מיקלוש קאלאי

מיקלושׁ קָאלַאי דה נוֹגְ'קָאלוֹ (בהונגרית: Miklós Kállay de Nagykálló;‏ 23 בינואר 1887, נירג'האזה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 14 בינואר 1967, ניו יורק, ארצות הברית) היה פוליטיקאי הונגרי שכיהן כראש ממשלת הממלכה ההונגרית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

מיקלושׁ קָאלַאי דה נוֹגְ'קָאלוֹ
Miklós Kállay de Nagykálló

מיקלוש קאלאי, 1942
לידה	23 בינואר 1887 נירג'האזה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	14 בינואר 1967 (בגיל 79) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ממלכת הונגריה
מפלגה	מפלגת האיחוד הלאומי ההונגרי
ראש ממשלת ממלכת הונגריה 9 במרץ 1942 – 22 במרץ 1944 (שנתיים)
פרסים והוקרה
לגיון הכבוד (1939) הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1942)

ביוגרפיה

מיקלוש קאלאי נולד בנירג'האזה למשפחת אצולה רבת השפעה במחוז סבולץ'. בין 1921 ל-1929 כיהן כמושל האזורי מטעם בית המלוכה ההונגרי ובהמשך הצטרף למערכת הפוליטית ההונגרית. בין 1929 ל-1931 כיהן כשר המסחר ההונגרי ובהמשך, בין 1932 ל-1935, כיהן כשר החקלאות. ב-1935 התפטר מתפקידו לאות מחאה על מדיניותו הימנית של ראש הממשלה גיולה גמבש. קאלאי נותר מחוץ למערכת הפוליטית במשך מספר שנים, אך נעתר לבקשתו של עוצר הכתר ההונגרי מיקלוש הורטי לעמוד בראש ממשלה חדשה ולשנות את המדיניות הפרו-נאצית המובהקת של קודמו - לסלו ברדושי. ב-7 במרץ אולץ ברדושי להתפטר ולמשך יומיים מילא את מקומו שר הפנים פרנץ פישר.

ב-9 במרץ 1942 מונה קאלאי לראש הממשלה. קאלאי היה שמרן ותמיכתו בגרמניה הנאצית הייתה מסויגת. עם זאת חיילי הצבא ההונגרי המשיכו בלחימתם לצד הוורמאכט בקרבות החזית המזרחית. לאחר התבוסה בקרב סטלינגרד פתח קאלאי במשא ומתן עם נציגי בריטניה וארצות הברית והעניין הוביל לעימות מול הגרמנים. ב-19 במרץ, שנתיים אחרי מינויו, כבש הצבא הגרמני את הונגריה, הממשלה ההונגרית הודחה ומיקלוש הורטי הושם במעצר בית. דמה סטויאי מונה על ידי הגרמנים לראש הממשלה. קאלאי נמלט לשגרירות הטורקית, אך מאוחר יותר נעצר על ידי הגרמנים, נשלח למחנה הריכוז דכאו ובהמשך למאוטהאוזן. בשלהי אפריל 1945 הועבר לטירול ושוחרר ב-5 במאי 1945 על ידי חיילי הארמייה החמישית של הצבא האמריקני. ב-1946 גלה מהונגריה, השתקע בארצות הברית והתמסר לכתיבת זיכרונותיו. הוא הלך לעולמו בניו יורק ב-1967 והוא בן 80 שנים.

קאלאי והקהילה היהודית

בתקופת כהונתו של קאלאי היה מצב היהודים בממלכת הונגריה טוב יחסית ממצבם בארצות השכנות. בני הקהילה נשלחו לעבודות כפייה וזכויותיהם נשללו, אך הם לא היו נתונים לסכנת השמדה ממוסדת. עם זאת, אלפי יהודים מצאו מותם במחנות העבודה בעיקר בחזית הרוסית. קאלאי מעולם לא הסתיר את עמדותיו האנטישמיות המסורתיות, אך התנגד לפתרון הסופי והתחמק מדרישות הגרמנים לפעול בתחום זה. בשלהי דצמבר 1942 אושרה שוב העלייה מהונגריה, לאחר שהופסקה מספר חודשים קודם לכן עם ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין הונגריה לבריטניה. ניתנה כמות מצומצמת של אשרות, תוך שיתוף פעולה בין הממשלה ההונגרית ובין משה קראוס מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט. עם הכיבוש הגרמני פסקה העלייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיקלוש קאלאי בוויקישיתוף

• יד ושם, מכון משואה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, בעין הסערה - על שואת יהודי הונגריה, הוצאת הדס לאור-אשור, 2004.
• מיקלוש קאלאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: פרנץ פישר

ראש ממשלת הונגריה 9 במרץ 1942 – 22 במרץ 1944

הבא: דמה סטויאי