פנרבחצ'ה
פנרבחצ'ה (טורקית Fenerbahçe, נהגה בטורקית: פנרבהחצ'ה) הוא מועדון כדורגל טורקי מאיסטנבול. צבעיו הם צהוב וכחול כהה, האצטדיון הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון שיקרי סראג'ולו שבו 50,509 מקומות ישיבה.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון הכדורגל פנרבחצ'ה | |||
| כינוי | "פנר" | |||
| תאריך ייסוד | 1907 | |||
| אצטדיון |
אצטדיון שיקרי סראג'ולו, איסטנבול, טורקיה (תכולה: 50,509) | |||
| נשיא |
 עלי קוץ' | |||
| יו"ר |
עלי קוץ'  | |||
| מאמן |
 ז'וזה מוריניו | |||
| ליגה | סופר ליג | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
  | ||||
פנרבחצ'ה היא אחת משלוש הקבוצות הגדולות בטורקיה, יחד עם גלאטסראיי ובשיקטש, שמעולם לא ירדו לליגה השנייה.
פנרבחצ'ה זכתה בין היתר ב-19 אליפויות טורקיה, 7 גביעים מקומיים, ו-9 גביעי סופר קאפ טורקי.
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות
עריכהפנרבחצ'ה נוסדה ב-1907 במחוז קדיקוי באיסטנבול. המייסדים היו נוריזדה זייה סונגולן (הנשיא הראשון), מר. אייטולה, עובד בנק "אוסמנלה" ונג'יפ אוקנר, יחד עם חסן סמי קוג'ממה ואסף בספינר הידוע כ"חינטלי". הם נפגשו ברחוב בסבייק במודה, במרתף של בית מספר 3.
מקור השם הוא בשכונת "פנרבחצ'ה" ("פנר" בטורקית משמעו "פנס", ו"בחצ'ה" פירושו "גן") הקרויה על שם המגדלור שהיה מוצב בה לאורך ההיסטוריה. זאת הייתה במקור שכונה יוונית, אך אופייה השתנה לאחר מלחמת יוון–טורקיה וחילופי האוכלוסין.
הפעילות של פנרבחצ'ה החלה רשמית בשנת 1908, לאחר שהמועדון נרשם באופן רשמי. הקבוצה הראשונה שהצטרפה לליגת איסטנבול ב-1909 וסיימה בעונתה הראשונה במקום החמישי. הקבוצה החדשה של זכתה באליפות בפעם הראשונה, בלי הפסד אחד בעונת 1912/1913. גם בשתי העונות שלאחר מכן זכתה הקבוצה בשתי אליפויות נוספות. עוד זכתה בעונות 1920/1921 ו-1922/1923 באחרונה, פנרבחצ'ה השלימה את העונה עם מאזן שערים של 0–58 ללא הפסד או ספיגת שערים.
פנרבחצ'ה זכתה באליפות 6 פעמים נוספות, ב-1937, 1940, 1943, 1945, 1946 ו-1950. לפטר קושוקאנדונדוניאס, אחד השמות החשובים בהיסטוריה של פנרבחצ'ה, כבש 423 שערים ב-615 משחקים בין 1947 ל-1951 ובין 1953–1964.
שנות ה-60
עריכההתאחדות הכדורגל הטורקית ייסדה בשנת 1959 ליגה לאומית מקצועית, זו היא הליגה הטורקית שנמשכת עד היום תחת השם הסופר ליג, ליגת העל הטורקית.
פנרבחצ'ה זכתה באליפות בעונה הראשונה של הליגה החדשה. בשנה שלאחר מכן השתתפה פנרבחצ'ה לראשונה בגביע אירופה. הקבוצה העפילה באמצעות ניצחון 4–3 על Csepel SC, והפך למועדון הטורקי הראשון שעולה לסיבוב השני. הם הפסידו את משחקם בסיבוב הראשון לניס 1–5 במשחק פלייאוף לאחר שוויון מצטבר. פנרבחצ'ה הגיעה לרבע גמר הליגה בגביע אירופה למחזיקות גביע 1963/1964, אז הודחה על ידי מ.ט.ק. בודפשט.
פנרבחצ'ה זכתה בארבע אליפויות נוספות בשנות ה-60 וסיימה כסגנית שלוש פעמים, מה שהפך אותה למועדון המצליח ביותר בטורקיה באותה תקופה. את פנרבחצ'ה אימן אז איגנץ' מולנר ההונגרי, שהציג סגנון חדש של כדורגל בטורקיה.
1970 - 2000
עריכהבשנות ה-70 אימן את פנרבחצ'ה ואלדיר פריירה. פנרבחצ'ה זכתה באותו עשור בארבע אליפויות נוספות.
בשנות ה-80 זכתה פנרבחצ'ה בשלוש אליפויות נוספות. בהדרכתו של קלמן מאסוי, פנרבחצ'ה הצליחה להדיח את אלופת צרפת בורדו בסיבוב הראשון של גביע אירופה 1985/1986. הניצחון הזה סימן נקודת מפנה, שכן במשך כמעט עשור אף מועדון טורקי לא הצליח לעבור את הסיבוב הראשון בתחרויות אירופיות.
גלאטסראיי ובשיקטש שלטו בליגה הטורקית במהלך שנות ה-90, כשזכו בתשע מתוך עשר האליפויות. ההצלחה היחידה של פנרבחצ'ה בליגה הטורקית במהלך שנות ה-90 הגיעה עם האליפות בעונת 1995/1996. בעונת 1996/1997 בליגת האלופות, צברה פנרבחצ'ה שבע נקודות בשלב הבתים, כשבין היתר ניצחה את מנצ'סטר יונייטד 1–0 באולד טראפורד, וקטעה רצף של 40 שנה של הקבוצות האנגליות בהן לא הפסידו משחק ביתי.[1] עם זאת, סיימה הקבוצה במקום השלישי, אחרי יובנטוס ומנצ'סטר יונייטד, והודחה.
שנות ה-2000
עריכהב-2001 הצטרף לקבוצה הכדורגלן הישראלי חיים רביבו ועזר לה לזכות באליפות אחרי שכבש 16 שערים, בישל 22 ונבחר לזר המצטיין של העונה הליגה הטורקית. הקבוצה הוסיפה וזכתה באליפויות בעונות 2003/2004, ו-2004/2005,
בעונת 2005/2006 הפסידה פנרבחצ'ה לגלאטסראיי את האליפות במחזור האחרון של העונה. פנרבחצ'ה הייתה זקוקה לניצחון, אך כשלה לעשות זאת וסיימה בתיקו 1–1 עם דניזליספור בעוד שגלאטסראיי ניצחה 3–0 על קייסריספור. את עונת 2006/2007 פתחה הקבוצה עם ניצחון 6–0 על ארג'ייספור. בסיום אותה העונה זכתה הקבוצה באליפות ב-17 בתולדותיה.
ב-11 בינואר 2007, פנרבחצ'ה הוזמנה רשמית ל- G-14.[2]
תחת הדרכתו של זיקו, בעונת 2007/2008 בליגת האלופות העפילה פנרבחצ'ה לשמינית הגמר לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה במקום אחרי אינטר מילאנו, ותוך שהיא מקדימה את פ.ס. וו. איינדהובן ואת צסק"א מוסקבה. לאחר שניצחה את סביליה בשמינית הגמר בתום דו-קרב פנדלים, המשיכה הקבוצה לרבע הגמר שם פגשה את צ'לסי. במשחק הראשון בטורקיה, לעיניי 50,000 אוהדים טורקים, חזרה פנרבחצ'ה מפיגור וניצחה 1–2. במשחק השני הפסידה 0–2 והודחה. מתחילת שנות ה-2000, פנרבחצ'ה החלה להביא לקבוצה שחקנים בעלי סדר גודל עולמי, לאחר שעברו את שיאם. ביניהם אפשר למצוא את אריאל אורטגה, פייר ואן הוידונק, אלכס, סטפן אפיה, ניקולא אנלקה, ובשנים האחרונות גם את מתיאה קז'מן, רוברטו קרלוס, דניאל גוויסה, דירק קאוט, דייגו ריבאס דה קוניה, נאני, רובין ואן פרסי ומסוט אוזיל.
בעונת 2009/2010 איבדה פנרבחצ'ה את האליפות במחזור האחרון. ב-29 באוקטובר 2012, אנטליהספור סיימה את ריצת 47 המשחקים ללא הפסד של פנרבחצ'ה בליגה. בעונת 2012/2013, פנרבחצ'ה הודחה רק בחצי גמר הליגה האירופית על ידי בנפיקה ליסבון עם 3–2 בסיכום שני המשחקים. עוד קודם לכן הדיחה בשלבי הנוק אאוט את באטה בוריסוב, ויקטוריה פלזן ולאציו. הייתה זו אחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של המועדון בזירה האירופית.
ב-28 באוגוסט 2013 החליט בית הדין של אופ"א על השעייתה של פנרבחצ'ה מכל פעילות באירופה לתקופה של שנתיים, עקב שחיתויות ספורטיביות.
בעונת 2022/2023 זכתה בגביע הטורקי השביעי בתולדות המועדון הראשון מזה עשור.
סגל הקבוצה
עריכה- נכון ל-19 בספטמבר 2022
|
|
תארים
עריכה- אליפות טורקיה: (19)
- 1959, 1960/1961, 1963/1964, 1964/1965, 1967/1968, 1969/1970, 1973/1974, 1974/1975, 1977/1978, 1982/1983, 1984/1985, 1988/1989, 1995/1996, 2000/2001, 2003/2004, 2004/2005, 2006/2007, 2010/2011, 2013/2014
- הגביע הטורקי: (7)
- 1967/1968, 1973/1974, 1978/1979, 1982/1983, 2011/2012, 2012/2013, 2022/2023
- סגנות (9): 1963, 1965, 1989, 1996, 2001, 2005, 2006, 2009, 2010
- הסופר קאפ הטורקי: (9)
- 1968, 1973, 1975, 1984, 1985, 1990, 2007, 2009, 2014
- גביע הבלקן:
- זוכה (1): 1966/1967
- גביע אתאתורכ:
- זוכה (2): 1964, 1998
- גביע צ'אנקלור:
- זכייה (8): 1945, 1946, 1950, 1973, 1980, 1988, 1992, 1998
- גביע TSYD:
- זוכה (12): 1969, 1973, 1975, 1976, 1978, 1979, 1980, 1982, 1985, 1986, 1994, 1995
- אלופת טורקיה הלאומית:
- אלופה (3): 1932/1933, 1934/1935, 1943/1944
- ליגת הכדורגל של איסטנבול:
- אלופה (16): 1911/1912, 1913/1914, 1914/1915, 1920/1921, 1922/1923, 1929/1930, 1932/1933, 1934/1935, 1935/1936, 1936/1937, 1943/1944, 1946/1947, 1947/1948, 1952/1953, 1956/1957, 1958/1959
- גביע איסטנבול:
- זוכה (1): 1944
- מגן איסטנבול:
- זוכה (4): 1930, 1934, 1938, 1939
שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה
עריכה
סטפן אפיה
חיים רביבו
רוברטו קרלוס
מסוט אוזיל
ג'יי ג'יי אוקוצ'ה
אריאל אורטגה- אייקוט קוג'אמאן
- דייוויד דה סוזה
ויורל מולדובן
מתיאה קז'מן-
מוראט יאקין 
דירק קויט- לואיס נטו
- רושטו רצ'בר
- סרדאר קולבילגה
- דניז באריש
- מהמט אאורליו
- יאסין צ'אקמאק
- קאן אראט
- סלצ'וק צ'אין
- עלי בילגין
-
קולין קאזים-ריצ'רדס - פייר ואן הוידונק
מאמדו ניאנג- קאנר ארקין
- רובין ואן פרסי
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פנרבחצ'ה
הערות שוליים
עריכה- ^ Manchester United's series of 56 home matches unbeaten in Europe, www.rsssf.com
- ^ Fenerbahçe Spor Kulübü - Fenerbahçe SK, www.fenerbahce.org (בטורקית)