עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

עמנואל טוב

לידה	15 בספטמבר 1941 (בן 83) אמסטרדם, נציבות הרייך הולנד
שם לידה	Menno Toff
ענף מדעי	מדעי היהדות
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	שמריהו טלמון, פרנק מור קרוס
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 1965)
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2009) פרס א.מ.ת. (2004)
בן או בת זוג	ליקה טוב
מספר צאצאים	3
www.emanueltov.info
תרומות עיקריות
חקר תולדות נוסח המקרא חקר מגילות קומראן וסופרי קומראן חקירה ממוחשבת של המקרא ומגילות מדבר יהודה

ביוגרפיה

עמנואל טוב נולד באמסטרדם שבהולנד בזמן הכיבוש הנאצי. בהיותו בן שנה מסרו אותו הוריו לטיפולה של משפחה נוצרית. הוריו נספו בשואה, וטוב גדל אצל דודיו באמסטרדם. הוא למד עברית ב"תלמוד תורה" ובד בבד למד בגימנסיה קלאסית, שם למד שפות קלאסיות ושפות אירופיות מודרניות. מגיל 14 היה פעיל בתנועת "איחוד הבונים" בהולנד וכעבור זמן היה מדריך בתנועה, בהיותו בן 18 נשלח להשתלמות במדינת ישראל; ב-1960 שב להולנד והיה שם מזכיר התנועה. ב-1961 עלה לישראל. למד לתואר ראשון במקרא וספרות יוונית ולתואר שני במקרא, שניהם באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו עבד במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית ושימש כמתרגל באוניברסיטה בחוג למקרא. בשנים 1967–1969 השתלם במחלקה ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת הרווארד. עשה את הדוקטורט בהדרכתם של הפרופסורים שמריהו טלמון מהאוניברסיטה העברית ופרנק מור קרוס מאוניברסיטת הרווארד, והגיש את עבודת הדוקטור ב-1973: נושא העבודה היה: "תרגום השבעים לספרי ירמיה וברוך". עם שובו לישראל עבד כאסיסטנט באוניברסיטה העברית ובמכון האוניברסיטאי של חיפה, שהיווה את הגרעין לאוניברסיטת חיפה. ב-1986 מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1990 הופקד על הקתדרה על שם יהודה לייב מאגנס. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות אוקספורד, אופסלה בשוודיה, דושישה (קיוטו) שביפן, מק-קווארי וסידני שבאוסטרליה, סטלנבוש שבדרום אפריקה, האוניברסיטה החופשית באמסטרדם , אוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, ואוניברסיטת האלה שבגרמניה. כמו כן שהה במכונים ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית שבירושלים, בוואסנאר (הולנד), באוקספורד, גוטינגן ובפילדלפיה.

טוב היה מהעורכים הראשיים של מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית, שהכין מהדורה ביקורתית של נוסח המקרא. הוא חבר מערכת בשני כתב עת, Dead Sea Discoveries ו-Journal of Jewish Studies, וישב בוועדה המדעית של הוצאת הספרים מאגנס. טוב הוא ממייסדי קרן המגילות (Dead Sea Scrolls Foundation) ובשנים 1991–2000 יושב-ראש הקרן; חבר המועצה האקדמית של מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה של האוניברסיטה העברית; יועץ לסדרת המחקרים בהולנד Compendia Rerum Judaicarum ad Novum Testamentum; עמית בכיר של מרכז אוקספורד ללימודים עבריים מתקדמים וחבר כבוד בו.

בשנים 1990–2009 היה העורך הראשי של מפעל פרסום מגילות מדבר יהודה. במסגרת זאת הוא הוציא לאור 33 כרכי מהדורות מדעיות בסדרה שראתה אור באוקספורד בשם "תגליות במדבר יהודה", וכן שתי קונקורדנציות.

במסגרת נפרדת הוציא מהדורה אלקטרונית של כל המגילות הלא-מקראיות ומהדורה בת שישה כרכים לציבור הרחב.

כמו כן הוא יצר מהדורות אלקטרוניות של המקרא העברי והיווני.

עמנואל טוב נשוי לליקה לבית אה, ולהם שלושה ילדים וארבע נכדות.

פרסים ותוארי כבוד

• 2024 – הענקת מעמד של Highly Ranked Scholar - Lifetime מטעם ScholarGPS (מקרא, # 1)
• 2023 – פרס ע״ש סלו וג׳נט ברון להצטיינות בחקירת החוייה היהודית
• 2021 – דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קופנהגן
• 2019 – דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סלצבורג
• 2017 – נבחר כחבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
• 2012 - נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• 2010 – מדליה שומרונית לשלום ולהישגים הומניטריים
• 2009 – פרס ישראל בחקר המקרא
• 2008 – דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת וינה
• 2006 – נבחר כחבר חוץ של האקדמיה הבריטית
• 2004 – פרס א.מ.ת. בחקר המקרא
• 1999–2004 – פרס הומבולט למחקר – גרמניה
• 2003 – מדליה ע"ש אובו אמיוס מטעם אוניברסיטת חרונינגן, הולנד.

מחקריו

תרגום השבעים

מחקריו של עמנואל טוב בתרגום השבעים התמקדו תחילה בהתפתחויות פנים-תרגומיות, ואט-אט עברו לעמוד על חשיבות תרגום זה לחקר המקרא: העיבודים הקדומים של תרגום השבעים, טכניקת התרגום, שחזור המקור העברי ("המצע העברי") של התרגום היווני, ערכו של תרגום השבעים לחקירה הטקסטואלית של המקרא, חשיבותם של ספרים מסוימים בתרגום השבעים לפירוש הספרים העבריים ולהבנת גלגוליהם הספרותיים, ולבסוף מקומו של המקור העברי של תרגום השבעים בהתפתחות נוסח המקרא.

מחקריו הראשונים של טוב בתרגום השבעים עסקו בעיבודים (רוויזיות) הקדומים של תרגום זה, שמטרתם הייתה לקרב את הנוסח היווני לטקסט העברי שהיה רווח בארץ ישראל במאה הראשונה לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. טוב השתית חקירה זו על עקרונות יציבים, בקבעו את אמות המידה להגדרת העיבודים ואפיונם. עיסוקו בטכניקת התרגום ובשחזור המצע העברי של תרגום השבעים הושפע מעבודתו המעשית במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. בחקירה זו שילב את עבודת השדה בניסוח כללים מופשטים להערכת הפרטים בתרגום השבעים בהפריה מתמדת. כללים אלה נוסחו בספרו על תרגום השבעים שצמח מתוך שיעוריו באוניברסיטה העברית – כל שנה על ספר אחר בתרגום השבעים.

מכאן עבר מרכז הכובד של התעניינותו של טוב בתרגום השבעים למהות של חקירת תרגום זה לחוקר המקראי, דהיינו חשיבות התרגום לחקירה הטקסטואלית ואף לחקירה הספרותית. אף כי לא היה החוקר הראשון ששיקע מאמצים בתחום זה, הוא הצעיד אותו קדימה באופן משמעותי. בספרי מקרא אחדים תרגום השבעים משקף מצע עברי שיש לקחתו בחשבון במלאכת הפרשנות מעבר לפרטים הקטנים, הן כאשר מצע עברי זה קדם לתוכנו של נוסח המסורה (יהושע, שמואל א טז-יח, ירמיהו, יחזקאל, ועוד), והן כאשר הוא בבחינת פירוש על נוסח המסורה (מלכים א, אסתר, ודניאל). לדידו, בכל הספרים הללו, לאחר שניתוח טכניקת התרגום כמתואר לעיל העלה שתרגום השבעים הוא עד מהימן לנוסח העברי שעמד לפניו, על פרשן הספר העברי להתייחס לתרגום השבעים. מבין כל העדים הקדומים של נוסח המקרא, המידע החשוב ביותר על שלבי ההתפתחות הספרותית גלום בנוסח המסורה ותרגום השבעים, מעט מגילות קומראן והנוסח השומרוני של התורה. טוב סבור אפוא שהעיסוק במקורות הקדומים של נוסח המקרא, כמו תרגום השבעים, מפרה את מלאכת פרשנות המקרא ואף מסייע בידינו להבין את השלבים האחרונים של התפתחות ספרות המקרא, בספרי מקרא מסוימים. טוב השפיע על התפתחות החקירה העכשווית של המקרא בארץ ובעולם המיטיבה להכיר עתה בחשיבות העיון במקורות הקדומים. במחקריו החדשים טוב מאפיין את המקור של תרגום השבים לתורה כמייצג תכונות הרמוניסטיות המשותפות עם התורה השומרונית.

התפתחות נוסח המקרא

טוב אינו מתאר את התפתחות נוסח המקרא מתוך תאוריות מופשטות, כמו חוקרים אחרים, אלא הוא יוצא מתוך הממצא בכתבי היד העבריים והתרגומים הקדומים. מעל לכל ברור שבימי בית שני התהלכו בעם נוסחים רבים של המקרא כפי שניכר מתוך הרב-גוניות הטקסטואלית של מגילות קומראן. כל מגילה הייתה שונה מרעותה, אבל בתוך רב-גוניות זאת אפשר להכיר קבוצות (משפחות) של מגילות. טוב הכניס גורם של יציבות בתוך החקירה על ידי חלוקה סטטיסטית של סוגי המגילות שנמצאו בקומראן. הוא גם חידש בהציגו את המגילות שנמצאו במקומות שונים כמשקפות מציאות חברתית-דתית שונה, מגילות מדבר יהודה (מלבד מגילות קומראן) משקפות את המציאות של חוגי החכמים (אחר כך: חוגי חז"ל) המתמקדים בנוסח המסורה, בעוד מגילות קומראן מסוימות משקפות מציאות אחרת, של חופש וחוסר-קביעות.

קבוצת הטקסטים המכונות - "התורה המשוכתבת" משמשת חוליה חשובה בטיעון זה. עשר שנים אחרי שפרסם חיבור זה, הכיר טוב בכך שהוא אינו כולל חיבור לא-מקראי שיש בו תורה משוכתבת, כי אם קבוצת טקסטים בעלי נוסח מקראי הכוללים רכיבים פרשניים רבים. גם טקסט זה משקף אפוא שלב משלבי התפתחות המקרא.

עיסוקו של טוב בתרגום השבעים ובחיבור "המקרא המשוכתב" הוביל אותו לחשיבה מחודשת על השלבים האחרונים של התפתחות ספרי המקרא ושאלת הנוסח הקדמון של ספרים אלה. לדעתו, השלבים הקדומים של ספרי המקרא המשתקפים בתרגום השבעים של שמואל א, ירמיהו ויחזקאל מראים שהניסוחים של ספרי המקרא התפתחו שלב אחר שלב. מציאות משוערת זאת מקשה עלינו לקבוע מה היה הנוסח המקורי של ספרי המקרא במובן המקובל של המילה. לדעת טוב, לא היה נוסח מקורי אחד, כי אם שורה של "נוסחים קדמונים". ראייה זאת פותחה במחקריו אחרי הופעת המהדורה השנייה של ספר המבוא לביקורת הנוסח בגרסתו האנגלית (2001) ויותר מזה במהדורה האנגלית השלישית (2012) ובמהדורה העברית השנייה (2013).

התפתחות נוסח התורה

במחקרים שבוצעו בעיקר החל ב-2010 עמנואל טוב התמקד בהתפתחות נוסח התורה. לדעתו נוסח התורה התפתח באופן שונה מזה של יתר ספרי המקרא, כנראה בשל הפופולריות שלו. נוסח המסורה משמר את הנוסח המקורי המשוער יותר טוב מאשר יתר הנוסחים, המכילים כולם רכיבים משניים שונים, במיוחד המסורת שהייתה פעם משותפת לתורה השומרונית ולתרגום השבעים. כמו כן, מספרם של ענפי הנוסח בתורה גדול יותר מאשר ביתר ספרי המקרא.

מגילות קומראן וסופרי קומראן

טוב עסק בהיבטים שונים של מגילות קומראן, אך מחקריו המרכזיים עוסקים בסופרי קומראן. בשנת 2004 פרסם מחקר מפורט על מנהגי הסופרים המשתקפים במגילות קומראן, אשר מסייע להבין טוב יותר את מגילות קומראן. מחקר זה מתאר את ההיבטים הטכניים של כל מגילות מדבר יהודה, כגון מידות הטורים והיריעות, התחלות המגילות וסופיהן, שיטות של תיקוני השגיאות, שיטות הכתיב, ומיון המגילות לפי פרמטרים אלה.

מרכיב חשוב בתיאור זה נמצא בתאוריה של טוב על סופרי קומראן. מאז שנת 1986 סובר טוב כי יש לחלק את מגילות קומראן לשתי קבוצות המובחנות על ידי בחנים חיצוניים. קבוצה א' מתאפיינת בכתיב מיוחד (צורות כגון ״כיא״ במקום ״כי״), בצורות לשון מיוחדות (כגון ״אביכמה״ במג׳ יש-א במקום ״אביכם״ בנה״מ ביש׳ נא, 2, וכן ״מואדה״ באותה מגילה במקום ״מאד״ ביש׳ מז, 6) ובמנהגי סופרים מיוחדים (כתיבת שם יהוה בכתב העברי העתיק , מחיקת מילים על ידי קווים ונקודות מבטלות מעל האותיות ותחתיהן, נקודות בשוליים כהנחיות לשרטוט השורות). הרוב המכריע של המגילות הכיתתיות הקומראניות שייכות לקבוצה זאת, ומכאן סבר טוב שמגילות אלה הועתקו על ידי סופרים כיתתיים, אולי בקומראן. סופרים אלה העתיקו מגילות מקראיות ולא-מקראיות, והן מהוות שליש של מגילות קומראן, בעוד המגילות האחרות (קבוצה 2) הובאו לקומראן מבחוץ, ממקום אחד או ממקומות שונים. תפילין שונות שנמצאו בקומראן נכתבו אף הן לפי מנהגי כתיבה אלה, מה שמוסיף מימד חברתי להבחנת מנהגי הכתיבה שכן תוכנן של תפילין אלה נבדל מן התפילין ה״רבניות״ שנמצאו באתרים האחרים במדבר יהודה. בדיקת פחמן-14 בלתי תלויה של העורות שעליהם נכתבו מגילות הכתיבה הקומראנית (2020) גילתה שעורות אלה נבדלים מיתר העורות מקומראן.

החקירה הממוחשבת של המקרא ומגילות מדבר יהודה

טוב סבור כי החקירה של היבטים שונים של המקרא והמגילות חייב להיעזר בתוכנות מחשב, ועל כן יש לפתח מאגרי נתונים ותוכנות מחשב. הוא פיקח על צוות חוקרים שקבע את הנוסח האלקטרוני של כתב יד לנינגרד של המקרא בשנות השמונים. באותה עת הוא גם הקים מפעל מחקר יחד עם פרופסור רוברט קראפט מפילדלפיה בשם "כלים ממוחשבים לשם חקירת תרגום השבעים" (Computer-Assisted Tools for Septuagint Study). מפעל זה, הממוקם בירושלים ובפילדלפיה, יצר מאגר נתונים משווה של כל מלות נוסח המסורה ותרגום השבעים המאפשר חיפושים משווים של מילים ומבנים בשתי השפות. מאגר הנתונים יצא לאוויר העולם בעזרת תוכנת Accordance המאפשרת חיפושים וסוגי סטטיסטיקה מתקדמים והוא קיים גם בתוכנות Logos ו-Bible Works. בעזרת תוכנה זאת נכתבו מחקרים שונים הן משל טוב והן משל חוקרים נוספים (ראו ביבליוגרפיה באתר הבית של טוב). מאגר נתונים אחר המקדם את המחקר בצורה משמעותית אף הוא מכיל את כל מגילות קומראן הלא-מקראיות, תרגומיהן לאנגלית, וכל הצילומים. מאגר נתונים זה משמש את החוקרים והוא מהווה בסיס למחקרים שונים.

ספרי יובל לכבודו

• Emanuel, Studies in Hebrew Bible, Septuagint, and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov (ed. S. M. Paul, R. A. Kraft, L. H. Schiffman, and W. W. Fields; VTSup 94; Leiden/ Boston: Brill, 2003)
• From Qumran to Aleppo: A Discussion with Emanuel Tov about the Textual History of Jewish Scriptures in Honor of his 65th Birthday (ed. A. Lange et al.; FRLANT 230; Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2009)

רשימה מעודכנת של פרסומיו עד לשנת 2002 פורסמה בתוך

• Emanuel, Studies in Hebrew Bible, xix-xxxvi.

ספרים שכתב

1. The Book of Baruch Also Called I Baruch (Greek and Hebrew) (Texts and Translations 8, Pseudepigrapha Series 6; Missoula, Mont.: Scholars Press, 1975).

2. The Septuagint Translation of Jeremiah and Baruch: A Discussion of an Early Revision of Jeremiah 29–52 and Baruch 1:1–3:8 (HSM 8; Missoula, Mont.: Scholars Press, 1976).

3. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Jerusalem Biblical Studies 3; Jerusalem: Simor, 1981).

3*. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Second Edition, Revised and Enlarged; Jerusalem Biblical Studies 8; Jerusalem: Simor, 1997).

3**. The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Third Edition, Completely Revised and Enlarged; Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2015).

4. With J. R. Abercrombie, W. Adler, and R. A. Kraft: Computer Assisted Tools for Septuagint Studies (CATSS), Volume 1, Ruth (SCS 20; Atlanta, Georgia: Scholars Press,1986).

5. A Computerized Data Base for Septuagint Studies: The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (CATSS Volume 2; JNSLSup 1; 1986).

6. With D. Barthélemy, D. W. Gooding, and J. Lust: The Story of David and Goliath,Textual and Literary Criticism, Papers of a Joint Venture (OBO 73; Fribourg/Göttingen: Éditions universitaires/Vandenhoeck & Ruprecht, 1986

7. ביקורת נוסח המקרא – פרקי מבוא (ירושלים: מוסד ביאליק: תש"ן)

7*. ביקורת נוסח המקרא – פרקי מבוא (מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת ; ירושלים תשע"ד);

7a. Textual Criticism of the Hebrew Bible (Minneapolis and Assen/Maastricht: Fortress Press and Van Gorcum, 1992

7a*. Textual Criticism of the Hebrew Bible (2d rev. ed.; Minneapolis and Assen: Fortress Press/Royal Van Gorcum, 2001).

7a**. Textual Criticism of the Hebrew Bible (3rd ed., revised and expanded; Minneapolis: Fortress Press, 2012).

7b. Der Text der Hebräischen Bibel: Handbuch der Textkritik (trans. H.-J. Fabry; Stuttgart/Berlin/Cologne: Kohlhammer, 1997).

7c. Tekstologiya Vetchoga Zaveta (trans. K. Burmistrov and G. Jastrebov; Moscow: Biblisko-Bagaslovski Institut Sv. Apostola Andrjeya [St. Andrews Theological Seminary], 2001).

8. With the collaboration of R. A. Kraft: The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr) (The Seiyal Collection I) (DJD VIII; Oxford: Clarendon, 1990).

8*.The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr) (The Seiyal Collection I) (DJD VIII; Oxford: Clarendon, “Reprinted with corrections 1995“).

9. With the collaboration of S. J. Pfann: The Dead Sea Scrolls on Microfiche: A Comprehensive Facsimile Edition of the Texts from the Judean Desert, with a Companion Volume (Leiden: E. J. Brill/IDC, 1993).

9*. Companion Volume to The Dead Sea Scrolls Microfiche Edition (2d rev. ed.; Leiden: E. J. Brill/IDC, 1995).

10 . עם שמריהו טלמון וחיים רבין, תורה נביאים כתובים מהדורת האוניברסיטה העברית בירושלים, ספר ירמיהו (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ז)

11. The Greek and Hebrew Bible—Collected Essays on the Septuagint (VTSup 72; Leiden/Boston/Cologne: E. J. Brill, 1999).

12a. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 1, Texts Concerned with Religious Law) (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004)

12b. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 2, Exegetical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004).

12c. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 3, Parabiblical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005).

12d. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 4, Calendrical and Sapiential Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005).

12e. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 5, Poetic and Liturgical Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005).

12f. With D. W. Parry: The Dead Sea Scrolls Reader, Part 6, Additional Genres and Unclassified Texts (Leiden/Boston: E. J. Brill, 2005)

12*. With D.W. Parry, and in association with G.I. Clements: The Dead Sea Scrolls Reader, Volumes 1–2 (2nd edition, revised and expanded; Leiden: Brill, 2014).

13. Scribal Habits and Approaches Reflected in the Texts Found in the Judean Desert (STDJ 54; Leiden/Boston: E. J. Brill, 2004)

14. Hebrew Bible, Greek Bible, and Qumran—Collected Essays (TSAJ 121; Tübingen: Mohr Siebeck, 2008).

15. Revised Lists of the Texts from the Judaean Desert (Leiden/Boston: Brill, 2010).

16. Textual Criticism of the Hebrew Bible, Qumran, Septuagint: Collected Writings, Volume 3 (VTSup 167; Leiden: Brill, 2015).

17. Textual Developments, Collected Essays, Volume 4, VTSup 181 (Leiden: Brill, 2019).

18. Studies in Textual Criticism: Collected Essays, Volume 5, VTSup 197 (Leiden: Brill, 2024).

פרסומים אלקטרוניים

1. The Dead Sea Scrolls Database (Non-Biblical Texts) (The Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library, vol. 2; Prepared by the Foundation for Ancient Research and Mormon Studies [FARMS]) (Leiden: E. J. Brill, 1999).
2. With A. Groves, the Hebrew text in תנך, JPS Hebrew–English Tanakh: The Traditional Hebrew Text and the New JPS Translation (2d. ed.; Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1999).
3. The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible, Accordance computer program, version 5.5, Gramcord 2002

   3a. The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (division of the CATSS database, directed by R. A. Kraft and E. Tov), module in the Logos computer program, 2004 (with updates, 2005 – ).

   3b. With F. H. Polak: The Parallel Aligned Text of the Greek and Hebrew Bible (division of the CATSS database, directed by R. A. Kraft and E. Tov), module in the Bible Works computer program, version 7, 2005 (with updates, 2006 –).

4. “Electronic Resources Relevant to the Textual Criticism of Hebrew Scripture,“ TC: A Journal of Biblical Textual Criticism 8 (2003)
5. The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition 2006, part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E. J. Brill Publishers (Leiden: E. J. Brill, 2006)
6. “Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible – 2013 [Introduction and List],” in http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2013/10/i.html
7. “Electronic Bible Editions on the Internet (2014),” in: http://mikrarevivim.blogspot.co.il
8. “The (Proto-)Masoretic Text: A Ten-Part Series,” http://thetorah.com/proto-masoretic-text/ = article 325 (2017).

עריכת ספרים

• עם אבי הורביץ ושרה יפת: י"א זליגמן, מחקרים בספרות המקרא) ירושלים: מאגנס, תשנ"ב)
• עם משה בר-אשר, מגילות ה-ו (חיפה/ירושלים: אוניברסיטת חיפה/מוסד ביאליק, 2007)
• עם מ' בר-אשר, ד' רום-שילוני ונ' ואזנה, ש"י לשרה יפת (ירושלים: מוסד ביאליק, 2007)
• טוב שימש כעורך הכללי של סדרת Discoveries in the Judaean Desert, בהוצאת קלארנדון, ההוצאה האקדמית של הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בה ראו אור ארבעים כותרים.

• The Hebrew and Greek Texts of Samuel, 1980 Proceedings IOSCS, Vienna (Jerusalem: Academon, 1980).
• A Classified Bibliography of Lexical and Grammatical Studies on the Language of the Septuagint and Its Revisions (3rd ed.; Jerusalem: Academon, 1982).
• With C. Rabin: Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 11 (Jerusalem: Magnes Press, 1984).
• Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 12 (Jerusalem: Magnes Press, 1985).
• Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 13 (Jerusalem: Magnes Press, 1986).
• With M. Klopfenstein, U. Luz, and S. Talmon: Mitte der Schrift? Ein jüdisch-christliches Gespräch. Texte der Berner Symposions 1985 (Judaica et Christiana 11; Bern: Peter Lang,1987).
• Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 14 (Jerusalem: Magnes Press, 1988).
• Textus, Studies of the Hebrew University Bible Project, vol. 15 (Jerusalem: Magnes Press, 1990).
• With M. Fishbane and W. Fields: "Sha’arei Talmon": Studies in the Bible, Qumran, and the Ancient Near East Presented to Shemaryahu Talmon (Winona Lake, IN: Eisenbrauns,1992).
• Max L. Margolis, The Book of Joshua in Greek, Part V: Joshua 19:39–24:33 (Monograph Series, Annenberg Research Institute; Philadelphia 1992).
• J. Jarick with the collaboration of G. Marquis, A Comprehensive Bilingual Concordance of the Hebrew and Greek Texts of the Book of Ecclesiastes (CATSS: Basic Tools Volume 3; SCS 36; Atlanta, GA: Scholars Press, 1993).
• Area editor (Dead Sea Scrolls) in The Oxford Dictionary of the Jewish Religion (ed. R. J. Z. Werblowsky and G. Wigoder; New York/Oxford: Oxford University Press, 1997).
• Area editor in Encyclopedia of the Dead Sea Scrolls, vols. 1–2 (ed. L. H. Schiffman and J. C. VanderKam; Oxford/New York: Oxford University Press, 2000).
• With L. H. Schiffman and J. VanderKam: The Dead Sea Scrolls: Fifty Years After Their Discovery—Proceedings of the Jerusalem Congress, July 20–25, 1997 (Jerusalem: IsraelExploration Society/The Shrine of the Book, Israel Museum, 2000).
• F. H. Polak and G. Marquis, A Classified Index of the Minuses of the Septuagint, Part I: Introduction; Part II: The Pentateuch (CATSS Basic Tools 4, 5; Stellenbosch: Print24.com, 2002).
• With E. D. Herbert: The Bible as Book—The Hebrew Bible and the Judaean Desert Discoveries (London: British Library & Oak Knoll Press in association with The Scriptorium: Center for Christian Antiquities, 2002).
• With P. W. Flint and J. VanderKam: Studies in the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint Presented to Eugene Ulrich (VTSup 101; Leiden: E. J. Brill, 2006).
• With C. A. Evans: Exploring the Origins of the Bible—Canon Formation in Historical, Literary, and Theological Perspective (Grand Rapids, MI: Baker Academic, 2008)
• With Armin Lange, Matthias Weigold, and Bennie H. Reynolds III, The Dead Sea Scrolls in Context: Integrating the Dead Sea Scrolls in the Study of Ancient Texts, Languages, and Cultures, Vols. I–II, VTSup 140/I–II (Leiden: Brill, 2011)
• With Armin Lange, Textual History of the Bible, The Hebrew Bible, Vol. 1A, Overview Articles (Leiden: Brill, 2016).
• With Armin Lange, Textual History of the Bible, The Hebrew Bible, Vol. 1B, Pentateuch, Former and Latter Prophets (Leiden: Brill, 2017).
• With Armin Lange, Textual History of the Bible, The Hebrew Bible, Vol. 1C, Pentateuch, Former and Latter Prophets (Leiden: Brill, 2017).
• With Kipp Davis and Robert Duke, Dead Sea Scrolls in the Museum Collection, Publications of Museum of the Bible 1, ed. Michael W. Holmes; Semitic Texts Series, ed. Emanuel Tov; managing ed. Jerry A. Pattengale (Leiden: Brill, 2016).
• Textus, A Journal on Textual Criticism of the Hebrew Bible, Vol. 27 (Leiden: Brill, 2018).
• Textus, A Journal on Textual Criticism of the Hebrew Bible, Vol. 29.1 (Leiden: Brill, 2020).
• With Gershom Qiprisçi as consulting editor: Biblia Hebraica Petropolitana, The Pentateuch and the Davidic Psalter, A Synoptic Edition of Hebrew Biblical Texts: The Masoretic Text, The Samaritan Pentateuch, the Dead Sea Scrolls, Vols. 1–6, Manuscripta Orientalia, Supplement Series 1 (St. Petersburg/Leiden: 2020), with introductions by Emanuel Tov in English and Russian.
• Textus, A Journal on Textual Criticism of the Hebrew Bible, Vol. 29.2 (Leiden: Brill, 2020).
• Textus, A Journal on Textual Criticism of the Hebrew Bible, Vol. 30.1 (Leiden: Brill, 2021).
• Textus, A Journal on Textual Criticism of the Hebrew Bible, Vol. 30.2 (Leiden: Brill, 2021).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמנואל טוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עמנואל טוב
• עמנואל טוב, באתר גוגל סקולר
• עמנואל טוב, באתר Academia.edu
• כרטיס אישי וקורות חיים, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• ריאיון עם פרופ' עמנואל טוב חבר האקדמיה (Youtube), מראיינת: ד"ר לאה מזור.

כתבי עמנואל טוב

• רשימת המאמרים של עמנואל טוב באתר רמב"י
• עמנואל טוב, כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: מבוא ורשימה, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• עמנואל טוב, המגילות המקראיות ממדבר יהודה

נכתב עליו

• פרופ' עמנואל טוב, באתר פרס ישראל
• עמנואל טוב, באתר פרס א.מ.ת.
• פרס ישראל לחקר המקרא לפרופסור עמנואל טוב מהאוניברסיטה העברית, באתר האוניברסיטה העברית, 26 בפברואר 2009
• כתב "הארץ" והניו יורק טיימס, המגילות הגנוזות ראו אור 54 שנה לאחר גילויין, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2001
• עמנואל טוב, דף שער בספרייה הלאומית