פַתְחָה (בערבית: الفَتْحَة או الفَتْح) (-َ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית. היא מסומנת כקו אלכסוני קצר מעל האות. הפירוש המילולי של המילה "פתחה" הוא "פתיחה, פֶּתח". הגיית הפתחה דומה להגיית הפתח בעברית. האות המאריכה של הפתחה היא אליף. כאשר מתעתקים מערבית נהוג להחליף פתחה בפתח, וכאשר הפתחה מלווה באליף – בפתח שלאחריו א.
פתחה מציינת תנועה פתוחה לא מעוגלת, /a/, קצרה, בדומה לפתח העברי. האות המאריכה של הפתחה היא אליף (ﺍ), ובהופעתה היא גורמת לביטוי /aː/.
לאחר פתחה יכולות להופיע גם האותיות המאריכות של התנועות האחרות, יא (ﻱ) וואו (ﻭ), כדי ליצור את הדיפתונגים /ai/ ו-/au/, בהתאמה. בניבים הרבים מתרחשת במקרים רבים מונופתונגיזציה של תנועות אלה לכדי /eː/ ו-/oː/, בהתאמה. את צליל ה/eː/ עשויים לסמן גם בפַתְחַה מקלובה, דהיינו בתמונת המראה של הפַתְחַה.
