמות אלו שנים עשר בני אדם. לעיתים מכונה אותו אדם במקום אחד מיכה ובמקום אחר מיכיהו. השם הוא שאלה רטורית: "מי כה'?", זאת בדומה לשם מיכאל ולשמות מקבילים באכדית.

היות שם זה נפוץ, הביא רבים לזהות, בטעות, בין מיכה המורשתי לבין הנביא מיכיהו בן ימלה המוזכר בספר מלכים א', פרק כ"ב, ופעל בימיו של יהושפט מלך יהודה ואחאב מלך ישראל. נראה כי גם בעל ספר מלכים ביקש לחזק אפשרות זו בכך ששם באחרית דבריו של מיכיהו את המילים "שמעו עמים כלם" - אותן מילים בהן פותח ספר נבואותיו של מיכה המורשתי. אף על פי כן, זיהוי זה איננו עולה בקנה אחד עם תיארוך זמנו של מיכה המורשתי כפי שנראה בהמשך. כמו כן, יצוין שמילים אלו אינן מופיעות באחד מנוסחיו של תרגום השבעים לספר מלכים, אשר הסתמך, כנראה, על כתב יד עברי שבו לא היו מילים אלו - עובדה זו מחזקת את ההשערה כי מילים אלו הן אך ורק תוספת שביקשה לזהות בין שני הנביאים.

מיכה וישעיהו

ע"פ חז"ל מיכה היה הצעיר מארבעת הנביאים שפעלו באותה תקופה: הושע וישעיה, עמוס ומיכה. באופן טבעי, כמות ההקבלות ביניהם רבה. מתוך פסוקים אחדים בספר ישעיהו המרמזים שישעיהו היה מלמד תלמידים (לִמּוּדִים בלשונו), ומן ההקבלות הרבות, הרעיוניות והלשוניות, שבין ספר מיכה לספר ישעיהו, יש המסיקים, שישעיהו הנביא היה מורהו של מיכה (ואף של נביאים אחרים בתרי עשר). לרעיון זה יש אזכור גם באחד ממדרשי חז"ל.

הנבואה "וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה" חוזרת בשינויים קלים בשני הספרים (ישעיהו ב', א-ד|מיכה ד', א-ה). להלן דוגמאות נוספות להקבלות, לשוניות ותוכניות, בין נבואות ישעיהו לנבואות מיכה:

מיכה	ישעיהו
כִּי רִיב לַה' עִם-עַמּוֹ, וְעִם-יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח; עַמִּי, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, וּמָה הֶלְאֵתִיךָ? עֲנֵה בִי! (ו', ב-ג)	נִצָּב לָרִיב ה' וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים; בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא, עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו; וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם? גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם? מלכם (מַה-לָּכֶם) תְּדַכְּאוּ עַמִּי, וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ?! (ג', יג-טו)
רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ (ג' יא)	שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים (א', כג)
אַל-תַּטִּפוּ, יַטִּיפוּן; לֹא-יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת... לוּ-אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר - וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה (ב', ו, יא)	בָּנִים לֹא-אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה', אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים: 'לֹא תִרְאוּ' וְלַחֹזִים: 'לֹא תֶחֱזוּ-לָנוּ נְכֹחוֹת'. 'דַּבְּרוּ-לָנוּ חֲלָקוֹת, חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת!' (ל', ט-י)

על אף כל ההקבלות שהובאו לעיל, ישנם הבדלים משמעותיים בין ישעיהו למיכה. השוני נובע בעיקר מכך שישעיהו היה בן עיר מרכזית - ירושלים - ובן המעמד הגבוה, ומיכה - בן כפר מן המעמד הנמוך.

בעוד שישעיהו הוא נביא כלל עולמי, אשר בין מושאי נבואותיו ישנן מקומות רחוקים כ"אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי-כוּשׁ" (ישעיה י"ח א), מיכה הוא נביא מקומי בלבד. אין לו נבואות על מקומות ואנשים זרים (פרט לנבואות חורבן על אשור, אשר צבאה החריב את שומרון ויהודה באותה עת, ויושבי ארץ ישראל ראו את חייליה בעיניהם).

בניגוד לישעיהו, מיכה נמנע גם מנגיעה כלשהי ביחסים בינלאומיים ובתוכניות מדיניות. הוא כלל לא נותן עצות בענייני מדיניות למלכים השונים אשר בתקופתם ניבא. דרישותיו היחידות הן בענייני צדק חברתי (ומעט בנושאי עבודה זרה).

קבר מיכה הנביא בכאבול

בחז"ל

במדרש חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד, עמוד א') נזכר מיכה כנביא שקבע את דרישות היהדות על שלושה יסודות:

"בא מיכה והעמידן (את המצוות) על שלוש, דכתיב (שכתוב): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ" (ספר מיכה, פרק ו', פסוק ח'): עשות משפט - זה הדין; אהבת חסד - זה גמילות חסדים; והצנע לכת - זה הוצאת כלה ולווית המת".

מקום קבורתו

על פי המסורת מצוי קברו של מיכה בתחומי אחד מבתי הקברות המוסלמים בכאבול, בתוך מערה בנויה ועליה חורבה של מבנה אבנים.

לקריאה נוספת

• שמואל ורגון, ספר מיכה – עיונים ופירושים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד.
• משה צבי סגל, מבוא לפירוש על ספר מיכה, הוצאת דביר, תשי"א.
• משה זיידל, פירוש דעת מקרא לספר מיכה, מוסד הרב קוק, תשל"ז.
• פירושים מסורתיים לספר מיכה.
• יאיר הופמן, מיכה, מקרא לישראל - פירוש מדעי למקרא, הוצאת מאגנס, 2017.

קישורים חיצוניים

• ספר מיכה, באתר ויקיטקסט
• ספר מיכה, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר מיכה, באתר "תורת אמת"
• ספר מיכה, באתר מכון ממרא
• לאה מזור,פירוש חדש לספר מיכה מאת פרופ׳ יאיר הופמן, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• ספר מיכה באתר 929 - תנ"ך ביחד
• פרופ' יאיר הופמן, מבנהו הרכבו ותכלית חיבורו של מיכה פרק ז, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• שיחות בספר מיכה, באתר דעת.
• מידע רב על הנביא, וקישורים למאמרים נוספים, באתר מט"ח.
• מאמרים על מיכה באתר הניווט בתנ"ך של ארגון נח"ת.
• רשימת מאמרים על ספר מיכה באתר רמב"י

• J. M. P. Smith, W. H. Ward., & J. A. Bewer, Micah, Zephaniah, Nahum, Habakkuk, Obadiah and Joel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1911. Online copy at the Internet Archive