עקב אכילס
| ערך מחפש מקורות | |
עֲקֵב אָכִילֵס הוא ביטוי המתאר נקודת חולשה, לרוב אצל מי שחזק וחסין למראית עין.
מקור הביטוי בסיפור מתוך המיתולוגיה היוונית, לפיו כשאכילס היה עולל, הייתה נבואה שימות בגיל צעיר. כדי למנוע את מותו, אמו, הנימפה תטיס, טבלה אותו בנהר הסטיקס שאמור היה לחסנו, מכיוון שחששה שמא יהיה לוחם וימות בקרב. אולם מאחר שאמו החזיקה בעקבו, איבר זה לא נשטף במימיו של הנהר, וכך נעשה כל גופו של אכילס בלתי פגיע מלבד עקבו.
אכילס היה מגיבוריה הבולטים של מלחמת טרויה. ב"איליאדה" של הומרוס, הקטור אמנם חוזה את מותו של אכילס במלחמה, אולם למעשה מותו אינו מתרחש ביצירה זו, אלא מתואר ביצירות שירה ודרמה יווניות ורומיות מאוחרות יותר העוסקות באירועים שהתרחשו אחרי ה"איליאדה", בשלב מאוחר יותר של מלחמת טרויה. במיתוסים שסבבו את המלחמה, נאמר כי אכילס מת כתוצאה מפגיעת חץ, אולי מורעל, שירה פאריס, נסיך טרויה. החץ הונחה על ידי אפולו, ופגע בעקבו של אכילס. כך נהרג גיבור שנחשב בלתי מנוצח מפגיעה פשוטה בעקב. למרות גורלו של אכילס נשארה תהילתו כגיבור שלא נוצח בשדה הקרב.[1]
ישנו אזור בעקב הנחשב פגיע, במקום בו קיים גיד המקשר בין שרירי השוק האחורית לקרסול, ועל כן נקרא "גיד אכילס". המדען ההולנדי פרהיידן, שעסק בתחום האנטומיה, השתמש לראשונה בביטוי זה בשנת 1693 בהקשר לאזור זה בעקב הרגל.[2]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Galim Pro, pro.galim.org.il
- ^ L. Klenerman, The early history of tendo Achillis and its rupture, The Journal of Bone and Joint Surgery. British volume 89-B, 2007-04-01, עמ' 545–547 doi: 10.1302/0301-620X.89B4.18978
