פוליאוריתן
פוליאוּרֶתן (Polyurethane) הוא פולימר נפוץ המורכב משרשרות של יחידות אורגניות הקשורות בקשרים אוריתניים (קשר הידרוקסיל-איזוציאנט). מולקולות הפוליאורתן נוצרות מהתרכבות של מולקולה (מונומר) המכילה לפחות שתי קבוצות איזוציאנט עם מולקולה אחרת המכילה לפחות שתי קבוצות הידרוקסיל (כוהל) (תהליך פילמור). תהליך ההתרכבות מתרחש בנוכחות זרז (קטליסט).
 | |
| מספר CAS | 68400-67-9 |
|---|---|
  | |
תרכובות פוליאורתן משמשות לייצור מגוון גדול של מוצרים. ניתן להרכיב את הפוליאורתן במשרע רחב של תכונות פיזיקליות (ביניהן צפיפות, קושי, מוליכות תרמית וכו'). כמה מהיישומים הנפוצים הם:
- מוצרים מוקצפים גמישים בעלי צפיפות נמוכה המשמשים בתעשיית הריפוד, אריזה ומזרנים.
- מוצרים מוקצפים קשיחים בצפיפות נמוכה המשמשים לבידוד תרמי. פוליאורתן מוקצף עשוי להגיע למוליכות תרמית נמוכה עד כדי 0.018W/mK, ובכך הוא מהווה את חומר הבידוד התרמי הטוב ביותר (פרט לוואקום). זהו חומר קצף הבידוד העיקרי במקררים ביתיים ומסחריים, בתי קירור, דוודים וקולטים לחימום מים וכו'.
- מוצרים מוקצפים חצי-גמישים בעלי צפיפות נמוכה עד בינונית המשמשים לייצור מוצרים סופגי אנרגיה כדוגמת פגושים ואריזות.
- חומרים מוקצפים או קומפקטיים קשיחים, בעלי קרום חיצוני צפוף, המשמשים לייצור חלקים מבניים ומארזים כדוגמת משענות היד בכיסאות משרדיים.
- מוצרים קומפקטיים גמישים בעלי צפיפות גבוהה המשמשים לאיטום, ייצור ידני של תבניות אלסטיות ועוד.
- דבקים לייצור רכיבים רב שכבתיים ומשטחים סופגי אנרגיה.
- בתעשיית הרכב - לוחות מרכב דגם מכונית הספורט הבריטית ה-רליאנט Scimitar SS1 היו עשויים פוליאוריתן או זכוכית מחוזקת פוליאסטר, מצוידת על מסגרת חצי שטח המארז[1]
רוב מוצרי הפוליאורתן מיוצרים על ידי תגובה בין שני רכיבים המסופקים בנפרד, אך ישנם גם מוצרים המבוססים על פוליאורתן חד-רכיבי כגון דבקים וקצף לקיבוע/מילוי, הארוזים לרוב במיכל מדוחס.
את הפוליאורתן המציא ב-1937 אוטו באייר, במסגרת עבודתו בחברת אי גה פארבן. בשנות ה-50 וה-60 הוגש בממוצע כל יום פטנט חדש הקשור לפוליאורתן.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- פוליאוריתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "רליאנט Scimitar SS1" - מפרט ומידות classicandperformancecar.com/reliant/scimitar/3665/1984-1990-reliant-scimitar-ss1-sst
