ממורבוך
ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch ; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה. מרבית האזכורים מתחילים בתפילה "יזכור אלוהים..." וממשיכים במידע ביוגרפי ובעיקר תיאור אופיו ופועלו החיובי של הנפטר.
ספר הזיכרון הוא אחת המסורות העתיקות ביותר להנצחת המת ביהדות, בעיקר אצל יהדות אשכנז. במרבית המקרים הוא נכתב בעברית או בשפת הקהילה, לדוגמה יידיש, ובמרבית הספרים נכתבו גם שמות היהודים שנרצחו בפוגרומים בקהילות הסמוכות.
היסטוריה
עריכהבמאה ה-13 התפתחו רשומות הזיכרון לז'אנר ספרותי. אולם במאה ה-17 הם החלו לשמש לא רק כספרי זיכרון, אלא כאוספי תפילה. הם הוחזקו בבית הכנסת של העירייה, וכך נשמרו ימי הפטירה של נפטרי הקהילה. בנוסף, הם שימשו כלי חשוב עבור צאצאי הקהילה, היות שלא רק שמות הנפטרים הופיעו, אלא גם אירועים מיוחדים ואירועים אלימים ופעולות אנטישמיות כנגד הקהילה.
התיעוד הראשון של רשימת נפטרים הופיע מתקופת גזירות תתנ"ו של האימפריה הרומית הקדושה על הקהילה היהודית. הרשימה הכילה 4 חלקים: תפילה שנאמרת על המתים; רשימה של המתים; הודעות אבל על רבנים ותורמים לקהילה ומסתיימת ברשימה של מתים שיש לשמור את זכרונם. הרשימה מתחילה בחללי מסע הצלב הראשון מהערים וורמס, שפייר, מיינץ, בון וקלן.
ספר הממורבוך העתיק ביותר הוא מתקופת ימי הביניים, מהעיר נירנברג, ידוע בשם "נירנברגר ממורבוך" (גר') והוא נכתב בין השנים 1296–1298.
במהלך השנים נהגו להקריא את רשימת הנפטרים מתוך ספרי הממורבוך ביום כיפור, אולם מנהג זה נעלם עם הזמן.
ספרי הממורבוך בתקופת הנאציזם מספקים תובנה ופירוט על מספר הקורבנות היהודיים. למשל: קורבנות רצח רבים מופיעים בארכיון הפדרלי כמקרי "התאבדות" מכיוון שהם מבוססים על חומרי ארכיון מתקופת הנאציזם. ובממורבוך ניתן למצוא סיבות ונסיבות מוות מפורטות.
לדוגמה: עולה מהממורבוך כי בליל הבדולח בווינה: 7,000 יהודים נכלאו, 4600 נשלחו לדכאו, 27 יהודים נרצחו בדכאו, 680 יהודים התאבדו בדכאו, 94 יהודים התאבדו בווינה ו-832 יהודים התאבדו בשנת 1939, על אף שבתחילה צוין כי נופצו שמשות בלבד (מכאן שמו של הפוגרום).
בנוסף, בכ-500 ספרי ממורבוך מתוארים רדיפות היהודים בגרמניה ונזכרים קורבנות לא ידועים. בנוסף, לאחר השואה הספרים היו עדות לחללים שאין להם קבר או שם, כיוון שהם נמחקו יחד עם קהילותיהם.
יזכּור-ביכער
עריכהזכרם של היהודים לאחר השואה הוביל לניסוח ופרסום של סוג חדש של ממורבוך: "ספרי יזכור" (ביידיש: יזכור-בּיכער). אלה בדרך כלל פותחו על ידי עמותה ובתמיכה של יהודים מהקהילה של אותו אזור באירופה של לפני השואה. הם משמשים עדות על חיי הפאר היהודיים שנהרסו, על הכיבוש הנאצי ועל מות הקדושים של העיר, הכפר או השטעטל. עבור חוקרים הם מהווים מקור עיקרי לחיי היהודים במרכז ומזרח אירופה על מקצועותיהם, טקסי הדת, השירים והריקודים והכליזמרים שלהם.
ראשון הספרים הוא, כנראה, ספרה של קהילת לודז' שפורסם בניו יורק בשנת 1943 על ידי מהגרים יהודים מהעיר הפולנית. הוא משקף את האשמה של סופרים שהשאירו את משפחותיהם בפולין ועברו משבר זהות בין שורשיהם למולדתם החדשה.
בשנת 1979 כבר פורסמו כ-400 ספרים מסוג זה בארצות הברית, צרפת, ארגנטינה וישראל. לרוב הם נדפסו במספר קטן של עותקים, לעיתים רחוקות ביותר מ-500. האוספים המלאים ביותר שלהם נמצאים באוניברסיטה העברית בירושלים, בספריית תרבות היידיש בפריז ובמכון למחקר יהודי בניו יורק המחזיק למעלה מ-700 אוספים.
לקריאה נוספת
עריכה- בצלאל ססיל רות, ספר האזכרה לקהילת פרנקפורט, בתוך:זיכרון פרנקפורט (תשכו) 7-13, חוברת זיכרון לקהילת פרנקפורט ע"נ מיין. ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשכו
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת מאמרים על ממורבוך באתר רמב"י
- ספר הזכרון של קהילת פרנקפורט שי לספריה הלאומית בירושלים, דבר, 16 ביולי 1963
- מימורבוך של קהילת פרנקפורט דמיין, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ממורבוך של קורבנות שואה נוספים, באתר יהודים בפיורדא (בגרמנית)
- צביה קורן, Indexing and cataloging the Frankfurt Memorbuch (באנגלית)