עטיפת ספר
עטיפת ספר היא חלקו הגלוי לעין כאשר הוא סגור. בספר בכריכה דקה, מתלכדת העטיפה עם הכריכה וכך גם בכריכת עוקדן ובכריכה ספירלית. בספר בכריכה קשה קיימות שתי אפשרויות: עטיפת נייר נפרדת, או עטיפה המהווה חלק בלתי נפרד מהכריכה.
חשיבות העטיפה
עריכההעטיפה יוצרת את הקשר הראשון בין הקורא הפוטנציאלי ובין הספר, והיא המפתה את הקורא המשוטט בחנות הספרים ליטול את הספר לידיו, ולכן לעיצובה חשיבות רבה מבחינה שיווקית. המעצב דן רייזינגר הגדיר את משמעות העטיפה: "עיצוב העטיפה - צופן ויזואלי של תוכן הספר". בעת הוצאה לאור של ספר שאזל מהשוק, פעמים רבות מודפס הספר ללא שינוי, ורק עטיפתו עוברת רענון, לשם התאמתה לרוח הזמן. גם ספרים היוצאים לאור ברציפות משך שנים רבות, משנים מפעם לפעם את עטיפתם.
פיטר מאייר, שהיה במשך 18 שנה נשיא הוצאת ספרי פינגווין, אמר:
שמתי דגש רב על העטיפות. ראיתי בזה חלק מהשאלות התרבותיות שעסקתי בהן. תמיד אמרתי לעורכים שלי שהעטיפה היא חלק מהעסקה שהלקוח עושה ברגע שהוא קונה ספר. אם אני מצליח לשכנע אפילו קורא אחד לקנות ספר מסוים בזכות העטיפה, בעיני זה הישג תרבותי. בסך הכול זה נעשה לטובתו של הספר, והסופרים רוצים מאוד שיקראו את הספרים שלהם
— ריאיון לשגיא גרין, "הארץ", 10.4.97
ארט ספיגלמן, יוצר הקומיקס "מאוס", דיבר על יחסו לעטיפות:
- "אני כמו שיכור, הנמשך לבקבוקים ולתוויות שלהם באותה מידה שאני נמשך לתוכנם. פעם אפילו קניתי ספר בישול - ספר בישול, בחיי - בשל מראה כריכתו".
עטיפת נייר (לספר בכריכה קשה) נוטה להתבלות במהירות, ולכן אינה שימושית. שיפור באיכות העטיפה מושג באמצעות למינציה. התבלותן של עטיפות הנייר הניעה את מוכרי האנציקלופדיה העברית לצאת ב"מבצע לחידוש פני האנציקלופדיה: מכירת עטיפות לאנציקלופדיה". קל יותר להבין מבצע זה אם מתחשבים בעובדה שעקב גודלה מהווה האנציקלופדיה לא רק ספר כי אם גם רהיט שיש לשמור על יופיו.
מרכיבי העטיפה
עריכה
א - דש קדמי
ב - צד קדמי
ג - שידרה
ד - צד אחורי
ה- דש אחורי
לעטיפת הספר שלושה חלקים: צד קדמי, צד אחורי וגב. כאשר עטיפת הנייר נפרדת מהכריכה יש לה גם שני דשים. עיצוב העטיפה מותאם לאופיו של הספר ולקהל היעד שלו. במחלקת הספרים של חנות הכל-בו הנודעת "Harrods" שבלונדון קיים מדור המוקדש לספרים קלאסיים בכריכת פאר (כריכת עור שבה מוטבע שם הספר באותיות זהב). כריכה זו מאפשרת למקם את הספר במשרד יוקרתי או בביתו של עשיר המקפיד על סגנון חייו.
הצד הקדמי של העטיפה
עריכהבצד הקדמי מופיעים:
- שם הספר נכתב באותיות גדולות ובולטות, ומופיע בדרך כלל בשליש העליון של הכריכה. כותרת המשנה של הספר נכתבת באותיות גדולות פחות. לעיתים נכתב גם שם הספר בשני גדלים של אותיות, לשם הבלטת המילים העיקריות בשם ארוך, ובפרט להבחנה בין השם ובין כותרת המשנה.
- שם המחבר
- שם המו"ל והסמליל שלו
- רכיב גרפי הלוכד את העין
- הרכיב הגרפי תואם את תוכנו של הספר: לעטיפה של ספר הומוריסטי תתאים קריקטורה של גיבורי הספר, ולספר עיוני מופשט תתאים כריכה מופשטת. בספרי בישול מופיע, כמובן, צילום של מאכל ממאכלי הספר, ובספרי מסעות יופיע צילום נוף. כאשר מיוחסת חשיבות גדולה למוניטין של המחבר, תתפוס תמונת המחבר חלק גדול מהעטיפה. קשר יוצא דופן מופיע בעטיפת המהדורה החמישית של הספר Compensation Management. במחציתה התחתונה של העטיפה מופיע הציור "הספרה 5 בזהב" מאוסף מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. ציור זה אינו קשור לתוכן הספר, אלא למספר המהדורה.
- בספר שבו האיורים מהווים רכיב מהותי של הספר, כפי שמתאפיינים, למשל, רבים מספרי הילדים, מופיע גם שם המאייר על העטיפה, או לפחות בעמוד השער.
- במהדורה שאינה ראשונה מופיע מספר המהדורה, למשל "מהדורה שלישית".
- מידע ייחודי התואם את אופי הספר. בספרי בישול היוצאים לאור בישראל נכלל בקטגוריה זו הציון "כשר"/"לא כשר". לציון זה חשיבות מיוחדת בספר "בישול איטלקי" שהופיע בשתי גרסאות - כשר ולא כשר.
- להגברת כושר הפיתוי של העטיפה יש המציינים בצד זה פרס חשוב שבו זכה הספר או המחבר, או שם של רב-מכר מאת אותו מחבר. נפוצה יותר הצגת מידע זה בצידה האחורי של העטיפה.
הצד האחורי של העטיפה
עריכההצד האחורי לעיתים ריק לחלוטין, אך בדרך-כלל הוא מנוצל לקידום מכירתו של הספר. לשם כך מופיעה בו פסקה המספקת לקונה הפוטנציאלי מידע מפתה על תוכנו של הספר וייחודו. במהדורה שאינה ראשונה ניתן לתת במקום זה מקצת משבחי הביקורת על הספר. פסקה נוספת בצד זה מוקדשת לתיאור קצר של כישורי המחבר. הגזמה בדברי השבח (על הספר או על המחבר) פוגעת באמינותם. בספריו של דוד אבידן ניתן לפגוש הגזמות כאלה, אך במקרה זה ההתפארות העצמית היא חלק בלתי נפרד מהמשורר. להשלמת תיאורו של המחבר מופיעה לעיתים גם תמונת פניו. בספר "איך לעשות מה" (דן בן אמוץ) ניתנה בצד הקדמי של העטיפה הודעה "תמונת המחבר מאחור", ואכן בצד האחורי של העטיפה הופיעה תמונת המחבר מאחור, כלומר צילום גבו של המחבר.
בנוסף מופיעים בצד זה שם המו"ל וסמלו. בספר המופץ בעיקר דרך חנויות הספרים אין צורך בכתובת המו"ל במקום זה, וניתן להסתפק בכתובת המופיעה בדפי הפתיחה של הספר. בספר שחלק ניכר מהפצתו נעשה ישירות על ידי המו"ל יש תועלת בציון כתובת המו"ל ומספר הטלפון שלו בצד האחורי של הכריכה. בספר הכרוך בכריכה קשה עם עטיפה נפרדת, מופיע חלק ממידע זה בדשי העטיפה, ופעמים רבות מנוצל אחד הדשים למסירת מידע על ספרים נוספים מאת אותו מחבר או באותה סדרת ספרים.
שידרת הספר
עריכהלשידרת הספר שטח מצומצם למדי, ולכן ניתן לתת בו רק מעט פרטים. עם זאת אין לשכוח שזהו הצד הפונה אל הקורא בעת שהספר מונח על המדף, ולכן אין להמעיט בחשיבותו. בשידרת הספר מופיעים שם המחבר (משיקולי מקום מופיע לעיתים רק שם המשפחה), שם הספר, ושם המו"ל או סמלו. במהדורה שאינה ראשונה מודפס פעמים רבות גם מספר המהדורה.
עיצוב העטיפה
עריכה
בעיצוב העטיפה של הספר עוסק פעמים רבות מעצב גרפי שהתמחותו בכך. דוגמה בולטת לכך הם כ-700 מספרי הוצאת "עם עובד", שעטיפתם עוצבה על ידי המעצב שמעון זנדהאוז. בסדרת ספרי "הספרייה" וממשיכתה "הספריה החדשה" עסקה בעיצוב יעל שורץ, ולאחר פטירתה עוסק בעיצוב פרופ' מנחם פרי, עורך הסדרה, תוך שהוא שומר על הקו העיצובי שהתוותה שורץ. פרי תיאר את אופן עבודתה של שורץ:
יעל שוורץ, דוקטור לספרות, קראה את הספרים לקראת עיצוב העטיפה, ברגישות ובעומק, והאימאז' שבחרה לא נועד להיות אילוסטרציה לספר אלא אינטרפרטציה, שלפעמים אף "התווכחה" עם הטקסט של מ"פ בגב הספר.
על הזיקה ההדוקה שבין העטיפה לתוכן הספר עמד פרופ' פרי בדבריו בגב ספרה של נטליה גינצבורג, "העיר והבית":
ציור העטיפה שבחרה יעל שורץ מאיר זווית שנראית תחילה לא צפויה. הוא מתייחס ללוּקרֶציה, האשה בעלת ההריונות הרבים ביותר בספר (משלושה גברים), האומרת: "אני אוהבת שהבטן שלי גדולה". במחשבה שנייה, אכן, ההוֹרוּת הטבעית, הספונטנית, היא הערך החריף ביותר בספר; מול כל הדמויות המחפשות חסוּת וביטחון, היא הדבר שמפציע למרות־הכל, היא הממשי שיכולים להעניקו אפילו אבות לא־אמיתיים, כמין תיקון ליחסים קודמים, חסרים, של הורים־ילדים.
שיקולי שיווק בעיצוב עטיפת הספר
עריכה
לשיקולי שיווק יש משקל רב בעיצוב העטיפה. משקל זה מורגש בצורה בולטת בשתי עטיפותיו של הספר "נפלאות התבונה".
עטיפת המהדורה הראשונה של הספר, שיצאה לאור בארצות הברית באמצע 1998, נושאת עליה את דיוקן פניו של גיבור הספר, ג'ון נאש, בצעירותו. על עטיפת המהדורה הראשונה של הגרסה העברית לספר, שיצאה לאור זמן קצר קודם הגעת הסרט לארץ, מצויר דיוקן מופשט קמעה, שנראה כעיבוד של דיוקנו של נאש. במהדורה החדשה של הגרסה האמריקנית ובעקבותיה גם בגרסה העברית, מופיע על העטיפה תצלום דיוקנו של ראסל קרואו, כפי שהוא נראה בסרט שנעשה בעקבות הספר.
רק מתן עדיפות עליונה לשיקולי שיווק עשוי להביא לכך שעל ספר ביוגרפי מופיעה תמונתו של שחקן קולנוע, ולא תמונתו של האדם שזו הביוגרפיה שלו. החלפת עטיפת הספר עלולה להשלות את הקונה הפוטנציאלי כאילו מדובר בשתי וריאציות של אותה יצירה (והיו מקרים שבהם הוצג הספר בחלון ראווה של חנות ספרים ועליו מדבקה "על-פי הסרט").
ראו גם
עריכה- עטיפות ספרים - קבצים המשמשים להצגת עטיפות ספרים בוויקיפדיה העברית
קישורים חיצוניים
עריכה
- מרב יודילוביץ', עטיפה קטלנית, חלק א', באתר ynet, 31 במאי 2001
- מירב יודילוביץ', עטיפה קטלנית, חלק ב', באתר ynet, 31 במאי 2001
- טל מרמלשטיין, חיים בתוך עטיפה, באתר "ישראל היום", 22 ביוני 2010
- שרי שביט, אופנת ההלבשה של המילה הכתובה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2010
- דוד אסף, גלגולו של איור: מה קשה פה לרש"י?, בבלוג "עונג שבת", 05 ביולי 2012
מאשה צור-גלוזמן, נא להסתכל בקנקן - עטיפת הספר כחזות הכל, באתר הארץ, 7 ביוני 2013- עופר שדמי, על מותן של עטיפות הספרים ולידתן מחדש בעידן הדיגיטלי, בבלוג "סיפור. כיסוי"
- אורנה לוין, נוכחותן של יצירות אמנות בעטיפות רומנים, כעת, עמ' 76
- מורן שוב רובשוב, צָפוּן בָּרֵךְ | שער של ספר שמתחפש לטור בעיתון, באתר "מעלה", ספטמבר 2021 - על עטיפת הספר "דבר שמתחפש לאהבה"
- עדה רוטנברג, מאמר על יצירת עטיפה לספר, 25 ביוני 2016