פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס – Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס – λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

במסורת האקדמית של מספר אומות, המונח פילולוגיה במובנו הרחב, מתאר את המחקר של השפה יחד עם הספרות, ההיסטוריה והרקע התרבותי שלה, שהם הכרחיים להבנת יצירות ספרות וטקסטים אחרים של התרבות. מכאן שבנוסף לניתוח הלשוני של הטקסט העיסוק בפילולוגיה נושק גם לעיסוק בהיסטוריה, ארכאולוגיה, בלשנות, רטוריקה, הצפנה, ופילוסופיה.

לעיתים משתמשים במונח פילולוגיה כמונח נרדף לבלשנות, כלומר מחקר מערכות התקשורת האנושית, בעיקר כאשר המחקר מתבסס על טקסטים קדומים. במקרים אחרים משתמשים בו כדי לתאר את ענף הבלשנות ההיסטורית (דיאכרונית), שעוסקת בחקר מקורות השפות והקשרים העתיקים ביניהן, ענף שמאפשר, בין השאר, לפרש מילים בשפה אחת מתוך שפה אחרת, דרך זיהוי מקור משותף. זאת בניגוד לבלשנות הסינכרונית, העוסקת במבנה השפה כפי שהוא, שהיא עיקר עיסוקם של הבלשנים במאה ה-20.

ענפי הפילולוגיה

פילולוגיה השוואתית

פילולוגיה השוואתית חוקרת את הקשרים בין שפות שונות. לדוגמה, הדמיון בין סנסקריט לשפות האירופאיות שהתגלה כבר במאה ה-16, הוביל לספקולציה אודות פרוטו שפה משותפת שממנה צמחו כל השפות האלה (ראה שפות הודו-אירופיות). העניין של פילולוגים בשפות עתיקות הוביל למחקר של מה שנקרא במאה ה-18 שפות "אקזוטיות" מכיוון שהן יכלו לפתור בעיות שקשורות לפענוח המקורות של טקסטים עתיקים.

שחזור טקסטים

הפילולוגיה כוללת בתוכה גם אלמנטים של ביקורת טקסט (Textual criticism או Lower criticism), בניסיון לבנות את הטקסט המקורי מתוך העתקים שלו. הביקורת ההיסטורית (Higher Criticism) שמטרתה לגלות את הזמן, המקום והבעלים של הטקסט, יכולה להתגלות כבעלת ערך רב בניסיונות אלה, אך גם ניזונה מהם.

טכניקות אלה קשורות באופן הדוק לפרשנות, ולכן אין גבול ברור בין פילולוגיה להרמנויטיקה. כתוצאה מכך, כשלטקסט יש חשיבות פוליטית או דתית (לדוגמה, שחזור של המקורות של הבשורות הנוצריות), קשה להגיע למסקנות אובייקטיביות.

פענוח של טקסטים עתיקים

ענף נוסף של הפילולוגיה הוא פענוח של מערכות כתב עתיקות. ענף זה התפתח והתפרסם במהירות באמצע המאה ה-19, בעקבות פענוח הדקדוק המצרי והאשורי. עם הפענוח הסנסציוני של כתב החרטומים על ידי ז'אן-פרנסואה שמפוליון בעזרת אבן רוזטה שהתגלתה בשנת 1822, נעשו מספר ניסיונות לפענח מערכות כתב אחרות מהמזרח התיכון ומהאיים האגאיים.

העבודה על פענוח של שפות עתיקות מהמזרח התיכון התקדמה במהירות. באמצע המאה ה-19 הנרי רולינסון (Henry Rawlinson) ואחרים פענחו את כתובות בהיסטון (Behistun Inscription), המתעדות את אותו מלל בפרסית עתיקה, בעילמית (שפת בני עילם) ובאכדית, על ידי שימוש בווריאציות שונות של כתב יתדות לכל שפה. הבנת כתב היתדות הובילה לפענוח השפה השומרית. השפה החתית פוענחה בשנת 1915 על ידי בדז'יך הרוזני.

ביוונית העתיקה, כתב ליניארי ב' פוענח בשנת 1952 על ידי מייקל ונטריס (Michael Ventris), שהדגים כיצד הכתב מתעד צורה מוקדמת של יוונית, שמוכרת כיום כמיקנית. כתב ליניארי א', מערכת הכתב שמתעדת את שפת של התרבות המינואית עדיין לא פוענחה, למרות הניסיונות הרבים.

הפענוח של שפות עתיקות נמשך בעבודה על ההירוגליפים של המאיה והשפה האטרוסקית. ישנן שפות שאת מערכת הכתיבה שלהן איננו מבינים כיום כגון הכתב הוויקינגי העתיק. לפיענוח טקסטים בשפות אלו עשויה להיות השלכה משמעותית על המחקר ההיסטורי כפי שהיה לפענוח כתב החרטומים בעזרת אבן רוזטה.

ישנם קשיים רבים בלימוד שפה לא מוכרת. החל בלימוד האותיות ועד ללימוד משמעות המילים והתחביר.

גרשם שלום על פילולוגיה

גרשם שלום, מייסד חקר הקבלה וגדול חוקריה, נעזר רבות בשיטה הפילולוגית. בהספדו לידידו יוחנן לוי, שנפטר ב-1945, תיאר שלום את הפילולוגיה ואת משימת הפילולוג, כלהלן:

מותר לשאול: מה משמעותו של מושג זה 'פילולוג'? הפילולוג הוא ידיד הלוגוס במובן הכפול (או שמא הייתי צריך לומר: האין-סופי ?) של מילה זו. הפילולוג הוא שומר המילה, אבל גם שומר ה-ratio, המשמעות שבספרים. הוא חודר להקשרים שבדברים ובמלים, לבעיות הגנוזות בהם. משמרת זו על ה-logos, שהוא עומד בה, עושה אותו למתורגמן של ערכים, לשומר על המסורת. ללוי הייתה הכרה מלאה של תפקיד זה וכל הכרוך בו... [השמירה] על ערכים של מסורת הומאניסטית גדולה, נראתה לו כדבר הראוי לעמל של חיים, והוא התכונן לתפקיד זה מתוך נשימה ארוכה מאוד ומתוך ניסיון לבנות על השיתין. יפה ידע, ששמירה על מסורת, שתהיה ראויה לתפקידה, דורשת מן הפילולוג לחשוב את הדברים הישנים מחדש, לחשוף את בעיותיהם המתגלות בכל דור ודור בפנים חדשות ולנסות את כוחו בטיפול בהם.

— גרשם שלום, 'על יוחנן לוי', דברים בגו, עם עובד, תל אביב 1975, 482–483

הפילולוגיה ככלי לביקורת התרבות הנוכחית

יוחנן גלוקר יסד מגזין בשם קתרסיס לביקורת התרבות האינטלקטואלית הנוכחית בישראל, תוך שהוא עושה שימוש בכלים פילולוגיים קלאסיים על מנת לאתר (ולשרש) מחקרים שטחיים במדעי הרוח. המגזין עוסק הן בביקורות נרחבות ומפורטות והן בהצבעה על כשלים קלי-ערך יחסית. המתודה הפילולוגית משמשת לאיתור מקורות השגיאה, ולהסקת מסקנות בגינה.

בתרבות הפופולרית

אליעזר שקולניק, אחת הדמויות הראשיות בסרט הערת שוליים, הוא פילולוג תלמודי, וקטע משמעותי מהסרט עוסק בעבודתו.

ראו גם

• פלאוגרפיה
• קתרסיס

לקריאה נוספת

• יוחנן גלוקר, מסילווסטר עד זקני ציון: מבוא לפילולוגיה, הוצאת כרמל, 2011

קישורים חיצוניים

• אבישי יורב, נורמה סידרתית להשוואת גרסאות: צעד ראשון לקראת מתודה פילולוגית-פילוגנטית-ממוכנת, אתר דעת
• פילולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הקדמה קצרה אך מפורטת וממצה על פילולוגיה במאמר מתוך עבודת הדוקטורט של אליעזר קורצווייל על הבדלי נוסח בין התלמוד הבבלי במסכת זבחים, לבין פרשן אלמוני בכתב יד קולומביה. (ה'תשפ"א, אתר אוקימתא)
• פילולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
• פילולוגיה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)