פפירוס אברס

פפירוס רפואי מצרי קדום

פפירוס אֶבֶּרְסאנגלית: Ebers papyrus) הוא פפירוס מצרי קדום בענייני רפואה, המתוארך ל-1550 לפנה"ס. הוא נרכש בלוקסור (תבאי) בחורף 1872–1873 על ידי גאורג אברס, ונמנה עם העתיקים והחשובים מסוגו. הפפירוס מצוי כיום בספריית אוניברסיטת לייפציג בגרמניה.

פפירוס אברס ( 1550 לפנה"ס בקירוב)

כתב היד

עריכה

הפפירוס נכתב בסביבות 1550 לפנה"ס, אך החוקרים משערים כי הועתק מכתבי יד עתיקים יותר, שהקדום שבהם הוא מ-3400 לפנה"ס.[1] הוא עשוי כמגילה בת 110 עמודים, כ-20 מטרים אורכה,[2] ונמנה עם המסמכים ההיסטוריים העתיקים ביותר בענייני רפואה שנשתמרו לימינו, לצדם של פפירוס קאהון בענייני גינקולוגיה (1800 לפנה"ס לערך), פפירוס אדווין סמית' (1600 לפנה"ס לערך), פפירוס הרסט (1600 לפנה"ס לערך), פפירוס ברוגש (1300 לפנה"ס לערך) ופפירוס לונדון (1300 לפנה"ס). פפירוס ברוגש מכיל פסקאות מקבילות לפפירוס אברס, ומסייע בכך להבהרת כמה סוגיות סתומות.

תוכנו

עריכה

פפירוס אברס כתוב בכתב היראטי, והוא התיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום שנשתמר לימינו. המגילה מכילה 700 נוסחאות כישוף ותרופות. היא כוללת לחשים רבים שמטרתם לסלק שדים גורמי-מחלות, ויש בה גם עדות למסורת ארוכה של פרקטיקה רפואית המבוססת על ניסיון ותצפיות. הפפירוס מכיל "מסה על הלב". הוא מציין כי הלב הוא מרכז אספקת הדם, וקשור בצינורות לכל אחד מאברי הגוף. ידיעותיהם של המצרים על הכליות היו כנראה מעטות, שכן הם החשיבו את הלב כנקודת המפגש של מספר צינורות שהובילו את כל נוזלי הגוף – דם, דמעות, שתן וזרע. הפרעות נפשיות, כמו דיכאון ושיטיון, נדונות בפירוט בפרק מתוך הפפירוס הנקרא "ספר הלבבות". תיאורי ההפרעות מלמדים, כי המצרים התייחסו להפרעות נפשיות ופיזיות כמעט באותה צורה. הפפירוס מכיל פרקים על מניעת הריון, אבחון הריון ועניינים נוספים מתחום הגינקולוגיה, מחלות מעיים וטפילים, בעיות עיניים ועור, טיפולי שיניים וטיפולים כירורגיים במורסות וגידולים, קיבוע עצמות וכוויות.

תרופות

עריכה
 
עמוד מפפירוס אברס המתאר את אופן הטיפול באסתמה.

אחדות מן התרופות הרשומות בפפירוס אברס:
אסתמה

תערובת של צמחי מרפא מחוממים על לבנה, כדי שהחולה ישאף את העשן העולה מהם.

קיבה

"לריקון הקיבה: חלב פרה, 1; גרגרי תבואה, 1; דבש, 1; רסק, נפה, בָּשֶׁל; בלע בארבעה חלקים."

מעיים

"לריפוי המעיים: דבשה, 1; תמר, 1; בשל בשמן; משח את האיבר החולה."

בגדים

ניתן להגן על בגדים מפני עכברים ועכברושים על ידי מריחתם בשומן חתולים.

מוות

חצי בצל וקצף של בירה נחשבו "תרופה מצוינת נגד מוות".

מחלת הדרקונית (דרקונקוליאסיס, תולעת גינאה)

כרוך את הקצה הבולט של התולעת סביב מקל ומשוך אותה החוצה לאט. (צורת טיפול זו נותרה בעינה גם כיום.)[3]

השימוש הרפואי באוֹכְרָה

עריכה

אחת התרופות הנפוצות המתוארות בפפירוס היא אוכרה, או חֵמָר רפואי. היא נכללת, לדוגמה, במרשם נגד מחלות מעיים ועיניים שונות.[4] אוכרה צהובה ניתנה כתרופה נגד מחלות בדרכי השתן.

קורותיו של הפפירוס בימינו

עריכה

מקורו של הפפירוס אינו ידוע, אך מסופר כי נתגלה בין רגליה של מומיה בנקרופוליס של תבאי והגיע ב-1862 לרשותו של האגיפטולוג האמריקאי אדווין סמית (אנ'). הוא נותר באוספו של סמית לפחות עד 1869 ותואר בקטלוג פרסומי של סוחר עתיקות כ"פפירוס רפואי גדול השייך לאדווין סמית, בעל חווה אמריקני מלוקסור".[5] הפפירוס נרכש ב-1872 על ידי האגיפטולוג והסופר הגרמני גאורג אברס, והוא נקרא על שמו. ב-1875 פרסם אברס מהדורת פקסימיליה של דפי הפפירוס, הכוללת מונחון בלטינית שחיבר לודוויג שטרן (גר').[6] תרגום לגרמנית פורסם לראשונה ב-1890 על ידי היינריך יואכים.[7] דפי פפירוס אברס אצורים בספריית אוניברסיטת לייפציג שכן הם נרכשו מכספיה ומתרומת מלך סקסוניה. הם תורגמו במרוצת השנים על ידי חוקרים נוספים, שחלקם נחלקו בפירושיהם לאבחנות הרפואיות. תרגום מחודש לאנגלית של הפפירוס פורסם ב-1987 על ידי הרופא והאגיפטולוג המצרי פול ע'ליונגי (Paul Ghalioungui) (ער') מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת עין שמס בקהיר.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Pommerening, Tanja, "Altägyptische Hohlmasse Metrologisch neu Interpretiert" and relevant pharmaceutical and medical knowledge, an abstract, Phillips-Universtat, Marburg, 8-11-2004, taken from "Die Altägyptsche Hohlmasse" in studien zur Altägyptischen Kultur, Beiheft, 10, Hamburg, Buske-Verlag, 2005
  • Scholl, Reinhold, Der Papyrus Ebers. Die größte Buchrolle zur Heilkunde Altägyptens (Schriften aus der Universitätsbibliothek 7), Leipzig 2002.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פפירוס אברס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Jennifer Godetsky, MD. Mysticism and Urology in Ancient Egypt.
  2. ^ Ludwig Christian Stern (1875). In Ebers G., Papyros Ebers: Das hermetische Buch über die Arzeneimittel der alten Ägypter in hieratischer Schrift, herausgegeben mit Inhaltsangabe und Einleitung versehen von Georg Ebers, mit Hieroglyphisch-Lateinischem Glossar von Ludwig Stern, mit Unterstützung des Königlich Sächsischen Cultusministerium. (in German) 2 (1 ed.). Leipzig: W. Englemann.
  3. ^ Uniformed Services University of the Health Sciences. "Dracunculiasis". Tropical Medicine Central Resource. Retrieved 2008-07-15
  4. ^ Papyrus Ebers, translated by B. Ebbell, 1937; 'Recipes’ for Treating the Eyes: Papyrus Ebers, in: archive.org
  5. ^ הציטוט מופיע בהערת שוליים בהקדמה של הארכאולוג האמריקני ג'יימס הנרי ברסטד להוצאת פקסימיליה מ-1930 של "פפירוס סמית"
  6. ^ הכרך הראשון מ-1875 של פפירוסי אברס
  7. ^ פפירוס אברס במהדורתו הגרמנית הראשונה, 1890
  NODES
Note 1