אברהם צבי הירש אייזנשטט
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה באימפריה הרוסית. נודע בחיבורו "פתחי תשובה" על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. רבן של בריסטוביץ ואוטיאן.
| לידה |
1812 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1868 (בגיל 56 בערך) ג' באלול ה'תרכ"ח קניגסברג, ממלכת פרוסיה |
| מדינה | האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות |
?–1868 |
| חיבוריו | פתחי תשובה, נחלת צבי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרב יעקב אייזנשטט בביאליסטוק שבאימפריה הרוסית בשנת 1813 (ה'תקע"ג), שהיה מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט, מחבר שו"ת "פנים מאירות". נישא בגיל 15 לינטא רייזל, בתו של יהודה ליב הכהן מגרודנה והתגורר עמה בביאליסטוק. אשתו עסקה במסחר וניהלה חנות של מוצרי נייר ומכשירי כתיבה, בעוד שהוא עסק בתורה בבית מדרשו של רבי יחיאל נעכעס עם הרב שמואל הלוי (מחבר הספר "בגדי ישע") והרב גרשון חן טוב (בעל "מנחה חדשה"). לקוחות החנות העיקריים היו מוסדות השלטון בעיר. כעבור כמה שנים כאשר עברו מוסדות השלטון לגרודנה עברו בני הזוג בעקבותיהם, אולם שם לא צלחו עסקיהם ועל מנת לפרנס את משפחתו קיבל הרב אייזנשטט משרת דיינות בעיר במשך מספר שנים.
בשנת 1836 (ה'תקצ"ו) נבחר לשמש כרבה של בריסטוביץ שבפלך גרודנה. משם עבר לכהן כרב באוטיאן שבמחוז קובנה.
בחורף תרכ"ח יצא לקניגסברג שעל חוף הים הבלטי כדי להתרפא. נפטר שם בג' באלול באותה השנה (1868).
נקבר בין הרב יהודה אשכנזי מטיקטין, מחבר "באר היטב", לבין בעל "הכתב והקבלה", הרב יעקב צבי מקלנבורג.
חיבוריו
עריכהרבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב. מבין הספרים שהוא מרבה לציין אליהם, נמנים שו"ת נודע ביהודה, שו"ת חתם סופר, חוות דעת, וכרתי ופלתי.
את חיבורו על יורה דעה החל בהיותו בגיל שמונה עשרה בעת שבתו בברסטוביץ. הוא סיים את המלאכה לאחר ארבע שנים. עקב גילו הצעיר חשש המחבר להוציא את ספרו ההלכתי, אולם לאחר שנלחם במחלה קשה והיה חשש לחייו גמר בדעתו להדפיס את ספרו על מנת שלא יאבדו הכתבים לאחר מותו.
הספר, שנקרא "פתחי תשובה" עוסק בחלקי השולחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, לאחר שעל חלק האורח חיים כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה". לראשונה נדפס הספר על חלק יורה דעה בווילנא שנת תקצ"ו (1836), ופעם שנייה בז'יטומיר תרי"ב (1852) עם תיקוני הצנזורה ועם הוספות מאת המחבר בסוגריים מרובעים. חלק אבן העזר יצא לאור בשנת 1861, בעיר יוהנסבורג שבפרוסיה, ולאחר מותו, יצא החלק השלישי, על חושן משפט, בשנת 1871 בווילנא. מאז נדפס הספר ברוב מהדורות השולחן ערוך.
ביטוי למרכזיותו של החיבור בפסיקת ההלכה בהווה ניתן למצוא בכך שחלקים מהחיבור מהווים מרכיב בחומר הלימוד הנדרש עבור בחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, בנושאים הכלולים בחלק יורה דעה של השולחן ערוך, יחד עם שני נושאי הכלים המרכזיים של השולחן ערוך - שפתי כהן וטורי זהב.
בנוסף הוציא ספר נחלת צבי על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.
משפחתו
עריכה- בנו, נפתלי מווילנא
- בנו, הרב בנימין המכונה "ר' בנימין הצדיק", חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"[1]
- בתו, מושה - אמו של לאון רבינוביץ
לקריאה נוספת
עריכה- "עיונים בספר פתחי תשובה'", הרב ד"ר חנן יצחקי ישורון לג, אלול תשע"ה, עמ' תתעג-תתצג, המשך - ישורון לד, ניסן תשע"ו, עמ' תתקטז-תתקכז
- חנן יצחקי, עבודת דוקטורט על ספר פתחי תשובה (להורדה)
קישורים חיצוניים
עריכה- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם צבי הירש בהר"ר יעקב אייזינשטאדט", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 10, באתר היברובוקס
- "אייזינשטאט, אברהם צבי בן יעקב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 268, באתר היברובוקס
- 'אייזנשטאדט, ר' אברהם־צבי־הירש ב"ר יעקב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 26 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1224).
- חנן יצחקי, על בעל 'פתחי תשובה' על השו"ע ושנות חייו, המעיין נה (ב), תשע"ה, עמ' 96–100.
- חנן יצחקי, ההדפסה המחתרתית של הפתחי תשובה, עלי ספר כו, בר-אילן תשע"ז, עמ' 319–331, באתר JSTOR.
אברהם צבי הירש איזנשטט (1813-1868), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב בנימין אייזנשטט, משאת בנימין, וילנא תרפ"ה, באתר היברובוקס
| תקופת חייו של הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט על ציר הזמן |
|---|
 |