נפש

עיינו גם בפורטל פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה.

נפש (באנגלית: psyche או mind, בצרפתית: esprit = רוח או psyche, בגרמנית: Geist או Psyche ברוסית: Психика) היא מכלול ההתנסויות האישיות והייחודיות שיוצרות את עולמו הפנימי של האדם, וכוללות מודעות, חשיבה, הבנה, תפיסה, זיכרון וקשב, כמו גם דחפים (חלקם לא מודעים), מצב רוח, רגשות וריגושים, הנעה, אפיוני אישיות וביטויים התנהגותיים, המאפשרים לאדם להכיר את עצמו ואת העולם ולפעול תוך כדי כך. הפסיכולוגיה היא המחקר המדעי או האובייקטיבי של התהליכים הקוגניטיביים והמוחיים העומדים בבסיס הנפש. קיומה ומהותה של הנפש נדונים גם בתחומי הפילוסופיה והתאולוגיה. בעוד הפילוסופיה עוסקת בעיקר בשאלת יחסי גוף-ונפש, התאולוגיה עוסקת בנפש ככח המזין את ההוויה החומרית ונותן לה חיות. הפסיכולוגיה היא תחום בגבול בין מדעי הטבע למדעי החברה העוסק בחקר הנפש וההתנהגות, והפסיכיאטריה היא תחום במדע הרפואה העוסק בבריאות הנפש לרבות הפרעות נפשיות.

בפילוסופיה

ערכים מורחבים – בעיית גוף-נפש, פילוסופיה של הנפש, דעת

הפילוסופיה עוסקת בשאלת יחסי גוף ונפש. הקושי נוצר עקב הסתירה בין אירועים כפי שתופס אותם הסובייקט הפרטי הנפשי ובין האירועים כפי שהם נתפסים במרחב הפיזי. כפי שמציינים חוקרים של הבעיה, התהליכים הנפשיים הם פרטיים ואיש אינו יכול לחוש בהם, מלבד הנפש החווה אותם בעצמה. לעומתם, התהליכים הפיזיים שייכים ל"רשות הרבים" מבחינה הכרתית. ניתן לכמת אותם, למדוד אותם ולהשוות ביניהם. כאשר אדם אומר שהוא גבוה יותר מחברו, זהו דבר שניתן להשוות אותו מבחינה כמותית. כאשר הוא אומר שהוא יותר שמח ממנו, זוהי תכונה שאין דרך ברורה למדוד אותה.

בעיית הדואליות של חומר ורוח בפילוסופיה מתקשרת לשאלה מה היא הנפש. אם האדם הוא רק חומר, אזי לנפש האדם יש ביטוי פיזיולוגי בלבד ולא קיימת רוח או אנרגיה של נפש האדם. מנגד אלו הדוגלים בגישה הדואלית טוענים כי האדם מורכב מחומר ורוח ושלנפש האדם יש ביטויים שאינם תלויים בחומר ואף קדמו להיווצרות החומר. שאלה נוספת היא עצם קיום הנפש כיישות לא חומרית בעולם החומרי.

בפסיכולוגיה

המודל הפסיכואנליטי

ערך מורחב – מודל הנפש הפרוידיאני

על פי המודל הטופוגרפי של פרויד, לנפש יש 3 ממדים "טופוגרפיים":

1. המודע, כלומר, המודעות, שהיא החוויה החושית הפרסונאלית של האדם.
2. הלא מודע, שהוא המידע הזכרוני של האדם שמעצב את התנהגותו ונותן לה קווים כללים (בעיקר חוויות חיים קריטיות, רגישות, או מהותיות מאוד משפיעות עליו וקשה לשנותו). ברמה הנפשית הזכרונות שלו הם עמוקים מאוד ומאוחסנים כ"משקעים" (Residue).
3. הסמוך למודע, אותם זכרונות לא מודעים שיכולים להעלות למודע (כלומר, שיש להם את הפוטנציאל לעלות למודע, בכל דרך שתהיה).

לעיתים אין הבחנה משמעותית בין המונח "לא מודע" ל"תת מודע", אם כי אפשר שהמונח "תת מודע" יתאר הן את החלק הלא מודע של הנפש יחד עם החלק הסמוך למודע (שניהם מהווים את התת\מתחת למודע) בעוד שהמונח "לא מודע" יעסוק רק בחלקים שבדרך כלל לא יעלו למודע. ואמנם, חלוקה זו איננה נפוצה בהכרח.

על-פי פרויד, המודל הסטרוקטורלי מייצג את מבנה הנפש. לפי פרויד, הנפש היא מבנה מורכב המחולק לשלוש רשויות, והן:

1. סתמי - איד: החלק המאגד את היצרים הטבעיים
2. אני - אגו: החלק המהווה את עיקר המודע של האדם
3. אני עליון - סופר אגו: החלק המאגד את המוסר וצורכי החברה

בפסיכולוגיה קוגניטיבית

ערך מורחב – דעת

המחקר הקוגניטיבי מתמקד בעיקר בחקר התפקודים הקוגניטיביים הגבוהים של המוח כגון חשיבה, תפיסה, זיכרון, קשב, שפה ופתרון בעיות. בעוד שבעבר לא התייחסו לרגשות כאל תהליך קוגניטיבי, כיום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית כוללת גם מחקר אפקטיבי.

ביהדות

למושג נפש התייחסות רחבה ביהדות ברמות שונות, מן האדם ועד לכללות ההויה. ברמה הכללית ביותר מבואר כי לחיות בכללותה יש נפש. נפש זו היא הרצון המניע את כל היש לפעולה מתמדת של התעלות. ”מכירים אנו את רצון העולם, המדרגה המתגלה בתור נפש החיים שבהוויה, בתור רצון פועל ושואף, שסעיפיו מתגלים בכל, בדצח"מ, בכל פרטים ופרטי פרטים, ובכללי כללים, הולכים אנו עימו להיקף כללותו, באים אנו לידי החלטה, שמגמה יש לרצון זה להתעלות.” (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש כרך ב' שסט, מוסד הרב קוק, תשמ"ה.) בדומה לכך ישנה נפש לכל דומם וחי.

הרמב"ם מייחד לנפש האדם וכוחותיה את הקדמתו למסכת אבות, בה הוא פורט את מרכיבי פעולות הנפש, את דרכי תיקונה, את מטרת הנפש ובמגבלותיה. בין היתר מדגיש הרמב"ם כי על מי שרוצה לתקן את מידות האדם יש ללמוד את תכונות הנפש כמו רופא שבא לרפא את הגוף.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁתִּקּוּן הַמִּדּוֹת הִיא: רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וְכֹחוֹתֶיהָ. וּכְמוֹ שֶׁהָרוֹפֵא אֲשֶׁר יְרַפֵּא הַגּוּפוֹת צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע תְּחִלָּה הַגּוּף אֲשֶׁר יִרְפָּאֵהוּ: כֻּלּוֹ וַחֲלָקָיו מָה הֵם, רְצוֹנִי לוֹמַר: גּוּף הָאָדָם; וְצָרִיךְ שֶׁיֵדַע אֵיזֶה דְבָרִים יַחֲלוּהוּ וְיִשְׁמֹר מֵהֶם; וְאֵיזֶה דְבָרִים יַבְרִיאוּהוּ וִיכַוֵּן אֲלֵיהֶם - כֵּן רוֹפֵא הַנֶּפֶשׁ הָרוֹצֶה לְתַקֵּן מִדּוֹת הָאָדָם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע הַנֶּפֶשׁ וְכֹחוֹתֶיהָ בִּכְלָלָהּ וַחֲלָקֶיהָ, וּמַה יַחֲלֶה אוֹתָהּ וּמַה יַבְרִיאָהּ.

— רבי משה בן מימון, הקדמה למסכת אבות פרק א'.

ראו גם

• תודעה
• פילוסופיה של הנפש
• נשמה
• דעת

לקריאה נוספת

• מארק סולמס ואוליבר טרנבול, המוח ועולם הנפש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
• Daniel Tranel ch. 29 Higher Brain Functions in P.Michael Conn Neuroscience in Medicine, Springer Science & Business Media 2003

קישורים חיצוניים

• סמדר רייספלד, ללכוד את ציפור הנפש, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012