נורית הירש
נורית הירש (נולדה ב-13 באוגוסט 1942, ל' באב ה'תש"ב) היא מוזיקאית, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית ומלחינה ישראלית. כלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ה'תשע"ו. הלחינה למעלה מ-1,600 שירים.
לידה |
13 באוגוסט 1942 (בת 82) ל' באב ה'תש"ב תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1959 |
מקום לימודים | האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים |
עיסוק | מוזיקאית, מלחינה, מנצחת, מעבדת, פסנתרנית |
סוגה | זמר עברי |
שפה מועדפת | עברית |
כלי נגינה | פסנתר |
בן זוג | משה לינדן |
פרסים והוקרה | |
nurit-hirsh | |
פרופיל ב-IMDb | |
קורות חיים
עריכהנורית הירש נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים שעלו לישראל ממזרח אירופה. אביה הלל היה זמר אופרה בווינה ובישראל פתח בית מסחר לעטים נובעים. אמה לאה לבית זילברשץ הייתה עורכת דין.[1] המשפחה התגוררה בבית יודוביץ (פרי תכנונו של האדריכל דב טשודנובסקי).[2] היא בת דודתה של השחקנית אורלי זילברשץ. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בעירוני א' בעיר. מגיל צעיר עבדה כפסנתרנית בתיאטרון "החמאם" ביפו, בתיאטרון "הבימה" ובסטודיו לבלט, וליוותה בנגינה זמרים של האופרה הישראלית ואת רביעיית מועדון התיאטרון.
את שירותה הצבאי עשתה בלהקת גייסות השריון, וב-1962 השתתפה בתוכניתה החמישית של הלהקה "זמר לשריון". לאחר שחרורה מצה"ל החלה בהלחנת שירים.
הירש היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין במגמה לפסנתר, שם למדה פסנתר אצל אלכסנדר בוך, הלחנה אצל מרדכי סתר, יחזקאל בראון ויצחק סדאי, ניצוח אצל לסלו רוט ותזמור אצל נעם שריף. בנוסף, ניגנה בכיתתו של עדן פרטוש מוזיקה קאמרית ולמדה גם לנגן בקלרינט אצל יעקב ברנע. לאחר מכן, יצאה ללימודים בארצות הברית, שם למדה הלחנה בניו יורק והשתלמה בהלחנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בתחומי מוזיקה לסרטים ומוזיקה אלקטרונית.
יצירתה
עריכהשירה הראשון שהתפרסם היה "פרח הלילך", שהלחינה ב-1965 למילותיו של אורי אסף. השיר הוקלט לראשונה על ידי שלישיית שריד. שיר זה התפרסם לאחר מכן בביצוע הזמרת חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו לאלבומה הראשון מ-1967. שירה המצליח השני היה "כחולה כחלום" שבשנת 1965 ביצעה שלישיית גשר הירקון בתוכניתה השנייה.
בין כותבי המילים עמם הרבתה לשתף פעולה נמנה אהוד מנור. היא הלחינה את שיריו "הבתים שנגמרו ליד הים", "בשנה הבאה", "ללכת שבי אחרייך" ועוד עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים. גם עם יורם טהרלב יצרה להיטים גדולים, כגון "מלאך מסולם יעקב" (צוות הווי נח"ל), "בפרדס ליד השוקת" (יהורם גאון), "אתה לי ארץ" (ירדנה ארזי) ו"חשמל בכפות ידיך" (רותי נבון). הזמרת אילנית הרבתה לבצע את שיריה של הירש, בהם "אל הדרך", "אהבתה של תרזה דימון", "כבר אחרי חצות", "ושוב אתכם" ו"נחמה".
הירש הגיעה להישגים בין-לאומיים כאשר שיריה זכו להצלחה באירוויזיון. באירוויזיון 1973, כאשר ישראל השתתפה לראשונה בתחרות, היא יוצגה בשיר "אי שם" שהלחינה הירש למילותיו של אהוד מנור ובוצע על ידי אילנית. השיר הגיע למקום הרביעי, כשהירש עצמה מנצחת על התזמורת שליוותה את השיר. זו הייתה גם הפעם השנייה (הראשונה הייתה המנצחת השוודית באותה שנה) שאישה ניצחה על תזמורת האירוויזיון. שיא הצלחתה היה בשיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן למילותיו של אהוד מנור, שייצג את ישראל באירוויזיון 1978 וזכה במקום הראשון. בעקבות הזכייה תורגם השיר לשפות נוספות והיה ללהיט עולמי. שיר נוסף פרי יצירתה הוכתר באותה השנה במקום הראשון בפסטיבל הילדים שנערך בפורטוגל, כשהוא הושר על ידי מרינה פיינגולד, ונקרא "פאפא פופאי".
הירש פעלה גם בתחום הזמר היהודי-מסורתי. לחנה ל"עושה שלום במרומיו" נכתב לפסטיבל הזמר החסידי הראשון, שנערך ב-1969, ובבתי כנסת ובקהילות יהודיות רבות בחרו מאז להכליל אותו כלחן תפילה.
הירש הלחינה נעימות ופזמונים למספר סרטי קולנוע ישראלים, כשהבולטים ביניהם היו "בלדה לשוטר", שיר הנושא של הסרט "השוטר אזולאי" של אפרים קישון, שבוצע על ידי אושיק לוי ו"תני לי יד", שיר הנושא של הסרט "מאחורי הסורגים" בביצועו של בועז שרעבי. ב-1978 כתבה את המוזיקה לסרטו של קישון "השועל בלול התרנגולות" וב-1979 את המוזיקה לסרט "אל תשאלי אם אני אוהב". הירש כתבה גם את הלחנים למחזמר "סאלח שבתי", אף הוא של אפרים קישון, בתיאטרון "הבימה". אחד השירים במחזמר, "אח יא ראב", הפך ללהיט גדול שהושר על ידי כוכב ההצגה, זאב רווח. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה - בהם זה של הסדרה "קרובים קרובים". ב-1973 כתבה את המוזיקה לסרט "חכם גמליאל" ממנו התפרסם השיר "דינה" בביצועה של מירי אלוני.
היא תרמה להיטים גם ללהקות הצבאיות בהם: "לצפון באהבה", "לאחד החיילים", "רק בישראל", "אל הנחל" ו"בוא בשלום".
הירש הלחינה גם שירי ילדים רבים, חלקם לפסטיבל שירי ילדים ולפסטיגל. עם הנודעים מביניהם נמנים "ברבאבא" ו"אני ג'ינג'י" בביצוע ציפי שביט, "הדרך אל הכפר" ו"חלקת אלוהים" בביצוע רבקה זהר ו"המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן (על שמו נקרא אלבום אוסף משירי הילדים שלה וכן ספר מנגן משיריה). חוה אלברשטיין ביצעה חלק משירי הילדים של הירש ובייחוד נודעו שיריה "מקהלה עליזה", למילותיה של לאה נאור ו"עץ הכוכבים" היידי במקור. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק" ו"דלת הקסמים". בשנת 1992 הפיקה הירש יחד עם מיכל חזון קלטת וידאו עם שירי משחק וריקודים לילדים בשם "דיג דיג דוג". הקלטת זכתה להצלחה גדולה כשנמכרה במאות אלפי עותקים, ועל פיה הועלה מופע לילדים שזכה גם הוא להצלחה. הירש וחזון הפיקו בהמשך עוד שלוש קלטות המשך בשם זה. ב-2016 הוקדש מופע הילדים "מותק של פסטיבל" לשירי הילדים שלה ובשנת 2021 אחרי שנים שלא כתבה שירים חדשים לילדים כתבה במיוחד לפסטיבל "השיר הבא" לצעירים ביחד עם הפזמונאית לאה לופנפלד את השיר "די בדאי" שזכה בפרס הגדול בפסטיבל.
נורית הירש מרבה להופיע כזמרת עם שיריה במקומות שונים, ומוכיחה את עצמה גם כאישיות בימתית כשהיא שרה עם הקהל ומלווה את האירועים בנגינה בפסנתר.
ב-2014 הלחינה שיר לפסוקי שירת דבורה עבור טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, שהיה בסימן "זמן נשים". השיר בוצע על ידי אסתר רדא ותזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה. בשיר השתתפו גם נגני חיל החינוך והנוער, מקהלת זמר לך מהרצליה, מקהלת שירן מרמת השרון, ומקהלת רון מחולון.
ב-2016 זכתה בפרס ישראל עבור תרומתה לזמר העברי ולאומנות עממית.[3]
להירש התקיימו מספר מופעי הצדעה, בהם בפסטיבל עין גב בשנת 2017, ומופע מחווה ליום הולדתה ה-80 בתיאטרון ירושלים[4].
חיים אישיים
עריכההירש הייתה נשואה לאיש העסקים יורם רוזנפלד, בנו של העיתונאי שלום רוזנפלד, ולזוג נולדו שני ילדים - הבת רותי היא זמרת אופרה והבן דני הוא נגן ומורה לג'אז. בן זוגה הנוכחי של הירש הוא משה לינדן. השניים מתגוררים בתל אביב.
ספרים
עריכהאלבומים
עריכהפרסים
עריכהנורית הירש זכתה במספר פרסים, ביניהם:
- פרס אקו"ם בהלחנה בתחום הזמר העברי - 2001
- אשת השנה מליונס ישראל - 2006
- פרס על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן - 2006
- פרס רוזנבלום על מפעל חיים - 2014
- פרס אמ"י על מפעל חיים - 2016[5]
- פרס ישראל בתחום הזמר העברי - 2016
- פרס ירושלים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה - 2021
- פרס מפעל חיים ב"פסטיבל השיר הבא" 2021
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של נורית הירש (בעברית ובאנגלית)
- נורית הירש, ברשת החברתית פייסבוק
- נורית הירש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נורית הירש, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- נורית הירש, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- נורית הירש, באתר שירונט
- נורית הירש, באתר ספוטיפיי
- נורית הירש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- נורית הירש, באתר Discogs (באנגלית)
- נורית הירש, דף שער בספרייה הלאומית
- נורית הירש, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- נורית הירש, בארכיון הבימה
- נורית הירש, באתר פרס ישראל
- נורית הירש, נורית הירש והיהדות, באתר ynet, 20 באוגוסט 2007
- יובל אברמוביץ', ושוב אתכם: נורית הירש בפרק ב', באתר nrg, 19 ביולי 2008
- רז שכניק, מנצחת, באתר ynet, 28 באפריל 2016
- אהרון ברנע מראיין את כלת פרס ישראל נורית הירש בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 8.5.16
- נתן שחר, נורית הירש, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- נורית הירש, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, מאי 2015
- נתי גבאי, נורית הירש מדגימה איך אפשר להלחין כל שיר בשלל סגנונות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2020
- יוסף ארנפלד, עניין אישי עם נורית הירש, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2021
- מתגעגעת לאהוד מנור ואוהבת את נועה קירל: נורית הירש חוגגת 80, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 4 בספטמבר 2022
- צליל מכוון - נורית הירש, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 27:19)
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב בר-און, נורית הירש מספרת על 20 התחנות החשובות בחייה, באתר מעריב השבוע, 16 באפריל 2014
- ^ דני רכט, בית יודוביץ (דירת הירש), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ חדשות nana10, נורית הירש ודורון אלמוג קיבלו את פרס ישראל, באתר nana10, 12 במאי 2016
- ^ חוגגים 80 לנורית הירש כלת פרס ישראל בזמר העברי, באתר תיאטרון ירושלים
- ^ מאיה כהן, מפעל חיים של אמ"י, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2016