צבא השחרור העממי
צבא סין או הצבא העממי של סין (בסינית: 人民解放军) הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים של הרפובליקה העממית של סין. הצבא מחולק לחמישה חילות: כוח קרקעי (הכולל בתוכו גם חיל שריון), ארטילריה, חיל ים, חיל אוויר ומשטרה צבאית. זהו הצבא הגדול ביותר בעולם במספר חייליו. למשרד ההגנה אין אחריות פיקודית על הצבא ואחריות זו נמצאת בידי המפלגה.
| |||
 | |||
| מוטו |
Serve the People  | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין | ||
| תקופת הפעילות |
1 באוגוסט 1927 – הווה (97 שנים) | ||
| הגוף הקודם |
Eighth Route Army | ||
| זרועות בצבא | |||
| מטה |
בייג'ינג | ||
| מנהיגות | |||
| המפקד העליון |
 נשיא סין, שי ג'ינפינג | ||
| ראש הצבא | Chairman of the Central Military Commission of the People's Republic of China, Chairman of the Central Military Commission of the Chinese Communist Party | ||
| כוח אדם | |||
| גיל הגיוס | גיל 18–49 (התנדבותי) | ||
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | גברים ונשים בגילאי 18–49: 750–800 מיליון (הערכה לשנת 2016) | ||
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | גברים ונשים: 600–650 מיליון (הערכה לשנת 2016) | ||
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | גברים: 19–20 מיליון | ||
| כוחות פעילים | 2,035 מיליון, (ינואר 2024) למעלה משני שלישים שייכים לכוח הקרקעי | ||
| תקציב | |||
| תקציב שנתי | 474 מיליארד דולר (הערכה לשנת 2024) | ||
| אחוזי תמ"ג | 3 % (הערכה לשנת 2024) | ||
| מלחמות שהשתתף בהן | |||
| |||
|
eng | |||
  | |||
היסטוריה
עריכהצבא השחרור העממי הסיני מציין את מועד הקמתו ב-1 באוגוסט 1927, המועד של התקוממות נאנצ'אנג. בשנים 1934–1935 צעד צבא השחרור במצעד הארוך ושרד מספר התקפות שהתבצעו נגדו על ידי הכוחות הלאומנים בהנהגתו של צ'יאנג קאי שק.
במהלך מלחמת סין–יפן השנייה שהתרחשה בין השנים 1937–1945 שיתפו הקומוניסטים פעולה עם הלאומנים כנגד היפנים וצבא השחרור העממי העמיד את הארמיות השמינית והרביעית החדשה של צבא ההתמרדות הלאומי של סין. עיקר הלחימה של הצבא הסיני כנגד היפנים היה בפעולות גרילה, אולם התקיימו גם מספר קרבות קונבנציונליים.
לאחר סיום המלחמה הסינית-יפנית השנייה, מוזגו הארמייה הרביעית והשמינית לצבא אחד גדול שמנה מיליוני חיילים וכונה הצבא העממי של סין. צבא זה ניצח במלחמת האזרחים הסינית. במהלך שנות החמישים של המאה ה-20, הצבא עבר מודרניזציה בעזרת ברית המועצות. בנובמבר 1950 התערב הצבא הסיני במלחמת קוריאה כאשר כוחות האו"ם תחת פיקודו של דאגלס מקארתור התקרבו לנהר יאלו. במתקפה זו הצליחו הכוחות הסיניים לגרום לנסיגת כוחות האו"ם מצפון קוריאה. בשנת 1962 זכה הצבא העממי של סין בניצחון מהיר על הודו במלחמת הודו–סין.
ייסוד צבא מודרני ומקצועי בסין שמצויד בכלי נשק מודרניים היה הרפורמה האחרונה מבין ארבע הרפורמות שהונהגו בסין בשנת 1975. הצבא הסיני גם החל במגמת גיוס קבע וסדיר וכן בחידוש אסטרטגיה, כוח אדם, חינוך ואימונים. בשנת 1979, לחם הצבא הסיני בווייטנאם במלחמת סין–וייטנאם שבה ספג הצבא הסיני אבדות של כ-20,000 חיילים. שני הצדדים טענו לניצחון במלחמה.
בשנים האחרונות הכניס הצבא העממי של סין לשורותיו כלי נשק טכנולוגיים רבים מתוצרת רוסית, הכוללים צוללות ומטוסים. הצבא גם השלים את בנייתן של כמה משחתות חדשות. בנוסף לכך, הצבא מתכוון להתחיל את בנייתה של תעשיית האוויר והחלל הסינית, אשר התחילה בפיתוחו של מטוס ה-J-10. הצבא הסיני גם השיק צוללות גרעיניות חדשות ב-3 בדצמבר 2004 אשר מסוגלות לשלוח טילים עם ראש נפץ גרעיני עד לאוקיינוס השקט.
אירועים מרכזיים בתולדות הצבא הסיני
עריכה- 1927–1949: מלחמת האזרחים הסינית נגד הקוומינטנג
- 1937–1945: מלחמת סין–יפן השנייה – הצבא נלחם כחלק מהצבא המהפכני הלאומי נגד האימפריה היפנית
- 1950–1953: מלחמת קוריאה
- 1954–1955: משבר מצרי טאיוואן הראשון
- 1958: משבר מצרי טאיוואן השני
- 1962: מלחמת הודו–סין
- 1969–1978: סכסוך הגבולות הסיני-סובייטי (1969)
- 1979: מלחמת סין-וייטנאם
- 1986–1988: מלחמת גבולות וקרבות ימיים בין סין לווייטנאם
- 1989: המחאות בכיכר טיין-אן-מן
- 1995–1996: משבר מצרי טאיוואן השלישי
הנהגת הצבא
עריכה
הנהגת הצבא
עריכההנהגת המפלגה הקומוניסטית היא חלק ועקרון ניכר[דרושה הבהרה] בהנהגת הצבא העממי של סין. הצבא הסיני לא כפוף לממשלת סין אלא לוועדות הפיקוד העליון של הצבא – ועדה אחת שייכת לממשלה והשנייה למפלגה הקומוניסטית.
מפקדות הצבא
עריכה- מפקדת המטה העליון
- מפקדה לענייני פוליטיקה (בענייני הצבא)
- מפקדת לוגיסטיקה
- מפקדת אספקה ונשק
מפקדי הצבא
עריכה
לפי החוקה הסינית, ראש הצבא הוא ראש המטה הכללי הסיני, אחריו הוא סגן ראש המטה הכללי ואחריו שאר מפקדי המטה הכללי. ראש הוועדה של המטה הכללי והנהגת הצבא הוא האחראי לוועדה (חוק שהחל מחודש מאי 2008).
חילות הצבא
עריכהחיל היבשה
עריכה
ערך מורחב – הכוח הקרקעי של צבא השחרור העממי
חיל הרגלים הסיני מהווה את כוח היבשה הסיני העיקרי ומכיל בתוכו את חיל השריון הסיני. החיל מונה כ-1.6 מיליון חיילים.
חיל הים
עריכה
- ערך מורחב – חיל הים של צבא השחרור העממי
הצי הסיני הוא אחד מחילות הים הגדולים בעולם ומונה כ-250,000 חיילים. הצי כולל גם כוח של כ-35,000 חיילים המשמשים ככוח לשמירת החופים והנמלים של סין וכוח של כ-56,000 חיילי נחתים וכוחות מיוחדים. בעתיד מתכננת סין להצטייד בנושאת מטוסים מתוצרת עצמית. בנוסף יש תוכנית להוסיף 6,000 ספינות לחיל הים עד שנת 2020.
חיל האוויר
עריכה
- ערך מורחב – חיל האוויר של צבא השחרור העממי
חיל האוויר כולל כ-250,000 חיילים וכ-2,300 מטוסים. חיל האוויר הסיני הוא הגדול ביותר באזור האסייתי של האוקיינוס השקט והשלישי בגודלו בעולם [דרוש מקור].
חיל הארטילריה
עריכה
חיל הארטילריה הסיני הוא החיל בעל השליטה על הטילים הבליסטיים בעלי ראש הנפץ הגרעיני. החיל מחזיק מספר עשרות טילים בליסטיים בעלי טווח בין-יבשתי. חיל הטילים של סין כולל בעיקר טילים לטווח קצר, ואילו סד"כ הטילים לטווח ארוך עומד על מאות בודדות.[1]
המשטרה הצבאית
עריכההמשטרה הצבאית הסינית הוקמה בשנת 1983. תחומי אחריותה הם אכיפת החוק בכלל צבא סין, ושמירה על ביטחון הפנים במדינה (תפקיד זה במקביל למשטרה האזרחית). עוד מוגדר כי במצב מלחמה, המשטרה הצבאית תשמש כחיל רגלים קל, תגן על גבולות המדינה ותספק עזרה לחיל הרגלים.
לקריאה נוספת
עריכה- אלי יופה, הצבא הסיני ממאו עד ימינו, מוסד ביאליק, ירושלים, 2011.
קישורים חיצוניים
עריכה
מלחים סינים בתרגיל עם נחתים אמריקאים 
אתר האינטרנט הרשמי של צבא השחרור העממי (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של צבא השחרור העממי (בסינית מפושטת)
- אתר האינטרנט הרשמי של צבא השחרור העממי (בסינית מסורתית)
- סא"ל חיים, צבא סין העממית, מערכות 216, יולי 1971, עמ' 24 - 31
- יורם עברון, התמקצעות הצבא הסיני ותפיסת האיום האמריקנית, מערכות 402, אוגוסט 2005
- צבא השחרור העממי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ניר דבורי, הבסיסים הסודיים של סין על איים מלאכותיים, באתר N12, 11 במאי 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ שמואל שמואל, על חילות טילים ודמיון מזרחי – סוגיית התקיפה במעגלים הרחוקים, באתר בין הקטבים, אתר צה"ל, 20.03.2022