סובוטיצה
סובוטיצה (בסרבית: Суботица ⓘⒾ, בהונגרית: Szabadka) היא עיר השוכנת במחוז באצ'קה שבצפון פרובינציית וויבודינה, העיר השנייה בגודלה בפרובינציה (אחרי נובי סאד), והעיר החמישית בגודלה בסרביה. כל צפון סרביה של היום, לעיתים עד בלגרד היה חלק מממלכת הונגריה במשך מאות בשנים, למעשה עד התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה.
| |||
בניין עיריית סובוטיצה | |||
מדינה | סרביה | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | וויבודינה | ||
מחוז | באצ'קה הצפוני | ||
ראש העיר | מודסט דוליץ' (DS) | ||
שטח | 1,008 קמ"ר | ||
גובה | 109 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 30,176 | ||
‑ במטרופולין | 141,554 (2011) | ||
קואורדינטות | 46°6′1″N 19°39′56″E / 46.10028°N 19.66556°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
www.subotica.rs | |||
סובוטיצה היא העיר הצפונית ביותר בסרביה, נמצאת באגן הקרפטים, וממוקמת כ-10 קילומטרים דרומה לגבול עם הונגריה.
האזור המנהלי של סובוטיצה כולל בתוכה את העיר עצמה, העיירה פאליץ', ושבעה עשר כפרים.
האוכלוסייה בעיר מורכבת מ-35.65% הונגרים, 27.02% סרבים, 10.00% קרואטים ו-9.67% בונייווקים (Bunjevci, קבוצה אתנית סלאבית קטנה שמרכזה באזור הבאצ'קה).
מועדון הכדורגל של העיר, ספרטק סובוטיצה, משחק בליגת העל הסרבית.
הקהילה היהודית
עריכההקהילה היהודית בסובוטיצה נוסדה ב-1775 ועד תום המאה ה-18 הוקם בעיר בית כנסת ונמנו 13 משפחות יהודיות. בראשית המאה ה-19 התגוררו במקום 43 משפחות ובני הקהילה עסקו ביבוא, היו עמילי מכס וחלפני כספים.[1] לאחר הקרע ביהדות הונגריה, השתייכו מרבית יהודי העיר לזרם הנאולוגי ומקצתם לזרם האורתודוקסי.[2]
ב-1900 מנתה הקהילה בסובוטיצה 3,026 נפשות וב-1903 נחנך מבנה בית הכנסת של סובוטיצה הנאולוגי ולצידו תלמוד תורה.[3][1] ב-1923 נחנך בעיר בית חולים יהודי. באפריל 1941 נכבשה ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וסובוטיצה סופחה להונגריה. ממפקד האוכלוסין שנערך בשנה זו עלה, כי בסובוטיצה התגוררו 3,459 יהודים.[2] באמצע 1944 נעצרו יהודי העיר ובהמשך גורשו אל מחנות ההשמדה. לאחר השואה, שבו לעיר שרידי הקהילה וב-1948, לאחר הקמת מדינת ישראל עלו 800 מהם ארצה. ב-1970 התגוררו בסובוטיצה 400 יהודים וב-2004 מנתה הקהילה 240 נפשות.[1]
בבית העלמין היהודי בעיר הוקם גלעד לזכר בני הקהילה שנספו בשואה. ב-2009 וב-2013 חולל בית העלמין ומצבות נותצו.[4]
ילידי המקום
עריכה- ד"ר איזידור מילקו (מקודם בַּדֶקֶר - Baedeker; בהונגרית: Milkó Izidor; סובוטיצה, 1 בפברואר , 1855 – סובוטיצה, 21 באפריל 1932) היה בעל קרקעות, עורך דין, עיתונאי, יהודי-הונגרי, חבר באגודת פטפי ובאגודת דוגוניץ' של סגד.
- בני דלנוקי, (במקור בנימין זינגר 1838 – 1914) היה זמר אופרה (טנור) יהודי-הונגרי.
- ד"ר ג'ורג' טמרין (מקודם גיאורג רפאל קמין, 1921–1987 - ישראל), פסיכולוג.
ערים תאומות
עריכהלסובוטיצה ארבע ערים תאומות:
בנוסף לעיר הסכמי שיתוף פעולה עם ערים נוספות ברחבי העולם והן:
לקריאה נוספת
עריכה- פנקס הקהילות יוגוסלביה, עמ' 218–237
- סאבאדקא, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 277. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סובוטיצה
- יהדות באצ'קה, באתר "יד ושם"
- סבדקה (Szabadka), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- Ferdinand, S. and F. Komlosi. 2017. The Use of Hungarian and Serbian in the City of Szabadka/Subotica: An Empirical Study, Hungarian Cultural Studies, Volume 10. Accessed 08 September 2017. (באנגלית)
- סובוטיצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "סובוטיצה", באתר JewishGen (באנגלית)
- סובוטיקה (סובוטיקה, סרביה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 קהילת סובוטיצה, באתר הספרייה היהודית המקוונת, אוחזר ב-19 באפריל 2014.
- ^ 1 2 סבדקה - סובוטיצה (Szabadka - Subotica), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם.
- ^ קהילת סובוטיצה, באתר jewishgen.org, אוחזר ב-19 באפריל 2014.
- ^ חולל בית העלמין היהודי, באתר ערוץ 7, אוחזר ב-19 באפריל 2014.