מסכת כלאיים

מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה. כמרבית המסכתות בסדר זה, היא מופיעה במשנה, בתלמוד הירושלמי ובתוספתא בלבד, ולא ידוע על תלמוד בבלי עליה.

מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלאים, פרק ז' משנה א'

המסכת עוסקת בדיני "כלאיים", המבוססים בעיקר על הפסוק^[1]: "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", ועוסקת באופן האיסור, דיני הזרעים, וכו'.

המסכת עוסקת, בין היתר, בסוגי הכלאיים הבאים:

כלאי זרעים: זריעת ירקות, דגנים, קטניות זה עם זה בערבוב, או בתוך כרם.
כלאי אילן: הרכבת רוכב מסוג אחד של אילן על כנה מסוג אחר של אילן.
כלאי בהמה: הכלאת שני מיני בעלי חיים. כמו כן, איסור חרישה בשור וחמור יחדיו.
כלאי בגדים: עירוב צמר ופשתן בבגד אחד (ידוע גם בשם שעטנז).

מיקומה של המסכת בסדר זרעים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, סודרה מסכת כלאיים לאחר מסכת דמאי לפי סדר הופעתם בכתוב. שכן קודם נאמר^[2]: "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" ורק בהמשך הפרשה^[3] מופיעים מצוות כלאיים: "אֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ".

פרקי המסכת

הָחִטִּים (תשע משניות^[4]). - דוגמאות למינים שונים ודומים באיסור כלאים.
כָּל סְאָה (אחת עשרה משניות). - מניעת כלאים בהכנות לזריעה והיכר בשדות מעורבים ממינים שונים.
עֲרוּגָה (שבע משניות). - הרחקות והיכר בשדות המעורבים במינים שונים.
קָרַחַת (תשע משניות). - אופני הזריעה המותרים בכרם.
כֶּרֶם שֶׁחָרַב (שמונה משניות). - אופני הזריעה המותרים וקידוש הזריעה האסורה.
אֵיזֶהוּ עָרִיס (תשע משניות). - דיני גפנים המודלים על גדר וכדומה.
הַמַּבְרִיךְ (שמונה משניות). - אופנים בהם הזריעה בכרם אינה מתקדשת.
כִּלְאֵי הַכֶּרֶם (שש משניות). - כלאי בהמה.
אֵין אָסוּר (עשר משניות). - כלאי בגדים.