נסיך

נסיך (בלטינית: princeps) הוא תואר שניתן לחבר באצולה הגבוהה, ולעיתים לבעל תואר רם מעלה בארץ או מדינה כלשהי.

בשפות הלטיניות שימשו הטיות שונות של הצורה הלטינית של השם (לדוגמה, בפורטוגזית: Príncipe). בשפות הגרמאניות שימשו מקבילות ל-Fürst, למשל בהולנדית: Vorst, ולצידו הנוסח הלטיני (בהולנדית, Prins). בשפות הסלביות שימשו שני אלה לצד הטיות של המילה הרומית קיסר, מלך קטן (צ'כית: Kníže), קרל (על שם קרל הגדול) כמו במקדונית: Kralevich.

מקור המילה

המילה העברית "נסיך" מופיעה כבר בתנ"ך, ועשויה להתייחס הן לשליט (”שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ” (ספר תהלים, פרק פ"ג, פסוק י"ב)) והן לבנו של שליט שנמשח אחריו, שהיא המשמעות המוכרת ביותר כיום, ומקורה מהשורש נ.ס.כ – ניסוך שמן על ראשו של מיועד למלכות.

משמעויות התואר

במקורו, ברומא העתיקה ובביזנטיון, שימש התואר לציון כל שליט, אם בירושה או כזה שנבחר, בלי קשר לתוארו או לדרגתו הממשית. נוהג זה נמשך גם הלאה, כפי שניתן ללמוד מכותרת ספרו הנודע של ניקולו מקיאוולי, "הנסיך" (Il Principe), המתייחס לא לבעל תואר נסיך אלא לשליט באופן כוללני.

שימוש נפוץ לא פחות הוא התייחסות לנסיך במובן הגנאלוגי. כאן, נסיך משמעו גבר שיש לו קשר דם למשפחת המלוכה ונמצא בעמדה העשויה להוביל אותו, מעשית או תאורטית, לכהן כשליט. מאחר שבמקרים מסוימים התואר נסיך ניתן גם למי שמרוחקים עד שני דורות מן המלך בשרשור הירושה, ובהתחשב בשפע נישואי הביניים בין בני משפחות מלוכה, מספר הנושאים בתואר זה היה עשוי במקרים מסוימים להגיע למאות רבות. התואר "נסיך" הוענק לעיתים גם לבעלה של מלכה. לדוגמה, בעלה של המלכה אליזבת השנייה תוארו נסיך (הנסיך פיליפ). נסיכה הוא מונח המשמש בדרך כלל בהתייחס למי שנשואה לנסיך או לבתו של שליט.

שימוש אחר בתואר נסיך הוא לציון אדם השולט בנחלה מסוימת, לא בהכרח עם קשר כלשהו לקשרי דם למשפחת מלוכה כלשהי. נסיך כזה מכונה לעיתים "נסיך שולט" והשטח שבשליטתו מכונה "נסיכות". לדוגמה, הנסיך אלבר השני, נסיך מונקו, המולך על נסיכות מונקו. כינוי זה נפוץ במקרים רבים בהתייחסות לשליט על שטח קטן יחסית. בימי הביניים שימש הכינוי גם כשמו של בעל נחלה ראשית, שהוא וסאל המלך בלבד. בכנסייה הקתולית שימש התואר לציון הבישוף השליט בשטח מסוים. לדוגמה, הבישוף של רומא, האפיפיור, מכונה לעיתים "נסיך הוותיקן".

בארצות שונות באירופה שימש התואר נסיך לציון כל אדם בעל דרגת אצולה גבוהה, בלי קשר דם הכרחי למשפחת המלוכה. כך, לדוגמה, הנסיך הגרמני (Fürst), הדופן (Dauphin) הצרפתי, או הנסיך הרוסי (קניאז) לא היו בהכרח בני מלוכה או שליטים של שטח מסוים, ותוארם ציין רק את היותם בני המעלה העליונה בדירוג תוארי האצולה.

במקרים שונים, תואר הנסיכות נוצר כדי לכנות שליט של שטח מסוים, אך עם אובדנו של זה נותר כסימון טיטולרי בלבד להיותו נסיך. לדוגמה, מלך הולנד יכונה "נסיך אוראנז'" (Prins van Oranje) על שם השליטה הממשית שהייתה בעבר באוראנז' שבצרפת, בספרד יכונה יורש העצר "נסיך אסטוריאס (Principe de Asturias), בבלגיה ישנם נסיך ליאז' ונסיך ברבן, ואילו יורש העצר הבריטי הוא "הנסיך מוויילס" (Prince of Wales), למרות שגם כאן אין התואר מייצג שליטה ממשית בשטח כלשהו.

באימפריה הרוסית

ערך מורחב – קניאז

נהוג לתרגם את שם תואר האצולה הרוסי קניאז (Князь), ל"נסיך".

החל מאמצע המאה ה-18 חודש התואר "קניאז גדול" (וָליקי קניאז, שהיה בשימוש כשליט רוס הקדומה, נקרא גם דוכס גדול) עבור בניו של הצאר ונכדיו. בנוסף, התואר קניאז, במובן של "נסיך" עבר מדור לדור בירושה אצל בני משפחות אצולה צאצאי שושלת הרוריקית – כמו בלוזרסקי, סלוסלסקי-סלוזרסקי, גורצ'אקוב, או שושלת הגדימינידים – גאליצין, טרובצקוי וכו'. החל מהמאה ה-18, התואר של קניאז, במובן "נסיך", שציין את המעמד הגבוה ביותר בקרב האצולה, התחיל להיות מוענק על ידי הצאר לאצילים שהצטיינו במעשיהם. כך התמנה לקניאז אלכסנדר מנשיקוב, חברו של הצאר פטר הגדול וגם המאהב ויד ימינה של קתרינה הגדולה, גריגורי פוטיומקין.

אחרי שנת 1801, לאחר סיפוח גאורגיה לאימפריה הרוסית, חלק מבני האצולה המקומית, חלקה בקשרי ייחוס עם בית המלוכה הגאורגי, כונו ברוסית "קנזים" או "נסיכים". גם כמה אצילים ממוצא טטרי אימצו את התואר הזה, על בסיס ייחוס משפחתי.