ספרות המוסר

ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות. לדברי משה הלברטל, מטרתו של ספר המוסר היא להציב דמות של טיפוס אנושי אידיאלי, שעל האדם לשאוף להידמות לו. ניתן לחלק את ספרות המוסר לשתי חטיבות כרונולוגיות: ספרות המוסר של ימי הביניים, שעיקרה ספרות פילוסופיה ומשלים, וספרות המוסר שנכתבה החל מן המאה ה-16 בקרב חוג מקובלי צפת ומגמתה תיקון עצמי-דתי. יורשי ספרות זו החל מהמאה ה-18 הגיעו בעיקר (אך לא רק) מזרם המתנגדים (לחסידות).

שבט מוסר מאת אליהו הכהן האתמרי, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון

ספרות המוסר בימי הביניים

ספרי המוסר הראשונים נכתבו בערבית יהודית והתאפיינו בכתיבה פילוסופית. הבולטים שבהם הם חובות הלבבות לר' בחיי אבן פקודה, הגיון הנפש (או ספר המוסר) לר' אברהם בר חייא. ספרי המוסר הראשונים שנכתבו בעברית היו ספר מורא של אברהם אבן עזרא וספר המדע: הלכות יסודי התורה לרמב"ם. עוד בסוגה זו ניתן למנות את "אבן בחן" לר' קלונימוס בן קלונימוס ואת מסילת ישרים לרמח"ל, שאף שראה אור ב-1740, הוא משתייך לאותה מסורת פילוסופית.

סוגה נוספת של ספרי מוסר שהיו נפוצים בימי הביניים הם קובצי דרשות, משלים וסיפורי מוסר כגון ספר "בחינת עולם" לידעיה הפניני, ספר "נופת צופים" ליהודה מסר לאון, דרשות מהר"ל מפראג, "ספר המוסר" לר' זכריה אלצ'אהרי, שערי תשובה לר' יונה גירונדי ועוד. צורה נפוצה נוספת להצגת התוכן היא כצוואה של מנהיג תורני או כאיגרותיו (למשל איגרת הרמב"ן).

תת-סוגה נוספת של ספרות המוסר היא פירושים לספרים משלי (בתנ"ך) ופרקי אבות (במשנה; כגון שמונה פרקים לרמב"ם), המספקים קרקע נרחבת להנחיות מוסריות לקוראים. פירושיהם של ר' יונה גירונדי ושל הגאון מווילנא למשלי ולאבות זכו לתפוצה נרחבת. למסכת אבות נודע גם פירושו של רבי חיים מוולוז'ין, "רוח חיים".

חסידי אשכנז יצרו במאה ה-13 ספרות מוסר יוצאת דופן, המושפעת מרעיונות מאגיים ומיסטיים, החשוב שבהם הוא ספר חסידים וכן צוואת רבי יהודה החסיד.

ספרות המוסר במאה ה-18

במאה ה-18 יצרו חכמים מקרב המתנגדים לחסידות ("ליטאים") ספרות מוסר עשירה בכמותה ובביטוייה החריפים "שיצאה בביקורת קשה על העשירים ובעלי השררה, על מעשי עוול של מנהיגי הקהילה ועל מצבם הקשה של המוני העם, ואף תבעה את תיקון המצב"

אחד הספרים הראשונים בסוגה זו הוא קב הישר מאת ר' צבי הירש קאיידנובר (1706) שראה אור עוד לפני פרוץ החסידות.

ספרו של ר' אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, יסוד ושורש העבודה (1782) מקשר בין המידות הראויות: היראה, האהבה לה', התשובה, ההקפדה על קדושה וטהרה והענווה והכוונה בתפילה; לבין הקבלה.

במסגרת המאבק בהתפשטות תנועת החסידות התחברו בליטא בתקופה זו מספר ספרי מוסר שהדגישו את מעלת לימוד התורה ותיארו את השקפת העולם המתנגדית. מהם התפרסמו במיוחד "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הגאון מווילנא, ו"מעלות התורה", מאת רבי אברהם, אחי הגר"א.

באימפריה העות'מאנית נדפסו החל מן המאה ה-18 ספרי מוסר רחבי תפוצה כגון פלא יועץ של ר' אליעזר פאפו ושבט מוסר של ר' אליהו הכהן שראה אור בלדינו ב-1722 שעיקרו תיאורים רבים ומפחידים של הגיהנום הצפוי לחוטאים.

רבי ישראל מאיר הכהן חיבר בשלהי המאה ספרי מוסר רבים שהקו המנחה שלהם הוא חיזוק לקיומן של מצוות שלדעתו בני דורו התרשלו בהם. מתוכם התפרסמו במיוחד חיבוריו על שמירת הלשון.

ספרות תנועת המוסר

עם התפתחותה של תנועת המוסר החל במאה ה-19 חלה פריחה בספרות המוסר. מכתביו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט הוציא לאור תלמידו רבי יצחק בלאזר את הספר "אור ישראל", המציג לראשונה את עקרונות התנועה, שבמרכזם הצורך להכרה בכוחות הנפש של האדם כבסיס לשיטת העבודה הרוחנית הנדרשת ממנו. גם ספרו של הרב בלאזר "כוכבי אור" השפיע על התפתחות התנועה. כתבי תלמידו, רבי שמחה זיסל זיו יצאו לאור בכמה ספרים, הבולט שבהם הוא "חכמה ומוסר". ספרים מרכזיים נוספים על פי אסכולת קלם הם ספרי הרב ירוחם ליבוביץ ממיר, "דעת חכמה ומוסר" ו"דעת תורה", וספרי הרב אליהו אליעזר דסלר, "מכתב מאליהו", המשלבים גם הגות חסידית וקבלית. אסכולת סלובודקה יוצגה על ידי הספר "אור הצפון", אסופה מכתבי רבי נתן צבי פינקל, ה"סבא מסלבודקה", שיצאה לאור על ידי תלמידיו, חתנו הרב יצחק אייזיק שר והרב אברהם גרודזינסקי, ובאסכולת נובהרדוק יצא לאור הספר "מדרגת האדם", אוסף משיחותיו של "הסבא מנובהרדוק", הרב יוסף יוזל הורוביץ. בדור השלישי של תנועת המוסר התפרסמו מלבד "מכתב מאליהו" גם ספריו של הרב שלמה וולבה "עלי שור", "אור יחזקאל" מאת הרב יחזקאל לוינשטיין, "לב אליהו", מאת הרב אליהו לופיאן וספרים רבים נוספים.

בעולם הישיבות, ובפרט בישיבות הנמנות עם הזרם הליטאי והספרדי, מקובל סדר לימוד מיוחד המוקדש ללמידת ספרות המוסר. הספר הנלמד ביותר הוא "מסילת ישרים". ספרים פופולריים נוספים הם "חובות הלבבות", "שערי תשובה" ו"אורחות צדיקים". מתוך ההגות החדשה נלמדים בין היתר הספרים מכתב מאליהו ועלי שור. הלמידה מתבצעת על פי הנחיותיו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט באופן אישי, בשונה משאר סדרי הישיבות בהם נהוג לימוד בחברותא, וניתן דגש על למידה בקול רם ובהתפעלות רגשית.

ראו גם

• מידות טובות
• תנועת המוסר

לקריאה נוספת

• יוסף דן, ספרות המוסר והדרוש, הוצאת כתר 1975
• ישעיהו שחר, ביקורת החברה והנהגת הציבור בספרות המוסר והדרוש בפולין במאה הי"ח, מרכז דינור, תשנ"ב -1992
• ישעיה תשבי, מבחר ספרות המוסר: פרקים נבחרים בצירוף ציונים, ביאורים ומבואות, הוצאת ניומן,
• מסילת ישרים, חובת הלבבות ושמירת הלשון, בסדרת עם הספר, עם פרשנות ומבואות

קישורים חיצוניים

• מתיה קם, פיליפ טריה, ספרות המוסר, באתר "תרבות•il"
• משה הלברטל, ספרות המוסר | חלק א: חובות הלבבות – ר' בחיי אבן פקודה | חלק ב: שמונה פרקים – הקדמת הרמב"ם למסכת אבות | חלק ג: ספר חסידים | חלק ד: מסילת ישרים – ר' משה חיים לוצאטו | בערוץ האוניברסיטה הפתוחה, אוגוסט 2016
• נגה רובין, ספרי המוסר ביידיש של המאות במאות ה-16 – 18, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2018
• ספרות המוסר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רבי שלמה אבן גבירול, ספר תיקון מידות הנפש, באתר דעת
• רבי שלמה אבן גבירול, מבחר הפנינים, באתר דעת
• רבנו בחיי אבן פקודה, חובת הלבבות, באתר דעת
• רבי יוסף קמחי, שקל הקודש, באתר דעת
• שמונה פרקים לרמב"ם (מהדורת א. בן ישראל), באתר דעת
• רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, מעלות המדות, באתר היבורובוקס
• רבי יצחק אבן סהולה, משל הקדמוני, באתר היברובוקס
• רבי יחיאל בן יקותיאל, מעלות המדות, באתר היברובוקס
• ספר אורחות צדיקים, באתר דעת
• מהר"ל מפראג, ספר נתיבות עולם, באתר היברובוקס
• רבי משה קורדובירו, תומר דבורה, באתר דעת
• רבי יהודה אריה ממודנה, צמח צדיק, באתר היברובוקס
• רמח"ל, מסילת ישרים, באתר דעת
• רמח"ל, לישרים תהילה, באתר פרויקט בן-יהודה
• מנחם מנדל לפין, חשבון הנפש, באתר היברובוקס
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מוסר אביך, באתר היברובוקס