עוץ

עוּץ הוא שמן של שלוש דמויות שונות, שוליות וזוטרות בתנ"ך:

1. בכורו של ארם בן שם בן נח. אחיהם של חול, גתר ומש (ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ג). בדברי הימים א', הוא מוזכר כבנו של שם בן נח, אחיו של ארם
2. בנו הבכור של נחור אחי אברהם
3. בנו של דישן בן שעיר

עוּץ

אב	ארם
צאצאים	Ad

גם המונח ארץ עוּץ מוזכר 3 פעמים בתנ"ך:

1. בירמיהו (כ"ה, כ') כאחד העמים ששותים מכוס התרעלה
2. במגילת איכה (ד', כ"א) ”שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת-אֱדוֹם, יושבתי (קרי: יוֹשֶׁבֶת) בְּאֶרֶץ עוּץ...”
3. בספר איוב (א', א') כמקום מושבו של איוב

ישנם חוקרים ותאולוגים המשערים שמיקומה של ארץ עוץ העתיקה היה באזור ארם, באזור אדום או בבשן.