מלאכת מבעיר
מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת. ככל ל"ט המלאכות, גם מלאכה זו אסורה מכיוון שהייתה נעשית במשכן. אב המלאכה במשכן היה הבערת אש לצורך יציקת כלי המשכן והאדנים, ולצורך בישול הסממנים.
הגדרת המלאכה היא הדלקת אש או הגדלתה.
האיסור
עריכהלמרות שעשייתה בעבודת המשכן הביאה להכללתה בל"ט אבות המלאכה ממילא, מלאכה זו נאסרת בתורה באופן מפורש:
לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
— שמות, פרק ל"ה, פסוק ג'
חז"ל נחלקו, לשם מה נכפל פסוק זה ונכתב למרות שמלאכה זו אסורה במילא. יש שאמרו, שפסוק זה "לחלק יצאת", כלומר לחלק ולומר שכל מלאכה נחשבת לחילול שבת באופן עצמאי, ולכן אדם שעבר על כל ל"ט מלאכות שבת חייב להביא קרבן חטאת על כל אחת ואחת, אם נעשה בשוגג. ישנה דעה אחרת האומרת כי "הבערה ללאו יצאת", כלומר התורה כפלה פסוק זה כדי לומר לך שהבערה אינה אב מלאכה, אלא איסור לאו כמשתמע מהלשון "לא תבערו".
בין שתי הדעות יש חילוק להלכה, בהלכות יום טוב. האיסורים שאסורים ביום טוב, הם רק איסורי שבת שנחשבים למלאכה, שכן התורה אמרה "לא תעשו כל מלאכה" על יום טוב, ולכן אם הבערה נחשבת לאיסור לאו, היא מותרת ביום טוב, אם כי אין להתירה שלא לצורך[1].
לעומתם, לדעת רבי ישמעאל הפסוק מלמד על כך שאין לבצע עונש מוות, בשבת[2], לדעת הרמב"ם איסור זה נמנה אף בתרי"ג מצוות[3]
יישומים
עריכההדלקת נורת להט בשבת נחשבת להבערה. גם הדלקת נורה פלואורסצנטית אסורה באותה חומרה כיוון שהיא מכילה חוטי להט בקצותיה. לעומתן, נורת לד אינה מכילה חוט להט והדלקתה אינה נחשבת הבערה, אך אסורה מדרבנן ככל שימוש בחשמל בשבת.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מבעיר ומכבה, מאת הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה
- אסופת מאמרים בנושא מבעיר ומכבה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א' בתוספות.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ה, עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ד, הלכה ז'. ספר המצוות, לאו שכ"ב.