סצ'ן
סֵצֵ'ני (בהונגרית: Szécsény) היא עיר במחוז נוגראד בהונגריה ומרכז נפת סצ'ני. משנת 1962 שייכת אליה גם פשטנפוסטה ומשנת 1963 גם בנצורפאלווה (דולאני לשעבר).
| |||
טירת סצ'ני | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | צפון הונגריה | ||
מחוז | נוגראד | ||
נפה | נפת סצ'ני | ||
שטח | 16.54 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 5,155 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 48°04′51″N 19°31′10″E / 48.080833333333°N 19.519444444444°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.szecseny.hu/ | |||
מיקום
עריכהסצ'ני ממוקמת במישור לאורך האִיפּוֹי (נהר האיפוי הוא היובל השמאלי היחיד של הדנובה בהונגריה) ליד נחל דראז'דו (מקורו של נחל דראז'דו הוא בהרי הצֶ'רְהַאט בצפון הונגריה). העיר נמצאת בגובה של 170 מטר מעל פני הים והיא נקודת מוצא למסלולי טיול בהרי הצ'רהאט. סצ'ני ממוקמת בסמוך למסילת הרכבת אסוד - בלשגיארמט - איפויטארנוץ מס' 78 וכביש ראשי 22, כ־19 ק"מ מבלשגיארמט. תחנת הרכבת של סצ'ני ממוקמת צפונית למרכז העיר, עם גישה מהכביש המסתעף מכביש 2205.
היסטוריה
עריכהסצ'ני הייתה אחד היישובים העתיקים ביותר בעמק האיפוי מאז התקופה הפרהיסטורית. אנשי תקופת העצם ותקופת האבן התיישבו על הקרקדומב, תושבי תקופת הברונזה ליד דנדה וגם אנשי תקופת הברזל ישבו באזור. שמה של סצ'ני הוזכר לראשונה בתעודות בשנת 1219, בחלקו כנכס של שבט הקאצ'יץ' (אחד השבטים ההונגרים הקדומים) ובחלקו כמקום השייך למבנה הטירה נוגראד.
בשנת 1333, הוויווד טמאש סצ'ני ואחיו פטר היו הבעלים של סצ'ני. בשנת 1334 העניק קארוי הראשון, מלך הונגריה לסצ'ני אותן זכויות כמו לאזרחי העיר בודה. בהתאם לכך קיבל טמאש סצ'ני רשות להקיף את העיר בחומה, מגדלים, צריחים וחגורות מגן. על פי הנתונים והמחקרים הזמינים, כ-500 מטרים מערבית לטירה של ימינו, על חוף הסטרז'ה, הייתה בעבר טירה או מגדל שמירה קטן יותר, שעדיין ניתן לזהות את התעלה המלאכותית שנחפרה עבורה.
בשנת 1705 פרנץ ראקוצי השני קיים פרלמנט באוויר הפתוח באזור זה, שכונה "חוות העגלים". שם הוא נבחר לנסיך השליט והוכרז על האיחוד הטרנסילבני עם מולדת האם (הונגריה עצמה).[1] בשנת 1709, כחצי שעה מהעיר, שבר הרוזן, הגנרל האוסטרי זיגברט הייסטר, מפקד הצבאות הקיסריים, את כוחם של הקורוצים (המורדים ההונגריים נגד ההבסבורגים) ופיזר את מנהיגיהם לצמיתות.
בשנת 1891 התגוררו בה 3518 תושבים הונגרים; והיה מושב משרד הדת המחוזי ובית המשפט המחוזי; היה ליישוב בנק חיסכון, בית ספר לתעשייה, סחר בבקר, סניף דואר וטלגרף ובנק חיסכון בסניף הדואר. בשנת 1910, מתוך 4245 תושבים, 4210 היו הונגרים (לרבות היהודים שלא נחשבו ללאום). מתוכם 3,523 היו קתולים רומיים, 213 לותרנים ו-456 יהודים (מעל 10 אחוזים). כמעט כל יהדות מקומית זו הושמדה בשואה.
כלכלה
עריכה- ייצור מוצרי בטון, מכונות חשמל ומוצרי מתכת.
- תעשיית הרהיטים, תעשיית הביגוד.
- ייצור לבנים.
- קואופרטיב לאמנות העממית של הפאלוץ
ילידי המקום
עריכה- שַאמוּ יַאסַאִי (בהונגרית: Jászai Samu, עד 1894 Jajtelesz ( סצ'ני, 5 באוקטובר 1859 - בודפשט, 18 בינואר 1927), היה חבר האספה הלאומית של הונגריה, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, יהודי-הונגרי בעל בית דפוס ועורך עיתון.
- הרב בנאט ירחמיאל ברנהרד (1815-1871).
- ג'רג' מארר (בהונגרית: Márer György; סצ'ני, 21 במרץ 1898 – ניו יורק, 24 באוגוסט 1983) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, עורך עיתון.
- ארמין הגדוש, (בהונגרית: Hegedűs Ármin; סצ'ן, 5 באוקטובר, 1869 - בודפשט, 29 ביוני 1945)[2] היה אדריכל יהודי-הונגרי.
- אנדרה פייר (במקור וייס, 1901 – 1971) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא עור.
אתרים בעלי חשיבות
עריכה- הכנסייה הפרנציסקנית הרומית-קתולית (בארוק)
- הכנסייה האוונגלית
- מוזיאון הנוסטלגיה
- מוזיאון פרנץ קוביני בטירת פורגאץ'. (למשפחת הרוזן פורגאץ' הייתה טירה בארוקית שנבנתה בעיירה וסביבה פארק יפהפה)
- טירת בנצור
- טירת סצ'ני היא הצריח הדרום-מזרחי
- גן הטירה סצ'ני
- מגדל השריפות הנטוי (מתחילת המאה ה-18)
- מקום הפרלמנט של סצ'ני (חוות העגלים)
מידע נוסף
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- סצ'ני בפנקס הקהילות הונגריה עמוד 406-407
- סאצ'אן', בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 292-293. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- אלכסנדרה לוזה, סצ'ן, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 374–375), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סצ'ן (בהונגרית)
- סצ'ן (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
- סצ'ן (Szécsény), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אנדרה פייר באתר Arcanum
הערות שוליים
עריכה- ^ Fucskár Ágnes, Fucskár József Attila: Várak Magyarországon. Budapest, Alexandra Kiadó, 2015, 117. oldal. ISBN 978-963-357-649-6
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi állami halotti akv. 341/1945. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-09.