סחיפה
בגאומורפולוגיה, סחיפה (או אֵרוֹזְיָה) היא אוסף של תהליכים המסירים חומרים רופפים מפני השטח של כדור הארץ ומובילים אותם למקומות אחרים. הסחיפה מתבצעת באמצעות סוכנים[א] ניידים – תנועתם של מים, רוח וקרחונים, ובניגוד לשחיקה אינה נעזרת בשברי סלעים וגרגרים המצויים בהם להסרת החומרים.
החומרים עליהם פועלת סחיפה והמובלים באמצעותה נקראים סחף, והם מהווים מקור למשקעים היוצרים סלעי משקע.
הגדרה
עריכה
המונח "סחיפה" (מלטינית: erodere – כרסום, כסיסה) משמש במקרים רבים לתיאור כלל התהליכים האקסוגניים[ב] האחראים להרס פני השטח, בניגוד לתהליכים אנדוגניים[ג] דוגמת געשיות וטקטוניקה האחראים ליצירת התבליט של פני השטח. במקרים אלה נכללים בהגדרה גם תהליכי בליה ותנועת בלית.[ד]
לעיתים מוגבל המונח ואינו כולל כלל את תהליכי ההובלה, המוּכלים בחֲסִיפָה (denudation) – מונח הכולל את כלל התהליכים האקגוסניים – בליה, סחיפה והובלת תוצריהן. במקרים אחדים הוא מתייחס אך ורק לתהליכי ההובלה.
במובן הרחב ביותר כוללת הסחיפה הסרת חומרים – שלא בדרך של בליה, גריפתם והובלתם באמצעות סוכנים ניידים[ה] – מים, רוח וקרחונים, והשקעתם במקומות נמוכים.[1] עם זאת, קיימת הסכמה בין מדענים כי אין לכלול את ההשקעה (deposition) בין תהליכי הסחיפה.[2][3]
סוכנים ותהליכי סחיפה
עריכהחלקיקים בלתי מלוכדים ותוצרי בליה נסחפים באמצעות סוכנים ניידים, בעיקר רוח ותנועת מים וקרחונים. בנוסף לסוכנים טבעיים אלה נמנים גם בני אדם על סוכני הסחיפה החשובים.
סוכנים ניידים
עריכהמים
עריכה
על פני כדור הארץ מעצבים מים זורמים את פני השטח באמצעות נשיאת חלקיקים ותוצרי בליה במורד מדרונות, בערוצי נהרות ונחלים ובחופים. בתנועתם הם מתחתרים וחורצים בקרקע, מעמיקים ערוצים קיימים ויוצרים ערוצים חדשים. כוח הסחיפה של המים מצטבר על פני זמן רב, ועשוי ליצור קניונים ארוכים ועמוקים דוגמת הגרנד קניון בערוץ הנהר קולורדו.
טיפות גשם קודחות בקרקע בלתי מגובשת, דוחקות את החלקיקים או מתיזות אותם לכל עבר. גשמים כבדים נושאים את החלקיקים למרחק רב באמצעות שיטפונות.
לאורך חופים חל כירסום בשל התנועה המתמדת של גאות ושפל ושל הגלים, המכרסמים בחופים ומסיעים את גרגרי החול.
תנועת המים ניכרת גם בגלונים – מבנים גליים הנוצרים בקרקעית הים, הנחל או הנהר, כתוצאה מהזזה חוזרת ונשנית של גרגרי החול.
קרחונים
עריכה
תוצרי שחיקה ובליה של סלעים עשויים להילכד בקרחון ולנוע עמו למרחק גדול. החלקיקים ושברי הסלעים הכלואים בו נקראים "טריד קרחוני". גודל החלקיקים הנישאים על ידי הקרחון נע בין גרורות לבין חרסית. סלעים בודדים – הנקראים סלעים תועים – עשויים להינשא ידי קרחון למרחקים גדולים, והם מצויים באזורים שעוצבו על ידי קרחונים דוגמת הרמות המחורצות.
שברי סלעים וחלקיקים נערמים בשולי הקרחון ובחזיתו לתלוליות מוארכות הנקראות מורנות, ובמרכז הקרחון הנסוג נוצרים מבנים בצורת טיפה הנקראים דרמלינים.
מבנה נוסף האופייני לסחיפה קרחוני הוא צוק וזנב – חשיפתו של פקק געשי ושמיטת הטריד הקרחוני בצדו השני, בכיוון תנועת הקרחון.
רוח
עריכהתהליכים גאומורפולוגיים המתרחשים באמצעות רוח נקראים "אאוליים", על שמו של איולוס – בנו של פוסיידון, הנזכר באודיסאה כשליט הרוחות,[4] וסחיפה באמצעות רוח נקראת "סחיפה אאולית".
סחיפה אאולית בולטת במיוחד באזורים צחיחים – בהיעדר צמחייה שתעגן את החלקיקים או מים שילכדו אותם. גרגרים קטנים נישאים באמצעות הרוח לגבהים ולמרחקים שונים: גרגרי חול לגובה נמוך ולמרחק קצר, ואילו גרגרי טין וחרסית נישאים לגובה רב ולמרחקים גדולים ועשויים להיכלל בסופות חול.
השפעה אנושית
עריכה
פעילות אנתרופוגנית[5] נרחבת, המשפיעה עמוקות על פני השטח של כדור הארץ – לעיתים באופן בלתי הפיך, נקראת אנתרופוגאומורפולוגיה. פעולות אנתרופוגניות כאלה הן בנייה, כרייה, חציבה, הסרה של צמחייה טבעית וגידולי חקלאות ונוי, בניית טרסות והטיה של נהרות ונחלים.
פעילות כזו – המשנה את פני השטח וחושפת אותו לסוכני סחיפה – יצרה בשנות ה-30 של המאה ה-20 את קערת האבק. עישוב ורעיית יתר חשפו קרקע לא מלוכדת, ובעקבות בצורת קשה נגרמה סחיפת קרקע נרחבת באזור המישורים הגדולים. סחיפה אאולית נשאה את החלקיקים מזרחה כענני אבק שחורים, שהגיעו עד האוקיינוס האטלנטי ושקעו בו. אסון סביבתי זה הביא להכנת תוכניות להשבת היציבות האקולוגית לאזור ולהקמת "שירות שימור הקרקע" – שלימים הפך ל"שירות הלאומי לשימור משאבי טבע".
גורמים משפיעים
עריכהקיום סחיפה ושיעורה תלויים בכמה גורמים:
- ליתולוגיה – מאפייני הסלע, דוגמת הרכב כימי ומינרלוגי ומבנה, מהווים אחד הגורמים החשובים המשפיעים על סחיפה. מידת הגיבוש של הסלע – המציינת את אחיזתם של הגרגרים והגבישים זה בזה – מאפשרת או מונעת את סחיפתו. ככל שהסלע מגובש יותר, כן הוא יהיה עמיד יותר לסחיפה.
- טופוגרפיה – מקום הימצאותו של המסלע ביחס לסביבה משפיע על שיעור הסחיפה. ככל שהמסלע תלול יותר – הוא יהיה נתון לסחיפה רבה יותר.
- טקטוניקה – לתהליכים טקטוניים השפעה על שיעור הסחיפה מאחר שהם משפיעים על הטופוגרפיה ועל תלילותו של המסלע. לדוגמה, גובהם של האלפים – שהחלו להיווצר בקימוט האלפיני ועדיין מצויים בתהליך התרוממות – מתאזן באמצעות תהליכי סחיפה החלים בהם.[6] בנוסף, היווצרות של סדקים והעתקים יוצרת אזורי חולשה שבהם מתפוררים סלעים ומגדילה את פני השטח החשופים לסחיפה.
- אקלים – לאקלים קשר עקיף לסחיפה, והשפעתו מתבטאת בקביעת הסוכנים הניידים שיבצעו אותה בפועל: באקלים צחיח תפעל סחיפה אאולית, באקלים טרופי, סובטרופי וממוזג – סחיפה באמצעות מים, ובאקלים מושלג או קוטבי – סחיפה קרחונית.
- פלורה – השפעה עקיפה נוספת של האקלים מתבטאת בסוג הצמחייה המכסה את הקרקע או המסלע, וכתוצאה מכך – בעידוד או בריסון של תנועת מים ורוח. לדוגמה, שורשי צמחים עשויים לבקע סלעים ולחשוף אותם לסחיפה, או לקבע חוֹלִיות ולמנוע את סחיפתן באמצעות הרוח.
תוצרי סחיפה
עריכהסחיפה היא תהליך גאומורפולוגי המשנה ומעצב את הנוף. קיימים כמה מבנים וקרקעות האופייניים לסחיפה:
- קניונים – עמקים עמוקים ששוליהם תלולים, הנוצרים מסחיפה נהרית ונחלית.
- מניפת סחף – הצטברות סחף שהובל בסחיפת נהרית ונחלית, המתפתחת על מישור שטוח במוצאו בצורה של מניפה.
- צוקים – מבנים סלעיים תלולים בשולי קניונים או חופים, הנוצרים מסחיפה באמצעות מים – נהרות, נחלים וגלי ים.
- חוליות – גבעה הנוצרת באמצעות סחיפה אאולית. מבנה הדיונה הוא א-סימטרי, והוא מייצג את כיוון הרוח: מדרון מתון בכיוון ממנו נשבה הרוח ותלול בצדו השני. חוליות אופייניות מצויות בישראל בחופי קיסריה, אשקלון, ראשון לציון ואשדוד – שם מצויה הדיונה הגדולה, וכן בנגב – בבקעת עובדה, בחולות חלוצה ובדרומם – בחולות עגור.
- לס – קרקע הלס היא משקע הנותר מסחיפה אאולית.
- חמאדה (Hammada) – רמה מדברית צחיחה המרוצפת בשברי סלעים, שנחשפו לאחר שהרוח סחפה את גרגרי החול שכיסו אותם.
- בתרונות – נוצרים באזורים בהם מצויים חוליות וסלעי משקע שאינם מלוכדים ומהווים מבנה אופייני לסחיפה באמצעות מים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, ירושלים: אקדמון, 1992, מסת"ב 965-350-026-0
- Encyclopedia of Geomorphology, Routledge, London 2004, ISBN 0-415-27298-X
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3
קישורים חיצוניים
עריכה
בילי סביר ומאירה שגב, גדת סחיפה וגדת השקעה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, אנימציה- בילי סביר ומאירה שגב, הסעת חומרים על ידי זרם החוף, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, אנימציה
- סחיפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חסף (שחיקה), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
עריכה- ^ סוכן – במובן של אמצעי, מכשיר, על פי מילון אבן-שושן: "כנוי לחמר הגורם לשנוי בחמרים אחרים בבואו במגע עמם".
- ^ תהליך אקסוגני – תהליך חיצוני, המתרחש מעל פני השטח של כדור הארץ.
- ^ תהליך אנדוגני – פנימי, המתרחש מתחת לפני השטח של כדור הארץ.
- ^ תנועת בלית – תנועה של הבְּלִית – תוצרי הבליה – באמצעות כבידה.
- ^ הובלה זו אינה כולל תנועת בלית המתרחשת כתוצאה מכבידה.
הערות שוליים
עריכה- ^ גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, עמ' 111
- ^ Encyclopedia of Geomorphology, p. 331
- ^ Richard C. Selley, Applied Sedimentology, Academic Press, 2000, ISBN 0-12-636375-7
- ^ Erosion, Encyclopedia.com
- ^ אנתרופוגני – שמקורו במעשה ידי אדם
- ^ האלפים – גדלים או מצטמקים?