נשיא הודו
ראש מדינת הרפובליקה של הודו ומפקדם הראשי של הכוחות המזוינים של הודו
נשיא הרפובליקה של הודו (בהינדית: भारत गणराज्य के राष्ट्रपति) הוא ראש מדינת הרפובליקה של הודו ומפקדם העליון של הכוחות המזוינים של הודו.[1]
 | |
 | |
| איוש נוכחי | דרופדי מורמו |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 25 ביולי 2022 |
| תחום שיפוט |
 הודו |
| מעון |
רשטרפטי בהוון  |
| משך כהונה קצוב | חמש שנים |
| ייסוד המשרה |
26 בינואר 1950 |
| איוש ראשון | ראג'נדרה פראסאד |
|
presidentofindia | |
  | |
נשיא הודו נבחר בבחירות עקיפות (אנ') על ידי העם באמצעות נציגי שני בתי הפרלמנט של הודו, האספות המחוקקות של כל מדינות הודו, האספה המחוקקת של טריטוריית האיחוד פודוצ'רי וכן האספה המחוקקת של דלהי, לתקופת כהונה של חמש שנים. השבעתו נערכת בנוכחותו של נשיא בית המשפט העליון של הודו, ובהיעדרו של הנשיא - בנוכחותו של החבר הוותיק ביותר בבית המשפט העליון של הודו.
אף על פי שסעיף 53 בחוקת הודו קובע כי נשיא הודו יכול להפעיל את סמכויותיו ישירות או להשתמש ברשות הכפופה לו,[2] עם כמה יוצאים מן הכלל, כל הרשויות המבצעות שתחת הנשיא מופעלות על ידי ראש ממשלת הודו והקבינט שלו. סגן הנשיא תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.
בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי ה"לוק סבהה". רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט בלוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. החלטות הממשל המרכזי נחשבות "החלטות שנתקבלו על ידי הנשיא".
נשיא הודו מתגורר במבנה שנודע באופן מסורתי כרשטרפטי בהוון שממוקם בניו דלהי, לצד כמה מבני ממשל נוספים. משכורתו החודשית היא 150,000 ₹.[3]
נשיאת הודו ה-15 והנוכחית היא דרופדי מורמו, שנבחרה ב-17 ביולי 2022 והושבעה ב-25 ביולי 2022. נשיא הודו הראשון היה ראג'נדרה פראסאד, שנבחר לתפקיד ב-26 בינואר 1950.
רשימת נשיאים
עריכהרשימה זו ממוספרת על פי הנשיאים הנבחרים בבחירות לנשיאות הודו. הכהונות של ורהגירי ונקטה גירי, מוחמד הידאיטוללה, וב"ד ג'אטי, שכיהנו כממלאי מקום (אנ'), אינם ממוספרות. נשיא הודו אינו מייצג שום מפלגה פוליטית. הצבעים המשמשים בטבלה מציינים את הפרטים הבאים:
- מקרא
נשיא הודו
ממלא מקום (*)
| # | שם (נולד-נפטר) |
תמונה | נבחר | תחילת כהונה | סיום כהונה | סגן הנשיא |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ראג'נדרה פראסאד (1884–1963) |
|
1952 1957 |
26 בינואר 1950 | 12 במאי 1962 | סרוופלי רדהקרישנן |
| פראסאד, מביהאר, היה הנשיא הראשון של הודו, וגם הנשיא בעל הכהונה הארוכה ביותר, במשך 12 שנים.[4] היה לוחם חופש במהלך תנועת העצמאות ההודית.[5] פראסאד היה הנשיא היחיד שכיהן בשתי כהונות.[6] | ||||||
| 2 | סרוופלי רדהקרישנן (1888–1975) |
|
1962 | 13 במאי 1962 | 13 במאי 1967 | זקיר חוסיין |
| רדהקרישנן היה פילוסוף וסופר ידוע והחזיק בתפקיד סגן נשיא הקנצלר של אוניברסיטת אנדרה (אנ') ואוניברסיטת בנראס ההינדית (אנ').[7] הוא גם הוכתר כאביר של צבא הזהב של המלאכים על ידי האפיפיור פאולוס השישי. הוא קיבל את אות ההוקרה בהרט רטנה בשנת 1954 לפני שנבחר לנשיא.[8] הוא היה הנשיא הראשון מדרום הודו. | ||||||
| 3 | זקיר חוסיין (1897–1969) |
1967 | 13 במאי 1967 | 3 במאי 1969 | ורהגירי ונקטה גירי | |
| חוסיין היה סגן הקנצלר של אוניברסיטת אליגרה המוסלמית (אנ') וקיבל את אותות ההוקרה פדמה ויבהושן (אנ') ובהרט רטנה.[9] הוא נפטר בעת שהחזיק בתפקיד. הוא היה גם הנשיא שכיהן לזמן הקצר ביותר והנשיא המוסלמי הראשון. | ||||||
| – | ורהגירי ונקטה גירי * (1894–1980) |
|
– | 3 במאי 1969 | 20 ביולי 1969 | – |
| סגן נשיא הודו מ-1967. לאחר מותו של הנשיא זקיר חוסיין, מונה גירי לנשיא בפועל.[10] הוא התפטר לאחר כמה חודשים כדי להשתתף בבחירות לנשיאות.[11] | ||||||
| – | מוחמד הידאיטוללה * (1905–1992) |
|
– | 20 ביולי 1969 | 24 באוגוסט 1969 | – |
| הידאיטוללה שימש כממלא מקום נשיא הודו מתוקף כהונתו כנשיא בית המשפט העליון של הודו, וכיהן עד לבחירתו של גירי לנשיא הודו. | ||||||
| 4 | ורהגירי ונקטה גירי (1894–1980) |
|
1969 | 25 באוגוסט 1969 | 24 באוגוסט 1974 | גופל סוורופ פתק |
| גירי הוא האדם היחיד ששימש גם כנשיא בפועל וגם כנשיא הודו. כיהן כשר העבודה ההודי וכנציב העליון לציילון (סרי לנקה).[12] | ||||||
| 5 | פקרודין עלי אחמד (1905–1977) |
|
1974 | 24 באוגוסט 1974 | 11 בפברואר 1977 | גופל סוורופ פתק (1974)
נילאם סנג'יווה רדי (1974–1977) |
| פקרודין עלי אחמד כיהן כשר לפני שנבחר כנשיא. הוא נפטר ב-1977 לפני תום כהונתו, והיה נשיא הודו השני שנפטר בתפקיד.[13] הוא גם היה נשיא בזמן מצב החירום בהודו.[14] | ||||||
| – | ב"ד ג'אטי * (1912–2002) |
– | 11 בפברואר 1977 | 25 ביולי 1977 | – | |
| ג'אטי היה סגן נשיא הודו בתקופת כהונתו של אחמד, והושבע לנשיא בפועל עם מותו של אחמד.[13][15] | ||||||
| 6 | נילאם סנג'יווה רדי (1913–1996) |
|
1977 | 25 ביולי 1977 | 25 ביולי 1982 | ב"ד ג'אטי (1977–1979)
מוחמד הייאטולה (1979–1982) |
| נילאם סנג'יווה רדי היה ראש השרים הראשון של מדינת אנדרה פרדש. רדי היה חבר הפרלמנט היחיד ממפלגת ג'נטה שנבחר מאנדרה פרדש,[16] והנשיא היחיד מטעמה | ||||||
| 7 | ג'יאני זייל סינג (1916–1994) |
|
1982 | 25 ביולי 1982 | 25 ביולי 1987 | מוחמד הייאטולה (1982–1984)
רמזוואמי ונקטרמן (1984–1987) |
| במרץ 1972 מונה סינג למושל פנג'אב, ובשנת 1980 לשר הפנים של הודו. כיהן כמזכ"ל ארגון המדינות הבלתי-מזדהות בשנים 1983-1986.[17] | ||||||
| 8 | רמזוואמי ונקטרמן (1910–2009) |
|
1987 | 25 ביולי 1987 | 25 ביולי 1992 | שנקר דיאל שרמה |
| ב-1942 נכלא ונקאטראמן על ידי הבריטים בשל מעורבותו בתנועת העצמאות ההודית.[18] לאחר שחרורו הוא נבחר לפרלמנט הזמני העצמאי של הודו ב-1950 כחבר במפלגת הקונגרס ובסופו של דבר הצטרף לממשלה המרכזית, שבה כיהן לראשונה כשר האוצר והתעשייה ולאחר מכן כשר ההגנה.[19] | ||||||
| 9 | שנקר דיאל שרמה (1918–1999) |
|
1992 | 25 ביולי 1992 | 25 ביולי 1997 | ק. ר. נאראיאנאן |
| שרמה היה שר התקשורת ההודי מושל אנדרה פראדש, פנג'אב ומהאראשטרה וסגן נשיא הודו.[20] | ||||||
| 10 | ק. ר. נאראיאנאן (1920–2005) |
|
1997 | 25 ביולי 1997 | 25 ביולי 2002 | קרישן קאנט |
| נאראיאנאן שימש כשגריר הודו בתאילנד, בטורקיה, בסין ובארצות הברית. הוא קיבל דוקטורט במדע ומשפטים והיה גם קנצלר בכמה אוניברסיטאות.[21] הוא היה גם סגן הקנצלר של אוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו (אנ').[22] הוא היה הנשיא הראשון מקרלה, וגם נשיא הראשון מקבוצת דלית. | ||||||
| 11 | עבדול קאלאם (1931–2015) |
|
2002 | 25 ביולי 2002 | 25 ביולי 2007 | קרישן קאנט (2002)
בהיירון סינג שקהוואט (2002–2007) |
| קאלאם היה מדען בעל תפקיד מוביל בפיתוח הטילים הבליסטיים של הודו ותוכניות נשק גרעיני.[23] הוא גם קיבל את אות בהרט רטנה. קאלאם היה ידוע בכינוי "נשיא העם", בשל פעילותו החוץ-נשיאותית. הוא היה הנשיא הראשון של הודו שהיה רווק, והנשיא המוסלמי הראשון שסיים את כהונתו.[24][25][26] | ||||||
| 12 | פרטיבה פטיל (1934–) |
|
2007 | 25 ביולי 2007 | 25 ביולי 2012 | מוחמד חמיד אנסרי |
| פטיל הייתה האישה הראשונה שנבחרה לנשיאת הודו. היא הייתה גם האישה הראשונה ששימשה כמושלת ראג'סטן (אנ').[27][28] | ||||||
| 13 | פרנב מוקהרג'י (1935–2020) |
|
2012 | 25 ביולי 2012 | 25 ביולי 2017 | מוחמד חמיד אנסרי |
| פרנב מוקהרג'י מילא תפקידים שונים במשרדי הממשלה של הודו, כגון שר האוצר, שר החוץ, שר הההגנה וסגן יו"ר ועדת התכנון (אנ').[29] | ||||||
| 14 | ראם נאת' קובינד (1945–) |
|
2017 | 25 ביולי 2017 | 25 ביולי 2022 | מוחמד חמיד אנסרי; וניקאיאח נאידו |
| קובינד היה מושל ביהר מ-2015 עד 2017 וחבר הפרלמנט מ-1994 עד 2006. הוא הנשיא השני מקבוצת דלית לאחר ק. ר. נאראיאנאן. השתייך למפלגת העם ההודית והוא חבר פעיל בראשטריה סווג'מסווק סאנג מנעוריו. | ||||||
| 15 | דרופדי מורמו (1958–) |
|
2022 | 25 ביולי 2022 | מכהנת | וניקאיאח נאידו; ג'גדיפ דהנקר |
| מורמו הייתה מושלת ג'הרקאנד מ-2015 עד 2021 וחברת האספה המחוקקת של אודישה מ-2000 עד 2009. | ||||||
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נשיא הודו
הערות שוליים
עריכה- ^ אודות נשיא הודו, באתרו הרשמי
- ^ Article 53 {Executive power of the Union}, Constitution of India, בוויקיטקסט האנגלי
- ^ President okays her own salary hike by 300 per cent, The Indian Express. 3 January 2009.
- ^ "Rajendra Prasad". The Hindu. India. 7 במאי 1952. אורכב מ-המקור ב-2009-01-11. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה)"Republic Day". Time. 6 בפברואר 1950. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Rajendra Prasad's birth anniversary celebrated". The Hindu. India. 10 בדצמבר 2006. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harish Khare (6 בדצמבר 2006). "Selecting the next Rashtrapati". The Hindu. India. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ramachandra Guha (15 באפריל 2006). "Why Amartya Sen should become the next president of India". The Telegraph. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dr S. Radhakrishnan". The Sunday Tribune. 30 בינואר 2000. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Zakir Husain,". Vice President's Secretariat. אורכב מ-המקור ב-2008-09-24. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shekhawat need not compare himself to Giri: Shashi Bhushan". The Hindu. India. 12 ביולי 2007. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shekhar Iyer (25 ביוני 2007). "Shekhawat will not resign to contest poll". Hindustan Times. India. נבדק ב-4 בינואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Giri, Shri Varahagiri Venkata". Vice President's Secretariat. אורכב מ-המקור ב-2009-02-10. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Gallery of Indian Presidents". Press Information Bureau of the Government of India. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Emergency: The Dark Age of Indian democracy". The Hindu (באנגלית). נבדק ב-25 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Jatti, Shri Basappa Danappa". Vice President's Secretariat. אורכב מ-המקור ב-2009-02-10. נבדק ב-30 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bhargava, G.S. "Making of the Prez – Congress chief selects PM as well as President". The Tribune. India. נבדק ב-6 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wolpert, Stanley A. (1999). India. University of California Press. p. 217. נבדק ב-3 בינואר 2009.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Hazarika, Sanjoy (17 ביולי 1987). "Man in the News; India's Mild New President: Ramaswamy Venkataraman". The New York Times. נבדק ב-6 בינואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Venkataraman, Shri R." Vice President's Secretariat. אורכב מ-המקור ב-2009-02-10. נבדק ב-6 בינואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Navtej Sarna (27 בדצמבר 1999). "Former President Shankar Dayal Sharma passes away". Embassy of India, Washington D.C. אורכב מ-המקור ב-2008-08-08. נבדק ב-6 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Narayanan, Shri K, R". Vice President's Secretariat. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2009. נבדק ב-6 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The BJP's aim was to get rid of me". Confederation of Human Rights Organizations. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2008. נבדק ב-6 בינואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ramana, M. V.; Reddy, C. Rammanohar (2002). Prisoners of the Nuclear Dream. New Delhi: Orient Longman. p. 169.
- ^ Tyagi, Kavita; Misra, Padma. Basic Technical Communication. PHI Learning Pvt. Ltd. p. 124. ISBN 978-81-203-4238-5. נבדק ב-2 במאי 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "'Kalam was real people's President'". Hindustan Times. Indo-Asian News Service. 24 ביולי 2007. נבדק ב-2 במאי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Perappadan, Bindu Shajan (14 באפריל 2007). "The people's President does it again". The Hindu. Chennai, India. נבדק ב-2 במאי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Emily Wax (22 ביולי 2007). "Female President Elected in India". The Washington Post. נבדק ב-2 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pratibha Patil is Rajasthan's first woman governor". Express India. 8 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-2009-01-14. נבדק ב-6 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zee News: Latest News, Live Breaking News, Today News, India Political News Updates, Zee News (באנגלית)