מירל'ה אפרת
מירל'ה אפרת הוא מחזה פרי עטו של יעקב גורדין.
אודות המחזה
עריכהזהו אחד מהמחזות המפורסמים ביותר של תיאטרון יידיש. הצגת הבכורה של המחזה, ביידיש, בנוסח המקורי של גורדין, התקיימה ב-29 באוגוסט 1898. את דמותה של מירל'ה אפרת גילמו הגדולות בשחקניות התיאטרון היידי. במקור גילמה את דמותה של מירל'ה קני ליפצין, דוד קסלר גילם את דמותו של בנה יוסל'ה ודינה פיינמן גילמה את תפקיד כלתה שיינדלה. היה זה בימי הזהר של התיאטרון היידי בעיר ניו יורק.
הפקה ידועה אחרת הייתה בכיכובה של השחקנית הפולניה אסתר רחל קמינסקה, שהופיעה עמו בניו יורק ב-1912. בתה, אידה קמינסקה, גילמה את התפקיד בתיאטרון היהודי בוורשה ביידיש. עוד קודם לכן קמינסקה, בהיותה בת שתים עשרה, היא הופיעה בסרט הפולני "מירל'ה אפרת", בתפקיד נכדה של מירל'ה. ב-1967 ביימה אידה קמינסקה את המחזה, שיחקה בו בתפקיד הראשי והופיעה איתו בסיבוב הופעות ברחבי ישראל. הייתה זו הפקה בחסות ועד ציבורי בראשות גולדה מאיר.
"מירל'ה אפרת" הועלתה לראשונה בעברית בשנת 1912 בביצוע "אגודת חובבי הבמה העברית", בתרגום לעברית של חבר הלהקה מנחם גנסין, לימים אחד משלושת מייסדי תיאטרון הבימה.
ההפקה המקצועית הראשונה של "מירל'ה אפרת" בעברית נערכה בתיאטרון הבימה בשנת 1939, בבימויו של צבי פרידלנד ובכיכובה של חנה רובינא. ההצגה תורגמה לעברית על ידי א' לוינסון. ההפקה חודשה בשנת 1957 (עם אותו בימוי, תרגום, ושחקנית ראשית).
ב-1987 הוצג המחזה ב"הבימה" בכיכובן של מרים זוהר וליא קניג לסירוגין, בבימוי עמית גזית, ובנוסח עברי שעובד על ידי מרים קיני (על פי התרגום העברי של א' לוינסון), אך כלל שינויים רבים מהנוסח המקורי של גורדין.
ב-1995 המחזה הוצג בתיאטרון יידישפיל, בכיכובה של אורנה פורת, בבימויו של יורם פאלק; הטקסט היה תרגום ליידיש של העיבוד העברי של מרים קיני, שהוכן על ידי צבי שטולפר.
ב-2004 המחזה הוצג בתיאטרון בית ליסין בכיכובה של יונה אליאן-קשת, בבימוי מיכה לבינסון, על פי העיבוד העברי של מרים קיני.
ב-2013 וב-2014 הוצג המחזה בתיאטרון הבימה בכיכובה של גילה אלמגור, בבימוי ועיבוד של חנן שניר; הטקסט היה על פי תרגום חדש מאת אבישי פיש.
ב-2014 הוצג המחזה בתיאטרון היידישפיל בשנית בכיכובה של יונה אליאן קשת, בבימוי ארתור קוגן; הטקסט היה על פי התרגום של שטולפר ליידיש, לעיבוד העברי של קיני.
הנפשות הפועלות
עריכה- מירל'ה אפרת - כבת שישים.
- יוסלה - בנה הבכור, כבן 28.
- דוניה - בנה הצעיר, כבן 25.
- שלמון – מנהל עסקיה, כבן 65.
- מחלה – המשרתת שלה, כבת 55.
- שיינדלה - אשתו של יוסלה, כבת עשרים.
- חנה-דבורה – אמה של שיינדלה, כבת 55.
- נחומצ'ה - אביה של שיינדלה, כבן שישים.
- שלמה'לה – בנם של שיינדלה ויוסלה, בן 13.
תקציר העלילה
עריכהמירה'לה אפרת היא אלמנה עשירה, השולטת במשפחתה ביד רמה וזוכה לכבוד רב בעירה. היא משיאה את בנה הבכור יוסל'ה לשיינדל'ה, נערה ממשפחה ענייה, אך יפה ובעלת יחוס. לאחר הנישואים שיינדלה עוברת להתגורר בביתה של מירה'לה אפרת. שיינדל'ה מתנהגת בגסות כלפי כל בני הבית, בכלל זה מירה'לה. משום אהבתה לבנה, מירה'לה מבליגה על כך. מירה'לה בעזרת מנהל עסקיה שלמון מנהל את עסקי המשפחה באופן בלעדי.
כעבור מספר שנים, כשהמצב הופך לקשה מנשוא, שיינדל'ה ויוסל'ה מבקשים ממירה'לה שתתן להם את חלקם בירושת האב המנוח, כדי שיוכלו להקים בית משלהם. דוניה, בנה הצעיר של מירה'לה מצטרף לבקשה. מירה'לה מגלה להם שאביהם השאיר להם חובות כבדים בסך שישים אלף רובל ושהוא הלך לעולמו משברון לב. לאחר מותו היא פרעה את כל חובותיו ועשתה בעצמה הון גדול.
מירה'לה מחליטה להעביר לידי בניה וכלתה את הניהול הכספי של המשפחה. יחסה של שיינדל'ה כלפי מירה'לה הולך ונעשה אכזרי יותר ויותר והיא מתאכזרת גם אל מחלה, משרתתה הנאמנה. שלמון, מנהל עסקיה מזה שנים רבות מפוטר ובמקומו ניתנת המשרה לנחומצ'ה, אביה של שיינדלה. אלא שנחומצ'ה מתגלה כאיש עסקים גרוע שעסוק בזלילה וסביאה ומערימים עליו בקלות. דוניה, הבן הצעיר, הוא בליין, שמבזבז כספים על ימין ועל שמאל.
לבסוף למירל'ה נשבר מהכול, היא עוזבת את הבית והולכת לגור אצל שלמון, מנהל עסקיה בעבר. מחלה, המשרתת שלה, מצטרפת אליה. במשך עשר שנים היא מתנתקת ממשפחתה ואינה מגיעה אפילו לחתונת דוניה, בנה הצעיר.
כעבור עשר שנים, מגיע בר המצווה של נכדה האהוב שלמה'לה. בנה יוסל'ה מגיע לביתו של שלמון ומבקש ממנה לשוב לביתה והיא מסרבת. אחר-כך מגיעה לבית שיינדלה, לבקשת שלמון. שיינדלה מתחננת שמירל'ה תשוב. היא מסבירה שהתנהגותה הרעה אל מירל'ה נבעה מכך שהייתה ילדה. היא מנסה לכרוע ברך, אך מירהל'ה אינה נותנת לה ובסיומה של השיחה מסרבת לחזור. לבסוף מגיע לביתו של שלמון נכדה שלמה'לה ומירהל'ה נשברת.
בקלטת
עריכה- יעקב גורדין, מירל'ה אפרת, תל אביב : אור עם, תשנ"א. קלטת + חוברת בת ארבעה עמודים. כולל גם דפי הסבר על המחזה ומחברו בעברית ובאנגלית: מירל'ה אפרת - סיפור העלילה, יעקב גורדין. בסדרת מיטב הדרמה האידית על קלטות.
תרגום לעברית
עריכה- יעקב גורדין, מירלה אפרת, תרגום ועיבוד - מרים קיני. תל אביב : אור עם, תשמ"ז 1987.
המחזה בתיאטרון המקצועי הישראלי
עריכה1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 19 ביולי 1939, ההצגה הציגה 228 פעמים
- יוצרים: תרגום - אברהם לוינסון, בימוי - צבי פרידלנד, תפאורה - יצחק פרנקל, מוזיקה - פורדהאוז בן-ציסי.
- שחקנים: מירל'ה אפרת – חנה רובינא, יוסי'לי - צבי בן-חיים, דוניה – רפאל קלצ'קין, ר' שלמון – אהרן מסקין, מחלה - בת עמי אלישיב-פינקל, ר' נחומצ'ה – מנחם גנסין, חנה דבורה - תמימה יודלביץ', שיינד'לה – תמר רובינס, שלמה'לה - חנה הנדלר.
2. תיאטרון הבימה – הצגת בכורה: 1957, זהו חידוש של הצגת הבימה משנת 1939
- יוצרים: תרגום - אברהם לוינסון, בימוי - צבי פרידלנד, תפאורה - יצחק פרנקל, מוזיקה - פורדהאוז בן-ציסי.
- שחקנים: מירל'ה אפרת – חנה רובינא, יוסי'לי – יהודה אפרוני, דוניה - יצחק ברקת, ר' שלמון – אהרן מסקין, מחלה - בת עמי אלישיב-פינקל, ר' נחומצ'ה – חיים אמיתי, חנה דבורה - תמימה יודלביץ', שיינד'לה – שושנה רביד, שלמה'לה: דליה פרידלנד.
3. הפקה בחסות ועד ציבורי בראשות גולדה מאיר – 1967
- בימוי ותפקיד ראשי - אידה קמינסקה.
4. תיאטרון הבימה – הצגת בכורה: 17 בינואר 1987, ההצגה הציגה 167 פעמים (עד יולי 1987)
- יוצרים: תרגום - מרים קיני, בימוי - עמית גזית, תפאורה ותלבושות : אלי סיני
- שחקנים: מירל'ה אפרת – מרים זוהר/ליא קניג, מכלה - מרים זוהר/ ליא קניג, שלמון – שמואל רודנסקי, נחומצ'ה – מוסקו אלקלעי, אשתו חנה דבורה – רבקה גור, יוסלה – עמי ויינברג, דוניה – שמעון כהן, שיינדל - יעל פרל, שלמה'לה הילד - גיל זלמנוביץ'/ רועי שגב/ דוד תירוש.
5. תיאטרון יידישפיל – הצגת בכורה: 31 בדצמבר 1994
- יוצרים: תרגום – שמואל עצמון, בימוי – יורם פאלק, מוזיקה: אבנר קנר, עיצוב במה: מושיק יוסיפוב, עיצוב תלבושות: מיכל לאור, עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי.
- שחקנים: מירל'ה אפרת – אורנה פורת, שמואל עצמון-וירצר, אתל קובינסקה, טרייסי אברמוביץ', בבה ברקוביץ', אנאבלה, ישראל טרייסטמן, מישה טפליצקי, אינו טופר, אנטולי אייזנשטיין, תומר עמרני, שחר רוזנר.
6. תיאטרון בית ליסין – הצגת בכורה: 12 ביולי 2003 (פרס התיאטרון הישראלי להצגת השנה)
- יוצרים: תרגום - מרים קיני, בימוי – מיכה לבינסון, תפאורה – כנרת קיש, תלבושות - דידי גולן, תאורה - יחיאל אורגל.
- שחקנים: מירל'ה אפרת – יונה אליאן-קשת, מכלה – רבקה גור, שלמון – רפי תבור, שיינדלה - דורית בר-אור, יוסל - צחי גליק, דוניה – גיל נתנזון, נחומצ'ה – אברהם סלקטר, חנה דבורה – עדי לב, שלמל`ה – ליאור חן/יהלי סער.
7. תיאטרון הבימה - הצגת בכורה: 2 בספטמבר 2013
- יוצרים: תרגום מיידיש ומוזיקה - אבישי פיש, בימוי - חנן שניר, תפאורה - אלכסנדרה נרדי, תלבושות - סבטלנה ברגר, ניהול מוזיקלי: אבי בנימין תאורה - מאיר אלון.
- שחקנים: מירל'ה אפרת - גילה אלמגור, מחלה - סנדרה שדה, שלמון - שמיל בן ארי, שיינדלה - הילה פלדמן, יוסל'ה - יואב דונט, דוניה ניר זליחובסקי, נחומצ'ה - מיכאל כורש, חנה דבורה - רותי לנדאו, שלמל'ה - מנור חקק/איילי אלדר
קישורים חיצוניים
עריכה- הפקת תיאטרון הבימה משנת 1939
- הפקת תיאטרון הבימה משנת 1987
- הפקת תיאטרון הבימה משנת 2013
- הפקת תיאטרון יידישפיל משנת 1994(הקישור אינו פעיל)
- רות טון ורמי סמו,תכניית מירל'ה אפרת. תיאטרון הבימה 2013
מיכאל הנדלזלץ, "מירלה אפרת": אמא יש רק אחת, באתר הארץ, 8 בפברואר 2014- הסרט מירל'ה אפרת במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)